ב-11 באוקטובר 2003, אליסון האניגן התחתנה עם אלכסיס דניסוף במהלך חגיגה בת שלושה ימים באתר הנופש Two Bunch Palms מחוץ לפאלם ספרינגס. "איך שתיארנו את זה היה סוף שבוע מהנה עם כל מי שאנחנו אוהבים, שבו בדיוק הייתה חתונה", דניסוף, שפגש את כלתו לעתיד על הסט של באפי קוטלת הערפדים, אמר. האניגן רצה שתא הצילום ישעשע את האורחים, דניסוף רצה טרמפולינה כדי שיוכלו לקפוץ שמחה על הנישואין, ושניהם רצו שזה יקרה במקום הראשון שאליו נסעו בתור א זוּג. הזוג החליף נדרים מתחת לשני עצים שענפיהם מתפתלים, שאותם הם לקחו כסמל לגדילה יחד.
לאחר הטקס, כשהאורחים עשו את דרכם לקבלת הפנים, נסוגו בני הזוג לאוהל מואר בנברשת כדי ליהנות מקוויאר, שמפניה וקצת זמן פרטי לפני שהצטרפו לחגיגות. כשהאניגן ודניסוף הצטרפו שוב לאורחים שלהם, פטינה מלוס אנג'לס הציגו ארוחת ערב אלגנטית שהתחילה בסלט סתווי של דלעת, דלעת ורימון. סחלבים חומים נבטו מאגרטלי זכוכית ענקיים כדי ליצור חלקים מרכזיים עם אפקט הילה לסירוגין של עיצוב שדניסוף תיאר כ"בוהמייני אלגנטי".
בקבלת הפנים על שפת האגם, עצים ששינו את צבעם לאחר כל מנה של הארוחה היו משובצים במאות אורות נוצצים. מיטת חתונה אינדונזית - שלמה עם נברשת תלויה - ישבה על אי קטן באמצע בריכה. האניגן ודניסוף נתנו את הטון על רחבת הריקודים, החל בביצוע מתוק של "Over the Rainbow" - הנהון לספונטניות של אלכסיס הצעה מתחת לקשת בענן בעמק נאפה - לפני שפרצה לסחרור פראי ללחן לא ברור שאליסון אוהב בשם "No Tengo Dinero" מאת לוס מטריות. השיר ליווה את הריקוד הראשון שחלקו הזוג אי פעם על הסט של באפי.
Perfect Endings of Napa Valley יצרו את עוגת החתונה הפשוטה בארבע קומות המעוטרת בשושנים, שהאורחים נדגמו לפני הירידה לרחבת הריקודים לצלילי תזמורת בת 16 נגנים מהחוף המערבי מוּסִיקָה. הכלה לבשה שמלת סאטן שנהב מחוייטת עם תחרת שנטילי וחרוזים של באגלי מישקה ("זו הייתה שלמות", אומר האניגן); החתן לבש חליפת הוגו בוס.