מי הכי לבוש מכולם לשנת 2016? ומיהם המעצבים, האמנים וגאוני היצירה מאחורי כמה מהמראות הזכורים ביותר של השטיח האדום?
ביום שני הקרוב, עולם האופנה יפנה את תשומת לבו אל מרכז גטי בלוס אנג'לס, בו מתקיים השנתי השני בסטייל פרסים יפגישו קבוצת יוצאי דופן ומציגים יוצאי דופן לחגוג גם את הכוכבים המסוגננים ביותר וגם את הגיבורים שלנו מאחורי הקלעים שעוזרים ליצור רגעי אופנה כה מעוררי השראה. אני בהחלט מצפה לחזור לתפאורה המדהימה של מרכז גטי, שם האירוע שלנו מתפתח עם תפאורה כה מדהימה המשקיפה על העיר בשקיעה. ואני לא יכול לחכות לראות טום פורד, מעצב השנה של הלילה שלנו, שבאמת עובר שנה מדהימה בין להעיר אותנו עם שלו מצגת אופנה ראשונה בעונה ומרגשת אותנו עם המהדורה הקרובה של הפיצ'ר השני שלו סרט צילום, חיות ליליות.
אז כדי לתת לכם תצוגה מקדימה למה לצפות ביום שני בלילה, ביקשתי מטום כמה מילים בנושא קרוב ויקר לכולנו: השטיח האדום.
אתה נוטה לשמור על השמלות שלך אקסקלוסיביות מאוד, ולעתים קרובות אתה מעצב רק אחת לאוסקר מדי שנה. מה הערך של שמירה על עצמך כמעצבת?
כאשר יש לך את השמלה הנכונה על הסלבריטאי הנכון, זה חזק יותר מאשר שיש הרבה שמלות על יותר מדי מפורסמים, ולא הנכונה. זה בערך כמו הרעיון של האם היית רוצה שיהיה לך דבר אחד יפה בסלון שלך, ולא הרבה דברים? או שתרצה שיהיו לך הרבה דברים ולא אותה יצירה ממש גדולה שרצית? אני מגלה שבאמת שאני מתמקד באדם אחד שאני מסוגל להיות הכי מרוכז. בדרך כלל, זה מישהו שאני מכיר או שיש לי כבוד אדיר אליו כשחקנית. כמו כן, זה לעתים קרובות מאפשר לאותו אדם להרגיש שהוא באמת לובש משהו מיוחד, לדעת שאתה לא עושה שום דבר בשביל אף אחד אחר, וזה לעתים קרובות מניב את התוצאות המרגשות ביותר.
מה עושה את ההבדל בין רגע שטיח אדום קסום לעוד שמלה?
מדובר בהתאמת השמלה לאדם. עוד לפני שאני מדבר עם מישהי על שמלה אני מעלה כל תמונה שאני יכול למצוא ממנה באינטרנט כדי לראות במה היא נראית נהדר, כי בדרך כלל אנשים נראים במיטבם כשהם מרגישים הכי בנוח. אני לא מתכוון לנוחות מבחינת נוחות - בדרך כלל הנשים האלה נמצאות במחוכים ובספנקס וכל מיני טריקים לגרום לגוף שלהם להיראות הכי טוב שהם יכולים - אבל לנחם מבחינת התחושה שהם נראים גדול.
יש הרבה מבטים שונים בסרט ודמותה של סוזן [איימי אדמס] בעולם העכשווי מעובד מאוד. שערה הוחלק, הצבע התעצם, גבותיה הצטמצמו, מבטה היה לכה וקשה מאוד, מה שמשקף את אופייה. כשהיתה צעירה יותר היא הייתה חופשית ומשוחררת יותר. הסגנון בסרט קשור ישירות לרגש של הדמויות, שכשחושבים על זה אולי לא כל כך שונה מהדרך שבה אני להלביש אנשים על השטיח האדום כי אני מלביש אותם לפי האישיות שלהם ומה שהם רוצים להגיד על עצמם בפרט רֶגַע. הלבוש הוא לספר סיפור. אבל אם אחזור לשאלתך, אני אומר שאין מבט לסרט שלי כי אני לא רוצה שאנשים יטעו במראה כפורניר. זה בעצם משקף את מה שאני מנסה להגיד בסיפור.
אם הייתי שחקן או שחקנית, הייתי שונא ששואלים אותי על שטיח אדום. הכל חלק מהמשחק כביכול, אבל עכשיו יש הודעות לעיתונות לכך. במובן מסוים, אני חושב שההערה צריכה להיות, "וואו, אתה נראה נהדר." אני מעדיף שמישהו פשוט ישאל אם אתה מתרגש להיות כאן.