לורן בקול הפכה למעצבת אופנה נהדרת.
בסרט מ-1957 אישה מעצבת, באקול יצרה את אחד התפקידים היותר בלתי נשכחים ובוודאי המסוגננים ביותר שלה בתור מרילה בראון, ניו יורקית חכמה מעצב שמתחתן באופן ספונטני עם כותב ספורט, מייק הייגן, ואז מכיר אותו בקומדיה הרומנטית הרגילה טופס. נראה שהאגן, בגילומו של גרגורי פק, לא יודע בדיוק למה הוא נכנס כשבאקול מחליף תלבושות בטיסה הביתה מהבריחה שלהם, משמלה אפורה יונה עטופה להפליא ללא שרוולים לשמלת נייבי צמודה ומעליה מחטב פרווה ועור כפפות.
"תאמין לי, הילדה הזו החליפה בגדים תשע פעמים ביום", הוא אומר.
קרדיט: באדיבות אוורט קולקציית
בקאל, שמתה היום לפני שנה בגיל 89, הייתה אגדה במובנים רבים, אבל ההשפעה שלה על האופנה הייתה בולטת במיוחד, אז זה היה ראוי שב 1968 היא ובט דייויס היו הכוכבות הראשונות שהופיעו בקמפיין הפרסום של Blackgama פרווה שהציג את הסלוגן "What Becomes a Legend" רוב?"
למעשה, בקאל הכיר אופנה די טוב. היא החלה את הקריירה שלה כדוגמנית בשנות ה-40, עבדה עבור יצרני שמלות בזמן שהיא חלמה על הבמה. "עדיין הייתי בת 16 ומאוד לא בוגרת", כתבה באוטוביוגרפיה שלה. "אבל הייתי מלא חוצפה, ולמרות שבאמת לא היה לי שום דבר במשותף עם הדוגמניות האחרות, אהבתי אותן והצחקתי אותן".
היא תיארה פגישה עם דיאנה ורילנד, אז העורכת של הבזאר של הרפר, רגע מאיים תחת ביקורתו של דמות יוצאת דופן. "מעולם לא חשבתי שאני יפיפייה, אז אף פעם לא באמת ציפיתי ליותר מדי", כתבה בקול, אם כי היא המשיכה להיות הוצג במגזין, מה שהוביל להתעניינות מצד כמה מפיקים הוליוודיים ולהצעת התפקיד ב יש ויש לא.
בשנות ה-40 וה-50, היא תמצה את הדימוי הקלאסי של הזוהר ההוליוודי, בשמלות של המעצבים האמריקאים נורמן נורל ומיינבוצ'ר, ועם שיערה פרווה אלגנטית עם גל קל. בזמן שליחת הקולות המפורסמת שלה בקול הגרון לבעלה לעתיד המפרי בוגרט, "אתה יודע לשרוק, נכון, סטיב?" ב יש ויש לא עשתה רושם בלתי אכיל מבקול ככוח של פיתוי, לדעתי, אין דבר טוב יותר מלצפות בברבור שלה דרך ארון בגדים חסר גבולות לכאורה מעצבת אישה.
למרות שהתפקיד הוצע במקור גרייס קלי, באקול כמעצבת היה הדבר הכי אמין בסרט, "קצת קריר ואוסר", כפי שבוסלי קראוטר תיארה את דמותה בביקורת ב הניו יורק טיימס. הסירה מעיל אדום אופנתי שנקשר בצוואר עם קשת כדי לחשוף שמלה אדומה קטנה עוד יותר עם צוואר סירה שצלל עמוק בגב, היא תמיד הזכירה לי קצת מהמעצבת הגדולה של אמצע המאה פאולין טריגר, אם כי הקרדיט כאן מגיע למעצבת התלבושות הלן רוז, שגם היא הגתה את הרעיון של סרט צילום. (פחות משכנע, אולי, היה תורה שלה בתור דואן אופנה אצל רוברט אלטמן מוכן ללבישה.)
מחוץ למסך, באקול היה גם אדם אמיתי. יצחק מזרחי, בגיליון אפריל 2001 של בסטייל, זכר את הופעתה ב-1979 באוסקר כאחת האהובות עליו בכל הזמנים: "לבישת שמלת פורטון בת 50 הוכיחה כמה חכמה הייתה לורן בקול", ציין. "ילדה יהודייה חכמה מהברונקס שהכירה את נורל כמו את לוהמן. היא הרפרנס שלנו לגבי איך נראה חכם. חפש את 'חכמה' במילון - תמצא את התמונה שלה."
קשורים: אייקון הסרט והסגנון הנצחי לורן בקול מת בגיל 89