כשהייתי ילד, לא היה לי מושג יוֹפִי. אולי זה היה בגלל שהייתי מודע לעצמי-או בגלל שכולם דאגו לשיער שלי ו להשלים בשבילי. אפילו לא הייתי מסתכל במראה כשמישהו עשה את האיפור שלי. הם היו שואלים אותי, "איך אתה מרגיש?" ואני אומר, "נראה נהדר!" זה היה די משעמם לשבת בכיסאות האלה באותה תקופה. החלק המהנה היה כאשר יצא לך לשחק ולשחק.

למרבה המזל, אמא שלי תמיד הייתה מגנה מאוד על המראה שלי. היא כמעט איימה לשבור את אצבעותיה של כל מאפרת שניגשה אלי עם פינצטה. לא הייתה לה חזון לחשוב שהגבות הולכות להיות איקוניות. התחושה שלה הייתה, "זה מי שהיא. אם אתה רוצה את זה, זה מה שאתה מקבל. אנחנו לא הולכים לשנות כלום ".

וִידֵאוֹ: הדרך הטבעית ביותר לזייף גבות מלאות

אני זוכר שפעם, כשהייתי דוגמנית עם פורד, איילין [פורד, ראש הסוכנות] רצתה שאלבין את הגבות כי השיער שלי התבהר מאוד בקיץ. אמא שלי אמרה שלא. איילין אמרה, "כן, אבל השיער שלה בלונדיני. הגבות שלה צריכות להתאים. " ואמי אמרה, "סליחה, אבל אתה לא נוגע בגבות שלה." כמובן שאמא שלי ואיילין תמיד היו בעלות ראש מושחת, אבל הן באמת כיבדו זו את זו. אמי רק רצתה לשמר את מה שיש לי.

מעניין שאנחנו עדיין מדברים על הגבות. בזמנו, הם היו בניגוד כזה למראה שנות ה -60 ותחילת שנות ה -70. עטיפת הזמן המפורסמת שהכריזה עלי על "המראה של שנות השמונים" הגיעה לאחר שהלכתי בהופעה של ולנטינו. נכנסנו לחדר אחורי ולבשתי סוודר ופרנצ'סקו סקבולו צילם את התמונה. הפנים שלי היו כל כך לבנות, והגבות היו ממש חזקות, וחשבתי שזה מגוחך. איך אתה יכול בכלל להיות המראה של שנות ה -80? מי יגיד? זה כל כך שרירותי.

גם ריצ'רד אבדון אהב את הגבות שלי, במיוחד את הביטוי המופתע הזה שאעשה. מצח אחד יעלה יותר מהשני. וכשהוא צילם אותי, הוא היה אומר, "בסדר, תן לי את הגבות."

כשעשיתי את תוכנית הטלוויזיה פתאום סוזן, נתתי למישהו "לנקות" את הגבות שלי. זה היה אסון. היא הקשתה אותם עד לכאן וחתכה אותם. היא הייתה איש גבות מפורסם, ואני הייתי הרוסה. תודה לאל שהכל צמח.

היה גם הזמן שבו הלכתי לפרסי המוזיקה האמריקאית עם מייקל ג'קסון כשהייתי בן 19. הוא שאל, "האם אתה רוצה לעשות את האיפור שלך?" וחשבתי, "הו, זה יכול להיות כיף." אז הלכתי אל הקרוואן שלו לראות את המאפרת שלו - כמובן שגם השימפנזה הייתה שם! - והיא גרמה לי להיראות כמו מיכאל. הגבות שלי נראו פסיכוטיות. היא החשיכה אותם וגרמה להם לעלות כך ואז נתנה לי פנים חיוורות ושפתיים כהות. היא בעצם עשתה את האיפור שלו על הפנים שלי. אני זוכר שחשבתי, "יש בזה משהו ממש לא בסדר", אבל גם הרגשתי די מגניב שהמאפרת שלו עשתה לי את האיפור.

מעולם לא עשיתי הרבה לגבות שלי. אני כמעט ולא קוטף אלא אם יש שיער רופף ומוזר. עם זאת, אני כן אוהב פינצטה, במיוחד פינצטה לתינוקות. יש לי את גרסאות הדפס הנמר והזברה. אם אני עושה משהו, אני לוקח את אליזבת ארדן שמונה שעות, או אולי קצת אקווהפור, ואחד מאותן מברשות מיני מסקרה ומסרק אותן. אני לא ממלא אותם בעיפרון גבות - כמה מאפרים ירצו קצת, אבל אני לא. כשאני מצחצח את גבותיי, הילדים שלי חושבים שאני נראה משוגע. אני חייב להגיד להם שזה הסגנון. תודה לאל על קארה דלינגינג עם גבותיה, כי אני יכול להצביע עליה ולומר, "תראה את המבט שלה! תראה! היא מגניבה ויש לה גבות חזקות! "

זה כל כך מצחיק עכשיו עם הבנות שלי. הם אומרים, "אמא, יש לי גבות בין הגבות שלי." ועל כן אני אומר, "ובכן, בואו נניח להם להיות." אני מאוד מעריך איך פרידה קאלו מעולם לא ניקה את האמצע. היה לה חד קרן והתגאה בו. האותנטיות תמיד הייתה חשובה לי, והכל התחיל בגבות.

- כפי שנאמר לשרה כריסטובל

לעוד סיפורים כאלה, קבלו בסטיילגיליון מאי, ב- דוכן עיתונים וזמין עבור הורדה דיגיטלית אפריל 14.