קופה קטנה הוא טור ייעוץ שבועי שבו המומחים (בתוספת עורך InStyle בן דור המילניום הבקיא בקטנוניות) שוקלים את השטויות הפיננסיות המביכות והמעצבנות שלך.
מזומן קטן יקר,
ירשתי מאמי את המסורת הוותיקה של הסתרה/שקר לגבי רוב הרכישות שלי. בן הזוג שלי אומר שבאמת לא אכפת לו - ואני מוציא את הכסף שאני מרוויח - אבל כשהוא מגלה משהו קצת בזבזני זו תמיד שיחה.
מצד אחד, אני לא צריך לעשות את זה. מצד שני, הוא לא יודע מה עולה לקנות דברים כמו סרומים וג'ינס בגזרה גבוהה. האם להפסיק לשקר או להמשיך?
בכנות, אין דבר שאני אוהב לעשות יותר מאשר לשקר לגבי כמה כסף אני מוציא על עצמי. אני חושב שההעדפה שלי לקשקושים פיננסיים התחילה בשנות העשרה שלי - תמיד הייתה לי עבודה, אבל גם הייתה לי הורים שהיו אחראים חמור לכל סנט אחרון מהכנסתם, וכתוצאה מכך, להכנסותיהם יְלָדִים. אם הייתי מוציא $5 על בקבוק לק, הייתי שומע על זה - אז פשוט התחלתי לשקר.
בימינו הדברים שונים. אני רווק, אין לי תלויים, והכסף שלי הוא בעיקר שלי לבזבז בלי פיקוח של הורים חסכנים שמרחפים בקרבת מקום. מבחינה קונספטואלית, אני יודע שאף אחד לא מזדיין אם אני מבזבז את עצמי בהרס כלכלי - אבל אני עדיין משקר לגבי הרגלי ההוצאות שלי בכל מקרה. אם הייתי רוצה באמת לפרוק את זה, סביר להניח שהייתי מוצא דרך לקשר את הדחף שלי לשקר לעובדה שנשים מטופחות בתת מודע להרגיש אשמה על כך שהתייחסו לעצמם, או על האמונה שלעשות זאת היא "שגויה". אני לא מגניב עם זה - במילים אחרות, אני משקר כי פֶמִינִיזם. אבל באמת, אני פשוט לא אוהב להודות בפני עצמי כמה אני מוציא על בלייזרים ובורבון ופיצות עצים איכותיות בזמן של חודש אחד.
אבל אנחנו לא מדברים עלי. אנחנו מדברים עליך.
"השימוש במילה 'בירושה' הוא דרך מעניינת לתאר את הדפוסים שלך כאדם מבוגר כאשר אתה מסתיר את רוב הרכישות שלך", אומר ג'ולי גורנר, פסי. ד', פסיכולוגית ומאמנת מנהלת. "זה מסיט מידה מסוימת של אחריות."
קשורים: איך להתמודד עם החבר האחד שתמיד "שוכח" את הארנק שלה
העובדה שהאינסטינקט הראשון שלך הוא להאשים את התנהגות ההוצאות והשקר שלך במשהו שירשת מאמא שלך (בניגוד ל ללכת מלא אריאנה גרנדה ולומר ''אני רוצה את זה, הבנתי') פירושו שאתה מאמין, ברמה מסוימת, שהוצאות כאלה אינן דבר "טוב" לעשות. אזכור הרכישות שלך בפני בעלך מוביל עוד יותר את הנקודה הזו הביתה - אחרת, למה להעלות את זה למקום הראשון? תהיה כנה עם עצמך: תעשה אתה מרגיש שההוצאה שלך מהווה בעיה? האם אתה אולי רוצה בעלך להתערב ולנזוף בך, בניגוד לעסוק בהלקאה עצמית פיננסית?
