ברוך הבא ל סוג של ביג דיל, סדרה המוקדשת להצגת נשים עוצמתיות שפורצות גבולות בתחומן. תפגוש את הכוכבים העולים ותקבל את הסקירה הפנימית על איך הם עשו את זה, על מה הם עובדים עכשיו ועל ההמשך.
לליז האנה הייתה שנת 2017. תסריט הקולנוע הגדול הראשון של בן 32, פרויקט תשוקה שנקרא כעת הפוסט, נאסף על ידי הבמאים סטיבן שפילברג. הסרט מפרט את הסיפור פורץ הדרך של הוושינגטון פוסטהמוציאה הראשונה של מוציאה לאור קתרין גרהאם והחלטת העורך בן ברדלי לפרסם את מאמרי הפנטגון. ו- ICYMI, הסרט, בכיכובם של מריל סטריפ וטום הנקס, היה מועמד לסך הכל שישה גלובוס הזהב, כולל הראשון של האנה לצד הסופר-שותף ג'וש סינגר מ זַרקוֹר תְשׁוּאוֹת. ובאמצע הכל, גם התסריטאית הצעירה הצליחה למצוא זמן להתחתן עם האיש שהציע לה לשבת לכתוב הפוסטהתסריט הראשוני. איך ההשתתפות ב"גלובס ", המשודרת הערב, נשמעת כיעד לירח דבש?
האנה גאה בכך שהסרט הגדול הראשון שלה יהיה אודה למוציא לאור קיי גרהם שמצא את קולה ולמד כיצד להשתמש בו בתחילת שנות ה -70. "רף גבוה מאוד שנקבע, אבל אני יותר משמח להעביר את שארית הקריירה בניסיון לגעת שוב בבר הזה", אמרה חנה. בסטייל. והיא עשויה לחרוג מחלומותיה שוב מוקדם מכפי שהיא מצפה-התסריטאית, שאומרת שהיא מרגישה שזכתה ב"פוסט-דוקטורט בקולנוע "לאחר העבודה עם צוות השחקנים והצוות הזה, מתקדמת במלוא המרץ לפרויקטים חדשים עם סרט קולנוע נוסף ביצירות וסדרה של אמזון בנושא אופק.
גלול דרך הראיון שלנו עם התסריטאי המוכשר במיוחד למטה כדי ללמוד כיצד היא הצליחה, מה למדה ולאן היא רוצה להגיע מכאן.
מדוע רצית לכתוב על קתרין גרהם וכיצד התחלת?
קראתי לפני כמה שנים את זיכרונותיה של קתרין גרהאם והתאהבתי בקולה. רציתי לספר את סיפורה, אבל לא בהכרח ידעתי מה ההיבט שלו לספר. אני חושב שעם biopics אתה יכול להיתפס באמת לעשות את הסיפורים האלה מהעריסה אל הקבר שלא תמיד עובדים.
איך גרמת לשלך לעבוד?
בשבילי, הביוגרפיות שעובדות הן אלה שפותחות חלון ומביטות אל תוך חיי האדם כדי לראות את ההיבט המעניין ביותר בה. כסופר או יוצר קולנוע, מוטלת עליך האחריות לבחור את החלק הזה בחייו של האדם. אז ביליתי כמה שנים בחקר הסיפור של [קתרין גרהם] כל הזמן ברקע בזמן שעבדתי על דברים אחרים. ובסוף האביב בשנת 2016, סוף סוף היו לי שלושה חודשים פנויים. למעשה, בעלי כיום, החבר דאז, היה זה שהציע לי לקחת את שלושת החודשים האלה ולכתוב את התסריט הזה, עליו דיברתי לנצח.
איך היה תהליך הכתיבה שלך?
למען האמת, נבהלתי לכתוב את זה, כי גידלתי כבוד כל כך לקתרין גרהם שלא רציתי לאכזב אותה. ולתסריט הראשוני, לא הייתה לי גישה לאף אחד. ישבתי ליד שולחן המטבח שלי בלי שום סוכן. אבל הדבר היפה בכתיבת סרט על עיתונאים הוא שתשע פעמים מתוך 10, הם כבר כתבו ספר על מה שאתה כותב. אז היה לי שפע של חומר לעיכול בנושא זה.
