האוספים הטובים ביותר של שבוע האופנה בלונדון עוצבו כולם על ידי נשים

בין התכונות הרבות לונדון המתחדשת אופנה השבוע יכול להתפאר בתקופת שלטונו הנוכחית על הבמה העולמית הוא כזה: שלושת האוספים הטובים ביותר המוצגים כאן בארבעת הימים האחרונים עוצבו על ידי נשים - ויקטוריה בקהאם, סימון רושה, וגרייס ויילס בונר.

מדובר בשלושה מעצבים המגיעים מרקעים שונים מאוד ובנקודות שונות בקריירה, כל אחד מהם התגבר על האתגרים שלו כדי להישמע בתעשייה הזו. בקהאם הוא ללא ספק המבוסס ביותר, אך כמעצב לונדוני שהכרת המותג שלו כאייקון תרבותי כאן מתחרה בזו של בורברי, היא נאלצה לשחק יחד עם סטריאוטיפים מסוימים כל כך הרבה זמן שלפעמים היא מסתכנת להסתתר מאחוריהם. לרוחה, מעצבת אלגנטית של סגנונות לבוש בית-אמנות המעוצבים באופן אקסצנטרי, קיבלה במהירות יצאה בין הצללים של אביה המפורסם (המעצב ג'ון רושה) כדי להפוך לאחד מוארי העיר כוכבים. ויילס בונר, שהתחילה בלבוש גברים אך הציגה במהלך מופעי הנשים העונה, היא הפנים המרתקות של דור חדש שהוא עולה לאתגר את אי השוויון הטבוע בתוך הבורות הוותיקה ולעתים קרובות בכוונה של התרבות הלא-לבנה ו לקוחות.

ויילס בונר, בוגרת מרכז סנט מרטין עדיין בשנות ה -20 לחייה, לא עולה רגע מוקדם מדי, כדוגמאות חוסר רגישות מזעזע להופעות של גזענות מזדמנת של מעצבים איטלקים מובחרים (מוצרים שמעוררים השוואות blackface ב

זו הייתה הצגה נפלאה של זהות ותרבות שחורה, אך בכל זאת, יש לציין, כזו שהועלתה לקהל עורכים ומשפיעים שהיה כמעט אך ורק לבן. במובן מסוים, זה הדגיש באופן בוטה את החסמים האמיתיים שאנשים בעלי צבע מתמודדים איתם בעסק הזה, ועד כמה זה היה מאכזב ללמוד מאוחר יותר, מתוך פוסט באינסטגרם, ששניים מהם, עורך מגזינים וסטייליסט, התבקשו לצאת מהדרך על ידי קבוצת עורכים לבנים ו יחצנים. אם זה עדיין יכול לקרות בלונדון, אני מפחד לראות מה עשוי להגיע השבוע בהופעות במילאנו.

בינתיים, הנטייה של בקהאם לפרודיה עצמית מתחילה לגבול במחנה, עם הופעת גרר של ספייס גירלס אליה אחרי מסיבה ועיצוב בתה, הארפר בת השבע, כדוגמנית של אנה ווינטור, ישבה ליד עורכת ווג בחזית שׁוּרָה. אה, האם המם. הנקודה של בקהאם, אולי, הייתה להמחיש את גישתה "הנכונה אך בהחלט לא פרימית" לסתיו, המוצגת בקולקציה מצוינת של שמלות התאמה והתלקחות עם מוטיב שרשרת גדול מדי. היא גם הכינה מארז מוצק לשכמיות טוויד.

מתוך קולקציית אביב מאוד אישית ששילבה אלמנטים ממורשתה האירית והסינית, רושה לקחה ממנה השראה מעידה על סתיו, משלבת מוטיבים מיצירותיה של לואיז בורז'ואה כבדים ומטילה בה נשים עם סגנון ייחודי. הופעה. קלואה סביני לבשה שמלה לבנה מדורגת שתיארה כ- "bootybloomers" באינסטגרם, ולוקים אחרים לבשו לילי קול, מארי סופי וילסון (מוזה ללמוט ניוטון) והאמן קוני ואלס. גם הליהוק של הבגדים, שכלל חזיות מחוכות שחובשות על שמלות דמויות סמוק, והן שקופות. חצאיות מרובדות, נראו יותר מהנהן להעצמת נשים, מה שפתאום מכניס את לונדון לחידוש חיובי אוֹר.

זה כנראה עוזר שמועצת האופנה של לונדון מובלת על ידי נשים בשנים האחרונות, וכמה ממנהלי הקמעונאות הבולטים שלה הם נשים, כמו נטלי מאסנט ורות צ'פמן. כעת משחקת לונדון עם סגל חזק של מעצבות, כולל אלקסה צ'ונג, שעשתה כמה מהגרסאות האטרקטיביות ביותר לטרנד הגדול של העונה - טוויד, רוקסנדה אילינצ'יק, מולי גודארד ו מרי קטראנצו. וכן, עדיין יש מקום לחבר'ה כריסטופר קיין, שעסק בבלונים העונה-סריגי בלונים, תיקי פלסטיק, עקבים בצורת בועה שמחזיקים את נעליו, וריקקרדו טיצ'י, שעונתו השנייה של בורברי הבהירה שהוא מחבק את שני הצדדים של מורשת הבית, מתחתן עם האליטה עם רְחוֹב. לפני פחות מעשור, החברה הרימה את האף כלפי "צ'אבס" בעלי הכנסה נמוכה שאימצו פעם את המחאה שלה כדגלם. עכשיו טיסי מציגה חליפות פורמליות מעורבבות עם אפודות תפיסה על דוגמניות עם אוויר של אסתטית חוליגנית.

אחרון חביב, יש אהוב על סלב ארדם, שזכתה בשורה הראשונה העונה עם הופעה מאוד מאוחרת של ג'ואן קולינס. כשהגיעה להופעה שלו באיחור של יותר מעשרים דקות, כשהיא מרכיבה משקפי שמש כהים ושמלת פאייטים, היא פנתה לגלנדה ביילי וחיככה: "הייתי תקועה במעלית, יקירתי."