או אולי הסיבה שאתה משקר עמוק יותר מזה. כפי שציינתי קודם, אני באמת מאמינה שנשים מרגישות לעתים קרובות נשפטות על הוצאות על עצמן - לא משנה אם זה סרומים מפוארים או קופסת טמפונים קצת יותר יקרה, פשוט כי אתה מעדיף אוֹתָם. נשים עדיין מרוויחות פחות מגברים, אפילו ב-2019 - אבל מה שמצפים מאיתנו לעשות לַעֲשׂוֹת עם הכסף שאנו מרוויחים הוא נושא נוגע עוד יותר, תוצר לוואי של תפיסה פטריארכלית שנשים זקוקות לגברים כדי להנחות את הבחירות הפיננסיות שלהן. אני רק בן אלף קטן, וגדלתי כשאני רואה את אבי מטפל בכל החשבונות, למרות העובדה שאמא שלי הייתה מסוגלת לעשות זאת בצורה מושלמת (וסליחה אבא, הרבה יותר מסויגת כשזה הגיע הוצאות). בכל רחבי הלוח, הרעיון של נשים לנהל בצורה מוכשרת את הכסף שלהן הוא עדיין חדש יחסית - למשל, עד 1988, אם אישה רצתה לקבל הלוואה לעסק, היא הייתה זקוקה לחתום שותף. זה היה פשוט לפני 30 שנה.
אז כן, אמנם להרוויח כסף בנפרד מבעלך אולי לא רעיון מהפכני, אבל להחליט מה לעזאזל אתה רוצה לעשות עם זה. אולי זה גורם לך לאי נוחות, או שאתה חושד שזה גורם לו לאי נוחות, וזו הסיבה שאתה משקר. במקרה כזה, ייתכן שתרגיש טוב יותר לגבי ההוצאות שלך אם תחזיק בה. מבחינתך, הסרום והג'ינס היו מכריעים כמו האוויר שאתה נושם, ואין בזה שום דבר רע.
וברגע שאתה כנה עם עצמך, הגיע הזמן להבין איך להיות כנה עם בעלך. סביר להניח שתשמחו ללמוד שגם הוא צריך להיות קצת יותר ישר.
"בן הזוג שלך לא בדיוק ישר", אומר ד"ר גורנר. "לדוגמה, למרות שבן הזוג שלך אומר ש'באמת לא אכפת לו', המסר הברור בקיום 'שיחות' עם אתה לגבי הרכישות שלך (כשהן ידועות), מציין שאכפת לו - זו בעיה עבורו, ואתה יודע זֶה."
מה שמעניין, אומר ד"ר גורנר, הוא ששניכם באים מאותו מקום: כלומר משקרים אחד לשני כדי להימנע משיחה מלחיצה.
"בכל פעם שאתה מבצע רכישה, אתה מבין שהיא מנהלת את השיחה הזו או נמנעת ממנה על ידי הסתרה או שקר, ואתה לא לבד ברצון פשוט להימנע מגורם הלחץ", אומר ד"ר גורנר. "זו הסיבה שבן הזוג שלך אומר שלא אכפת לו מהרכישות מלכתחילה, כאשר הוא מציין בהתנהגותו שכן. הוא גם מתחמק מהשיחה הזו".
אז איך אפשר לתקן את המצב הזה? אתה צריך לעשות בדיוק את הדבר שאתה לא רוצה לעשות: לדבר על זה. שים קצת מהסרום המפואר הזה, תחליק לג'ינס היקר שלך, וקרא לבעלך לשולחן המטבח לשיחה מסוג 'בוא אל ישו'.
"דבר על הדברים שחשובים לך, תוך הקשבה והתחשבות בדברים החשובים לו", מסביר ד"ר גורנר. "אם אתה מוציא את הכסף שהרווחת שלך אין חשיבות רבה - זה עניין של להיות באותו עמוד עם הכספים שלך כשאתה חולק חיים משותפים. היכנסו בראש פתוח, והבינו שסביר להניח ששניכם תצטרכו לעשות כמה ויתורים והטבות מהאידיאל שלכם. אם שניכם מוכנים לנהל את השיחה הכנה עכשיו, זה ישחרר את שניכם מחילוקי דעות מאוחר יותר - כדי שלא תרגיש שאתה חייב להתחבא, והוא לא ירגיש צורך לקיים 'שיחות' כדי להמליץ עליך פנימה."
כמובן, בסופו של דבר אתה צריך להתכונן כדי שהשיחה הזו תביא בדיוק למה שאתה פחד: צריך לקנות פחות ג'ינס וסרום - במקרה זה, המחשבות שלי איתך במהלך הקושי הזה זְמַן.