ביום שלישי צוין הלילה הראשון של הסיבוב השני של דיוני הפריימריז הדמוקרטים, שבו אליזבת וורן, מריאן וויליאמסון, טים ריאן, איימי קלבוקאר, פיט בוטייג, ברני סנדרס, בטו או'רורק, ג'ון היקנלופר, ג'ון דילייני וסטיב בולוק בנשימה עצורה דחסו הפרכות ל-15 שניות, בניסיון לרוץ לעבר רגע של יוצר כוכבים בשדה שנותר עמוס באנשים. לא עזר שהמנהלים דילגו על נושאי דיון מרכזיים לטובת ניסיון להפוך את הדיון לאיזשהו משחק כלוב פוליטי.

נקודות השיא כללו את המועמדים שדיברו על שירותי בריאות (כולל האם Medicare for all תבטל אפשרויות לאמריקאים), והגירה (שפיט בוטיג'ג מכונה "משבר של אכזריות וחוסר יכולת"). אליזבת וורן צלוי ביסודיות את ג'ון דילייני, שדף הוויקיפדיה שלו עודכן באופן מיידי כך שיכלול את "סיבת המוות: הסנאטור אליזבת וורן". אבל 10 הדמוקרטים עמדו בפני סיכוי לא סביר יריב, וזה לא היה זה: המנחים, וג'ייק טפר בפרט, נראו נחושים לעודד מועמדים להילחם ביניהם עצמם.

טפר חזר על מבנה שאלות של הצעת נקודות דיבור רפובליקאיות והדמוקרטים יגיבו עליהן, במידה שברני סנדרס קרא לו על זה. בשלב מסוים, נראה היה שגם טאפר כן לדחוף את המרכז איימי קלובוקר לתקוף את אליזבת וורן המתקדמת

לגבי ההבדלים ביניהם על Medicare for all, על ידי שאלת, "האם הסנאטור וורן צודק? רק חסר לך הרצון להילחם על זה?" זו הייתה דוגמה יחידה בשורה של שאלות איים להפוך את הדיון לגרסה פוליטית של "אז אתה מסכים, אתה חושב שאתה באמת יפה?" בנות מרושעות רגע, עם טפר בתור רג'ינה ג'ורג'.

ההתמקדות בהעמדת דמוקרטים מול דמוקרטים לא הייתה רק מתסכלת עבור הצופים שכנראה התכוונו לשמוע רעיונות שיעזרו להם להתחיל לייחד את המועמדים, אלא גם הותיר פערים ענקיים בנקודות הדיבור שאפילו עלו, מה שסימן תהום בין סוגיות אמיתיות שעומדות בפני ארצנו לבין הבחירות, לבין מה שאפשר להסתובב כמתקפה soundbite.

קודם כל: למרות שיש א מספר שיא של נשים במועמדות לנשיאות, אף לא שאלה אחת על זכויות רבייה או הפלה, טיפול בילדים או בתשלום התבקשה חופשת משפחה, למרות שסרב חוזר ונשנה של שירותי בריאות הפוריות ברחבי הארץ כְּבָר בעל השלכות. קירסטן גיליברנד לקחה לטוויטר שעתיים לתוך הדיון כדי לקרוא במפורש את פיקוח, משהו שהיא כמעט בוודאות תעלה על בימת הוויכוח כשתהיה לה הזדמנות הערב.

"אנחנו צריכים נשיא שייתן עדיפות לנושאים האלה - לא יתייחס אליהם כאל מחשבה שלאחר מכן", היא כתבתי. זו נותרה תזכורת מטרידה לכך ש"בעיות נשים" עדיין נתפסות כנישה של נשים בעיות, ולא כשלים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים שיש לפתור למען שיפור האומה שלנו כולה. זה כמעט מרמז על הנחה שהבעיות הללו נפתרו פשוט בזכות שלוש נשים על הבמה (כמו שהגזענות הסתיימה עם מועמדותו של ברק אובמה, זוכרים?).

