"תמיד הייתי כותב ומפיק, אבל פתאום הפכתי למחזיק כרטיס הרמז, לאבנית האביזרים, לבחור הגרפיקה וגם לאיש השיער והאיפור".

על ידי מולי מקנירני, כפי שנאמר לג'ניפר פריז

12 באוגוסט 2020 @ 9:19 בבוקר

בתחילת ההסגר, כולנו תהינו כיצד אנו הולכים למלא את ימינו. הייתי בטקסטים קבוצתיים עם חבורה של אמהות אחרות ששלחו קישורים ל"איך להכין בית ציפורים מקרטון חלב "ו"איך להכין" פליי-דו עם קמח ודמעות "וכל הפעילויות השונות שיכולתי לעשות כמעט עם הילדים שלי, ג'יין ובילי, כמו להיכנס ל- MoMA או גן החיות. אבל ביום השלישי לנעילה, החלטנו לשים ג'ימי קימל בשידור חי! חזרה לאוויר. וזה היה כמו להוסיף ילד אחר לגמרי לתערובת.

ברור שלא יכולנו להיות איתנו הצוות הטיפוסי של 140 איש, אז זה היה רק ​​ג'ימי ואני. ועשינו את זה כשילד בן 5 ובן 3 מושך ברגליים כל היום. תמיד הייתי כותב ומפיק, אבל פתאום הפכתי למחזיק כרטיס הרמז, לאבנית האביזרים, לבחור הגרפיקה וגם לאיש השיער והאיפור. הגיע הזמן לצלם בתוכנית, ואני אומר, "ג'ימי, יש לך בכלל חולצה מגוהצת?" ואז הייתי עושה זאת מצא במהירות מגהץ, כל זאת תוך עזרה בכיסוי השקיות שמתחת לעיניו ולחיצה על פליי על התשיעי ברציפות פרק של סיירת PAW להסיח את דעתם של הילדים.

click fraud protection

צילום ההופעה בבית שלנו היה בערך כמו שכל המדינה הייתה במפגש הזום שלך. אז בנוסף לכל השאר, ניסיתי גם לנקות את פינות הבית שידעתי שכולם יראו ביוטיוב. אנשים התחילו לבקר דברים כמו הטפט שלנו בתגובות, ששיגעו אותי אבל גם גרמו לי לחשוב, "רגע, אולי הטפט שלנו אכן מבאס." [צוחק] אתה באמת מתחיל להשתגע כאשר היית רק בשלך חֶברָה.

ג'ימי ואני רגילים לעבוד יחד, אבל אנחנו לא רגילים לעבוד את זה צמוד אחד עם השני. במטבח שלנו. בפיג'מה שלנו. ואנחנו בהחלט לא רגילים להביא את הילדים שלנו לעמיתים לעבודה. בבוקר כשאנחנו מצלמים, אנחנו קמים בסביבות 6:30 בבוקר ג'ימי מכין לי קפה, תודה לאל, וארוחת בוקר לילדים. הוא טבח מצוין, אז הוא מקציף את הלביבות המשוכללות האלה בזמן שאני מכניס מים חמים לאחת הכוסות האלה של שיבולת שועל ומוסר להן בעין אחת עדיין סגורה. [צוחק] אנו מביאים את ג'יין לבית הספר באייפד, וכולנו יושבים שם יחד כשג'ימי ואני מתחילים לקרוא את החדשות, שנדמה שהן מחמירות מיום ליום. ואז אנחנו מנסים בכל כוחנו לקחת את החדשות האלה ולעשות הופעה כמה שעות אחר כך שהיא משעשעת ומאירה.

קשורים: זנדאיה לאן אנחנו הולכים מכאן

כולנו סופגים נושאים כהים כמו גזענות, מוות, ירידה כלכלית ואבטלה מרקיעה שחקים כרגע. זה לא דברים שאנחנו יכולים להצחיק. אבל כולנו מתמודדים עם רגשות אוניברסליים כמו: "הוציאו אותי מהבית שלי. הרחיק אותי מהילדים שלי. והנשיא שלנו הוא ילד על ההגה של מכונית ". אז המטרה שלנו עם המופע היא תמיד לגרום לאנשים לצחוק ולהרגיש שהם נראים תוך בחירת הרגעים הנכונים לצלול לעומק נושאים חשובים.

בשבילי, הכתיבה לתוכנית היא קתרית. לבלוע את הזוועות היומיומיות ולהפוך אותן לבדיחות, להטיל אחריות על מנהיגים לאורך כל הדרך, זו זכות שאני לא מתייחס אליה בקלילות. אני כל כך אסיר תודה על כך שהתוכנית הייתה מוצא במיוחד כשהנשיא תוקף את בעלי. יש לנו מזל שיש לנו את הפלטפורמה הזו לקום ולהגן לא רק על חסרי הקול אלא גם, מדי פעם, על עצמנו. מה שמצחיק הוא שביום שהנשיא צייץ שג'ימי היה "מקום אחרון משוגע", זה אפילו לא עלה בארוחת הערב. אני נשבע באלוהים. היינו ממוקדים יותר זה בזה ולוודא שהקטשופ של ג'יין היה "בצד" וכי כסא ההגבהה של בילי כבול.

ובכל זאת, ככל שאני אוהב את העבודה שלי, אני חושב שלמדתי יותר על עצמי כאמא במהלך הזמן הזה מכל דבר אחר. האמהות היא בלתי פוסקת, במיוחד בהסגר - 10 בבוקר בהסגר עם ילדים מרגיש כמו 15:00. יום אחד כשהרגשתי במיוחד מותש, דמיינתי שאני מכניס את עצמי בן 75 למיטה ושהרצון היחיד שלי הוא להתעורר בבית הזה עם הילדים שלי באלה גילאים. כמה נחמד יהיה רק ​​יום אחד כזה, תקוע בפנים, עם קולות רגליהם הזעירות רצות בכל הבית. אני מזכיר לעצמי את זה מדי פעם, וזה באמת עזר לי להיות יותר ברגע עם הילדים שלי.

בכל פעם שחיים נורמליים יחזרו - הם יחזרו, נכון? -אני כבר יודע שאני לא רוצה לחזור לעבודה של 14 שעות ולהשאיר את הטלפון שלי ליד שולחן האוכל שלנו. הימים האלה נגמרו בשבילי. הצלחנו לנהל שיחות כל כך נהדרות עם הילדים שלנו בארוחת הערב בזמן האחרון על ההפגנות שהם רואים בטלוויזיה ומה המשמעות של גזענות וזכות לבנה. נשיאנו דלק אותנו ללמד את ילדינו את חשיבות הכנות, היושרה והדאגה אחד לשני. יותר מהכל, אני חושב שזמן האיכות האמיתי איתם גרם לג'ימי ואני לחזור אחורה ולומר, "מה שעשינו קודם לא הספיק." אה, ואולי התקלחנו יותר מדי לפני כן. יש לקוות שכולנו יכולים לקחת את הלקחים שאנו לומדים מהתקופה הפרועה והמעייפת הזו ולהביא אותם לשלב הבא, יהא אשר יהא.

כפי שנאמר לג'ניפר פריז.

מקנירני הוא הסופר הראשי של ג'ימי קימי לייב!

לעוד סיפורים כאלה, קח את גיליון ספטמבר של בסטייל, זמין בדוכני עיתונים, באמזון וב- הורדה דיגיטלית אוגוסט 21.