מה היה הכי חשוב עבורך בסיפור הסיפור של גרהם?
מבחינת תהליך היצירה, זה באמת היה על מנת להבין את מבנה הסיפור בראש ובראשונה, כי ידעתי שאני רוצה שזה יהיה סיפור דמות. רציתי שזה יהיה על קתרין גרהם שמצאה את קולה. ורציתי שזה יהיה מבט אינטימי על האישה הזו ועל מערכת היחסים בינה לבין בן בראדלי.
איך צללת פנימה?
בניתי את שלושת המערכות סביב מה שקרה בזמן אמת במהלך פרסום מאמרי הפנטגון. ובאמצעות זה הבנתי מהו הקשת של קיי ומהו הקשת של בן. זה היה למעשה, אני לא רוצה להגיד פשוט, אבל ברגע שברק ההבהרה כאשר מופעל, הו, הסיפור שלה עוקב אחר מסמכי הפנטגון, אז למרבה המזל הייתה להיסטוריה דרך למלא את החסר.
קָשׁוּר: סיפור העוזרת הבמאית שופכת את הסודות לתהליך היצירה שלה
איך קפץ סטיבן שפילברג על הסיפון?
פיתחתי את התסריט עם חברה בשם זורק כוכבים שהוא גם המפיק הבכיר שלנו בסרט. הם שלחו את התסריט לכמה סוכנויות כדי לבדוק אם הם מעוניינים לשיר אותי ואולי לארוז את הסרט. ובאוקטובר זה דילף החוצה לעולם. בחצות ביום שישי לפני חג ההודיה, איימי פסקל קנתה את התסריט. בסופו של דבר היא קיבלה את זה לכריסטי [מקוסקו קריגר] שהיא שותפת ההפקה של סטיבן. וברגע שסטיבן, ומריל וטום חתמו בפברואר, היו לנו פחות משלושה חודשים לצלם. אז כולנו היינו ידיים על הסיפון.
איך היה לעבוד עם סטיבן שפילברג?
מה שקורה כשסטיבן עולה על הסיפון הוא שאתה מקבל כמות עצומה של גישה לכולם. הייתה לנו גישה למשפחת גרהם. הייתה לנו גישה למשפחתו של בראדלי. הייתה לנו גישה ל הפוסט. היה לנו זרם המידע הזה שמעולם לא היה לי כשישבתי לבד ליד שולחן המטבח שלי וכתב את התסריט הראשוני. אז אימתנו הכל בדרכים מאוד קטנות כי אתה יודע שהעיתונאי שיושב בחדר הולך תטפל בו בכל פעם שהוא או היא צופים בזה וגם כי זו הייתה הפעם הראשונה שקתרין גרהם הייתה אי פעם מָסָך. זו הייתה הפעם הראשונה שהיחסים של גרהאם וברדלי היו על המסך. ורצינו לוודא שזה אותנטי ככל האפשר.
איך השתנו הדברים כשמחברך ג'וש סינגר חתם גם באמצע מרץ?
הוא הובא כי מעולם לא כתבתי תכונה שהופקה, שלא לדבר על תכונה שהופקה על ידי סטיבן ספילברג בכיכובם של טום הנקס ומריל סטריפ. אז בשבילי, הייתה הקלה עצומה כשג'וש הגיע, לא רק בגלל שהוא מדהים כותב, אבל גם בגלל שהניסיון שלו אומר שאני יכול לקחת קצת נשימה ולא להרגיש כזה עצום לַחַץ. כולנו הרגשנו לחץ כי רצינו לעמוד בסטנדרט של איך שכולנו ציפינו שהסיפור הזה יהיה, אבל עם ג'וש היה לי חבר לקבוצה שיכול לגבות אותי ואת מי אוכל לגבות.
איך היה לעבוד עם מריל סטריפ וטום הנקס?
אתה לא כותב סרט לשבת במגירה. אתה כותב סרט שיחיה לחיים על ידי מאות האנשים שגורמים לסרטים להתאחד. וכך כאשר אתה עומד לעמוד על הסט ורואה משהו שכתבת שיחקו על ידי טום ומריל שכן לקחת את זה למקומות שאפילו לא ציפיתם, זאת אומרת, שזאת הסיבה שבגללה אתה הופך להיות תסריטאי.
