כשגדלת בפורטו ריקו, מי לימד אותך על יופי?

אמא וסבתא שלי. גרנו בכפר והלכנו לכל מקום, ותמיד היו אומרים לי להימנע מהשמש ולשתות הרבה מים. סבתא שלי הייתה אישה פשוטה. אם היא הייתה הבעלים של ChapStick, זה היה עניין גדול. אבל אמא שלי, עד היום, תגיד, "אתה לא מתכוון לשים קצת שפתון?" אני כמו, "אמא, יש לי שפתון. זה נקרא עירום".

באיזה גיל התחלת להתאפר?

בסביבות 14. יש לי שתי אחיות גדולות, ותמיד הייתי רואה אותן מתלבשות. הדבר הראשון שלמדתי מהם היה איך לעשות עין חתול לתינוק. אני תמיד הייתי גונב את התוחם הנוזלי שלהם.

אם את צריכה לצאת מהדלת תוך חמש דקות, מהי שגרת היופי שלך?

אני נותנת לחות, ממלאת את הגבות, זורקת קונסילר ומסקרה ומכניסה את השיער ללחמנייה או עושה גל משוחרר.

תמיד רצית לדגמן?

לא, רציתי להיות וטרינר. אבל שנה אחת גדלתי ממש, והייתי רזה בצורה מביכה. אנשים היו אומרים להורים שלי לשים אותי בדוגמנות, אז השתתפתי בתחרות - והפסדתי. עדיין רציתי לנסות, אז הגעתי לניו יורק ועשיתי שיחות פתוחות עם סוכנויות. נדחתתי על ידי חבורה מהם אבל בסופו של דבר החתמתי.

דיברת על האפליה שחווית בקריירה שלך. כאחת מהפנים המובילות של הצבע בדוגמנות, האם אתה מרגיש שיש לך אחריות לקדם גיוון?

click fraud protection

בהחלט. לעולם שבו אנו חיים יש כל כך הרבה פנים מרקעים שונים, וחשוב שהתעשייה תשקף את זה. כל אחד צריך להיות מיוצג בדרך כלשהי, צורה או צורה.

תמיד היית כל כך בטוח בעצמך?

תמיד הייתי בטוח במי שאני. ככה ההורים שלי גידלו אותי. אני לא מתעכב על שליליות או נרתע ממה שאנשים אומרים. תמיד יהיה מישהו שיקבל אותי ואת איך שאני נראית.

מה אכלת ביום תצוגת האופנה של ויקטוריה'ס סיקרט?

אכלתי ביצים מקושקשות עם עשבי תיבול וגבינה, קרואסון ומיץ טרי בבוקר. ואז בהופעה, אכלתי משהו מתוק כי הייתי צריך סוכר. למען האמת, אין לי את הכוח הפנימי לשלול את עצמי. אני פורטוריקני - אני אוהב אוכל טעים.