באופן דומה, לא נשאלו אמש שאלות לגבי זכויות להט"ב. כפי ששרלוט קליימר ציינה בטוויטר, העובדה שלא היו שאלות בנושאי להט"ב "בעידן שראה התקפות חסרות תקדים על אנשי LGBTQ" זה "ממש מייאש". שרה קייט אליס, נשיאה ומנכ"לית GLAAD, פרסמה הצהרה בְּקָרוּב לאחר הדיון שתפס עד כמה צעד מוטעה קריטי זה היה בעידן טראמפ, וציין כי "השמטת כל שאלה בנוגע לביטול ההתקפות המסוכנות שעשה הנשיא טראמפ נגד להט"בים אמריקאים מאז הכניסה לתפקיד היא הזדמנות שהוחמצה שיש לתקן בדיון מחר ובכל סיקור הבחירות". מידע חדש אפילו צץ השבוע: סטודנטים שדיווחו על אפליה נגד בגלל נטייה מינית או זהות מגדרית היה סיכוי גבוה יותר שתביעותיהם לא יחקרו ויידחו תחת משרד החינוך האזרחי של מחלקת החינוך של טראמפ זכויות, לפי הניו יורק טיימס.

גם פורטו ריקו לא נכללה בנושאים על הטבלה, למרות זאת מחאות היסטוריות מה שהוביל להתפטרות המושל בשבוע שעבר. מה יכול היה להיות פתח למועמדים להכיר במשמעות ובתוצאות הפוטנציאליות של הרגע הזה - במיוחד עבור פרוגרסיביים כמו אליזבת וורן ו ברני סנדרס, שמאמין שצורה כלשהי של שיפוץ ממשלתי מסיבי הוא הכרחי בקרוב - במקום זאת הפך להזדמנות גדולה יותר עבור ג'ון דילייני לסחוט את שני הסנט שלו ב. למעשה, הגיעה כמות מזעזעת של שאלות מריאן וויליאמסון ודילייני (ששימש כג'ו ביידן עומד ומסכל את הפרוגרסיביים על הבמה), ששניהם סקרים באפס.

קשורים: הנשים שרוצות שמריאן וויליאמסון תהיה נשיאה

אחת ההשגחות הבולטות ביותר בחקירה נוגעת לבחירות עצמן: איפה היו השאלות על ביטחון הבחירות? במהלך עדותו, רוברט מולר הזהיר שרוסיה המכוונת לבחירות בארה"ב ב-2016 הייתה רחוקה מלהיות תקרית חד פעמית, וכמה מחוקקים קבעו חקיקה כדי לסייע בהבטחת הבחירות שלנו ב-2020. מיץ' מקונל, שטרנד בטוויטר השבוע כמו #מוסקווה מיץ', חסם את כל החקיקה הזו, כשהוא מתנער מאבטחת הבחירות לטובת הסימן המסחרי שלו, חסימת כוח רעב. גם דיכוי הבוחרים והחרדה לא עשו את הקיצוץ לדיון בדיון, אלא היעדר תשומת לב מוקדשת כיצד להגן על הבחירות שהמועמדים הללו מנסים להשתתף בהן מַדְהִים. זה אמור לצלצל בפעמוני האזעקה הפנימיים שלנו. בעוד שהוויכוח הרגיש רחוק מלהיות נקודת מפנה עבור כל מועמד, התוצאה של מי נבחר בסופו של דבר שכן המועמד הדמוקרטי יהיה מעורער אם ניתן יהיה לחבל בבחירות שלנו או לבצע באופן לא צודק בדרך אחרת הַחוּצָה.

קשורים: למה לצפות בסיבוב השני של הדיונים

עשרות נושאים אחרים, כולל שכר שווה, צדק עם מוגבלויות, חינוך K-12 ורפורמה במשפט פלילי לא קיבלו שאלות. כפי ש לילה שני מתפתח, בין הרגעים המעניינים ביותר יהיה לראות אם קבוצת המועמדים השנייה תנסה להשאיר את המנחים במשימה. נקווה שהם יעשו זאת.