השוואת את הסרט הזה ל"סיפור המוצא של סרט גיבורי על ". למה אתה רואה את זה ככה?
רצינו לספר את סיפורם של גבר ואישה שאינם רומנטיים כי לא פעם היחסים בין גברים לנשים בחייהם אינם רומנטיים. והשותפויות האלה שנוצרות ממש יפות. סרט זה מספר את סיפור המוצא של צוות גרהם-בראדלי הזה. אנשים רבים אמרו שווטרגייט לא היה קורה בלי מסמכי הפנטגון, כי הם אפשרו לקיי ובן ליצור את האמון הזה ואז לתת אחד לשני את המרחב להמשיך הלאה ווטרגייט.
קשורים: הכירו את האישה שמספרת את סיפור התקיפה המינית ששינתה את ההיסטוריה האיטלקית
מה רצית להשיג ביצירת הסרט הזה?
אני חושב שיש שני דברים שאנו מנסים לנהל עליהם שיחה או שאנחנו מקווים שאנשים ישחו עליהם עם הסרט הזה. האחד הוא תפקידה של אישה בשלטון, אישה שנמצאת בחדר מוקף גברים והיא אמורה לקבל את ההחלטות. בעיניי, הסיפור הזה רלוונטי בכל תקופה, כי אני חושב שסיפורים על נשים שהופכות לעצמן והופכות לעצמן הן סיפורים חיוניים לנו לספר. ושניים היא חשיבותה של העיתונות החופשית. אני חושב שכרגע אנחנו צריכים כל הזמן לנהל שיחה על למה העיתונות החופשית קיימת. השופט בלאק, בנייר דעתו כשפסק לטובת הניו יורק טיימס ו הוושינגטון פוסט, אמר, "העיתונות קיימת כדי לייצג את השלטונים, לא את המושלים." אני חושב שזה משהו שאנחנו צריכים לזכור. כלומר, זהו התיקון הראשון. זה מספר אחת. ואני לא חושב שחברה מתפקדת יכולה להתקיים בלי האחוזה הרביעית והעיתונות החופשית.
מה היית אומר שהיה החלק האהוב עליך בעבודה על הסרט הזה?
באופן מטרי, תהליך שיתוף הפעולה היה מדהים. תראה, עמידה במרחק של 2 מטרים מסטיבן שפילברג בזמן שהוא מביים סרט היא לא עסקה רעה. חווית הלמידה שהייתה לי על הסט לא של סטיבן, השחקנים, ג'וש, איימי [פסקל], קריסטי [מקושקו קריגר], וכל שאר האנשים המדהימים שעבדו על הסרט הזה הייתה מדהימה. ומה שבאמת היה נפלא היה שכולם היו מוכנים למשוך אותי הצידה בכל רגע כדי להסביר משהו שיש לי שאלה לגביו או לציין מדוע אני צריך להיזכר רגע.
מה למדת מהניסיון הזה?
למדתי להיות סקרנית כל הזמן. לא שלא הייתי סקרן קודם לכן, אבל הם כל הזמן שואלים שאלות. הם כל הזמן מחפשים את המשנה ולאחר מכן את המשנה של המשנה. ג'וש כינה את מריל "טיל מחפש חום" של כל שקר בתסריט שלך. וזה נכון. אם יש שם משהו שלא נשמע נכון, היא תמצא אותו. ובמקביל לכולם כיף בזמן העבודה. סטיבן יהיה הראשון שיגיד, "טוב אם זה לא כיף, אז למה לעשות את זה?" וזה נכון. בשבילי להתחיל בתחילת הקריירה בנימה כה חיובית היה מדהים.
אם אחזור, מה גרם לך להתעניין בתחילה בתסריט?
