מה מחזיק את האש בבטן שלי אחרי כמעט ארבעה עשורים בממשלה? ובכן, אני סקרן מבחינה אינטלקטואלית - ובתפקיד שיש לי עכשיו כסנאטור, אני מוצא משהו שמקומם אותי כל יום. משהו לא תקין שצריך לתקן. גילוי עוולות בממשלה יכול להיות כמו לירות בדגים בחבית. ואני מבורך או מקולל באישיות שכשאני רואה את המצבים האלה, אני פשוט מתמקד, מקבל מידע נוסף ומבין מה אנחנו יכולים לעשות בנידון.
תמיד הייתי ככה. בתור ילדה קטנה, מה שבעיקר רציתי בכל מצב זה להיות הבוס. אני כל כך אסיר תודה שהיו לי הורים שהרימו אותי במקום למעוך אותי. גם אמי וגם אבי מעולם לא עשו דבר
אבל עודדו אותי להיות יותר דעתנית, שתלטנית ובוטה, מה שאני יודע שהיה ממש יוצא דופן בשנות ה-50 וה-60. זה העביר אותי את התקופות בחיי כשחשבתי, "אלוהים, קלייר, אולי את באמת צריכה להפחית את זה ולא להיות עם סוג כזה של אישיות."
שלושת הילדים שלי תמיד ראו בי "אמא אחראית", אז הם הופתעו כשהם קראו את ספר הזיכרונות שלי מ-2016 [הרבה ליידי] ולמדתי על כל המקרים של הטרדה מינית ובריונות שהתמודדתי איתי כשהגעתי לבית המחוקקים של מדינת מיזורי בשנות ה-80. אבל האמת היא שהיו לי רגעים בקריירה שלי שבהם היה לי מעט מאוד כוח או לפחות הרגיש כאילו היה לי מעט מאוד כוח לשנות תרבות וסביבה שאינה מכבדת נשים.
מה שאני מקווה לעת עתה הוא שמיליוני ומיליוני הנשים שבלעו גנאי הולך להגיד, "לא, זה לא מקובל", או בעצם לעשות את הטיול הזה למשאבי אנוש כדי להגיש א תְלוּנָה. סוף סוף יש לנשים רשות לצאת מהצללים. נשים רבות, ואני אחת מהן, נשארו בצל כי הן חשבו שזה הכי טוב לקריירה שלהן. עבורי, חלק מזה היה רציונליזציה כי, למען האמת, פשוט פחדתי מההשלכות.
קשורים: פעיל זה בן 13 עשוי להיות נשיא בעוד 30 שנה
הרגע הזה נותן לכולנו מנה גדולה של אומץ. נשים בכל רחבי הארץ ישמעו כתפיים, יחליטו מה הן רוצות מבחינתן הקריירה או החיים שלהם, ולרדוף אחריה מבלי להסס באשר להיות שאפתניים, חזקים ו גָלוּי לֵב.
תמיד הייתי מעריצה של הארי טרומן. הוא עשה את המוניטין שלו בסנאט על ידי פגיעה ברווחים במהלך מלחמת העולם השנייה. אני מתעניין באותם דברים. אני מונפש מהדיונים העשבים שבהם אני סוף סוף מוצא את האדם שאחראי לחוזה לבניית תחנת דלק אפגניסטן לתדלק מכוניות בגז טבעי, מתוך ידיעה ברורה שאין מכוניות באפגניסטן שפועלות על גז טבעי ושכמעט אף אחד אֲפִילוּ יש ל מכונית. להשיג את האדם הזה ולהגיד, "על מה לעזאזל חשבת?" זה מה שכיף.
הרקע שלי מאפשר לי באמת לנסות לגרום לממשלה להתנהג טוב יותר בכל הנוגע להוצאת כסף. נבחרתי לתובע של מחוז ג'קסון ב-1992 ולאחר מכן התמודדתי למבקר המדינה ב-1998 וניצחתי. מאוד אהבתי להיות תובע. אבל בכל זאת הלכתי למבקר ומצאתי את זה מאוד מתגמל - זה לימד אותי איך להסתכל בפינות השלטון. המבקר יכול לקבוע היכן עלינו לחפש כדי לתקן בעיות ולעשות את הטוב ביותר.
קשורים: Danica Roem של וירג'יניה, האישה הטרנסית הראשונה בגלוי שנבחרה לבית מחוקקים במדינה, על זכייתה הפוליטית ההיסטורית
אחד הדברים המתסכלים באקלים הפוליטי של היום הוא שיש ניסיון מזועף. מה שבאמת מגניב עכשיו זה להיות "אאוטסיידר". מה שלמדתי בדרך מוזל. אנשים כל כך ציניים לגבי הממשלה שלנו; הם חושבים שכל מי שבחר בקריירה הזו פגום איכשהו או לא ראוי.
ההורים שלי האמינו בממשלה ובערך ההשתתפות. הם הביאו את ארבעתנו למלא מעטפות והלכנו לעצרות פוליטיות כשהיינו ילדים, כי הם הרגישו שלהתערב בממשלה שלך זה דבר פטריוטי לעשות. מעולם לא לימדו אותנו שפוליטיקאים הם נוכלים; למדנו שהגברים והנשים בשתי המפלגות היו אנשים מכובדים שקיבלו החלטה לפעמים חסרת אנוכיות לעזור בניהול הממשלה שלנו.
מבחינת השתייכות, אני דמוקרט, אבל אני מתון. אני לא מישהו שרואה הכל מנקודת מבט שמאלית או ימנית. יש הרבה שונאים בפיד שלי בטוויטר. הם מאוד כועסים עליי כי אני לא מספיק טהור בכמה מהנושאים שהם חושבים שהם חשובים. זו אווירה מקוטבת כרגע.
אבל כל רגע חשוב בהיסטוריה שלנו משקף פשרה - החוקה תוכננה כך. בסופו של דבר, אני אדם מאוד פרגמטי ורוצה לעשות דברים, וההחלטות שלי משקפות את זה. היו תקופות בקריירה שלי שהפגנתי עצמאות - והרצף העצמאי הזה מרגיש לי כמו חבר ממש טוב עכשיו. אני לא מתכוון לזרוק את זה על הפוליטיקה המפלגתית של היום. אני הולך לחבק אותו קרוב.
מה הלאה עבורי מבחינה פוליטית? אני במצב שדונלד טראמפ ניצח בה ב-19 נקודות, ורוב המפלגה שלי נמחקה במיזורי בבחירות האחרונות. אז אני מרוכז במה שהולך לקרות בנובמבר 2018. זה הולך להיות המירוץ הקשה בקריירה שלי, ואני ללא ספק האנדרדוג. אבל אני מרגיש כמו רץ מרתון שמתאמן בשביל זה כבר הרבה מאוד שנים.
- כפי שנאמר לליי בלז ריי
לעוד סיפורים כמו זה, הרם את גיליון מרץ של בסטייל, זמין בדוכני עיתונים ועבור הורדה דיגיטלית פברואר 9.