למדתי הפקה במכון הקולנוע האמריקאי בלוס אנג'לס ולאחר מכן התחלתי לעבוד בפיתוח כמעט חמש שנים לפני שהתחלתי לכתוב במקצועיות. תוך כדי עבודה בפיתוח, הבנתי שאני רוצה להיות זה שעושה את הכתיבה המחודשת, לא מדבר על איך לעשות את הכתיבה מחדש. וכך כתבתי תכונה ושלחתי אותה לבוס שלי ולמנהל הנוכחי שלי שהייתי קרוב אליו בזמנו, ואמרתי, "אם זה טוב, תודיע לי ואני אפסיק. אם זה נורא, אני אשאר ואשמח להישאר ". שניהם אמרו לי שאני צריך להפסיק. כך עשיתי. זה היה לפני כחמש שנים בחודש שעבר. אני שמח שהייתי צעיר מספיק, תמים מספיק ושאני לא יודע עד כמה זה דרסטי לעזוב את העבודה שלך. אבל זו גם הייתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי.
מה נותן לך השראה כרגע?
אני כל כך מתרגש מכך שסיפורים נשיים מסופרים ורואים אולפנים מתחילים להבין שאולי סיפורים על נשים מרוויחים כסף. וונדר וומן הוא משהו שלא רק יוצר על ידי במאי עם גיבור -על מוביל, אלא הוא גם הרוויח כמו מיליוני דולרים בקופות. ילדים קטנים הלכו ללכת לראות וילדים קטנים רצו לקנות את וונדר וומן דמות פעולה. זה מרגש אותי. אז אני מקווה שנספר עוד סיפורים על נשים מוסמכות ונשים שמוצאות את העצמה שלהן, מוצאות את קולם.
קשורים: הכירו את נאי פאלם, המוזיקאי האוסטרלי באדאס דרייק וקנדריק למאר שדגמו באלבומים הנמכרים ביותר שלהם
אילו אתגרים התמודדתם עם אישה בתעשייה הזו?
הייתי בחדרים שבהם אני האישה היחידה. הייתי בחדרים שדיברתי עליהם או שלא הסתכלתי עליהם למרות שאני אמור להיות זה שמדבר. הייתי בשיחות עם גברים שבהם הם הפנו לי עורף והתנהגו כאילו אני לא קיים. זה משהו שהיה קבוע. אבל מה שמעורר בי השראה עכשיו הוא שנדמה שאנשים מקשיבים. אנשים כבר לא שותקים. ואינני יכול להודות לנשים אלה מספיק על כך שהן קדימה. הקולות שלנו נשמעים עכשיו, והגיע הזמן להשתמש בהם.
גם אתה השתתפת מלונות אוסף חתימות's תושבות תסריטאות. איך הייתה אותה חוויה?
כחמישה שבועות אחרי שעטפנו הפוסט, כתבתי תכונה נוספת זו שנקראת רק מטוס בשמיים ושלחו אותי לברלין לשבוע שבו התארחתי במלון אם שטיינפלאץ לכתוב. זה היה מדהים. כתיבה יכולה להיות כל כך מבודדת, ולכן אני מאמין גדול בטיולים וטיולים במקומות. זה היה ממש מדהים להיות מסוגל ללכת ולהסתובב בעיר בבוקר ולחזור ולכתוב כל אחר הצהריים.
מה הלאה עבורך?
אני נכנס קצת לטלוויזיה. הרגע הקמתי סדרה מוגבלת באמזון עם בראדלי וויטפורד, ואיימי פסקל וכוכב זורק [בידור]. זה קצת התחדשות של הפוסט. המזל כרגע הוא שיש מגוון כל כך רחב של מדיה ליוצרי תוכן שימצאו את המקום הנכון לספר את סיפוריהם. אני לא חושב שכל סיפור הוא שעתיים. אני לא חושב שכל סיפור הוא 10 או 100 שעות. אז אני נרגש מאוד לראות היכן הפרויקטים שלי יכולים להתאים לאיזה אחד מהמדיומים האלה.
מה העצה שלך לתסריטאים צעירים?
פשוט תמשיך לקרוא. אני חייב לקרוא תסריטים טובים, אני חייב לקרוא תסריטים גרועים, אני חייב לקרוא תסריטים בינוניים, אבל תוך כדי כך אתה יכול לעצב את הקול שלך, גם אם אתה לא מבין שזה קורה.