לא בפעם הראשונה (וכנראה לא האחרונה), הניו יורק טיימס מצאה את עצמה שקועה במחלוקת.
במרכז המחלוקת האחרונה עומדת השכירה החדשה ביותר של האאוטלט, הסופרת שרה ג'ונג. נראה שלכולם יש דעה בעניין העסקתה, אבל מהן העובדות? גלול למטה להסבר על הזעם והטיעונים.
קרדיט: mizoula/Getty Images
מה קרה?
ביום רביעי, הניו יורק טיימסהכריז אותה עיתונאית ובוגרת משפט הרווארד שרה ג'ונג, לשעבר סופרת בכירה המתמחה בדיווחים טכנולוגיים עבורה הגבול, יצטרף למערכת שלהם.
יום אחד לאחר מכן (טרולים באינטרנט הם כלום אם לא עובדים מהר), צילומי מסך של סדרת ציוצים שג'ונג עשה שנים קודם לכן החלו להפוך לוויראליים. בציוצים האמורים, ג'ונג, אישה אסייתית-אמריקאית, מזלזלת באנשים לבנים, ומציצת רגשות כמו "#CancelWhitePeople", ו"אוי בנאדם זה די חולה כמה שמחה יוצאת לי מכך שאני מתאכזר ללבן הזקן גברים."
קריאות לירי של ג'ונג החלו מיד.
איך ה ניו יורק טיימס לְהָגִיב?
הניו יורק טיימס עמדה לצד ג'ונג והבהירה את מטרת הציוצים שלה, וכתבה, "העיתונות [של ג'ונג] והעובדה שהיא אישה צעירה אסייתית הפכו אותה לנושא להטרדות מקוונות תכופות. במשך תקופה היא הגיבה לאותה הטרדה בחיקוי הרטוריקה של המטרידים אותה. כעת היא מבינה שגישה זו רק שימשה להזין את הזינוק שאנו רואים לעתים קרובות מדי במדיה החברתית. היא מתחרטת, והטיימס לא מביע את דעתו".
קשורים: למה כולם מדברים על האיסור של הבית הלבן על כתב CNN קייטלן קולינס
איך הגיב הגרף?
במכתב חזק, המעסיק הנוכחי של ג'ונג כינה את תגובת הנגד מהציוצים של הכתב "לא ישר ומקומם", וראה בה מתקפה של "אנשים הפועלים ב חוסר תום לב שלא אכפת להם מהעבודה שעושים [עיתונאים], מהאתגרים שעומדים בפניהם או מההקשר האמיתי שלהם הצהרות."
"טרולים מקוונים ומטרידים רוצים אותנו, את פִּי, וחדרי חדשות אחרים לבזבז את זמננו על ידי דיון על האג'נדה הזדונית שלהם", נמשך המכתב. "הם מוציאים ציוצים והצהרות אחרות מהקשרם כי הם רוצים לשבש אותנו ולפגוע בכתבים בודדים. האסטרטגיה היא לחלק ולכבוש על ידי אילוץ חדרי חדשות להתנער מהקולגות שלהם אחד בכל פעם. זו לא שיחה בתום לב; זו הפחדה."
כיצד הגיבו המתנגדים של ג'ונג?
רבים התעלמו מהאופי הסאטירי לכאורה של הציוצים של ג'ונג ותייגו אותה במהירות כגזענית.
אחד מגזין ניו יורק סופר, אנדרו סאליבן (אדם לבן) כִּביָכוֹל שהטיעון הסתכם בשאלה האם ניתן לתייג מיעוט גזעני כגזעני, בטענה שכל אדם לבן שצייץ את אותם רגשות לגבי אדם צבעוני (או יהודי) יהיו בבירור שגויים, רעיון שזכה להד בכמה טוויטרים משתמשים:
אחרים, רובם קווקזיים ושמרנים, השוו את הציוצים של ג'ונג למסע הגזעני שבסופו של דבר הוכנס לרשימה השחורה של כוכבת רוזאן, רוזאן בר, בהוליווד.
גם המבקרים הצביעו על NYTפיטורי עיתונאית לבנה קווין נורטון על השימוש שלה בהשמצות גזעניות והומופוביות שונות בטוויטר, כמו גם על טענתה שהיא התיידדה עם "ניאו-נאצים שונים".
כיצד הגיבו תומכיו של ג'ונג?
המחלוקת עוררה סערה בקרב רבים (בעיקר ליברלים), ותייגו את הציוצים של ג'ונג כמפחיתים ביקורת תרבותית.
חלקם אפילו טענו שעניין המניע מאחורי המחלוקת הסתכם במינו של ג'ונג:
אחרים טוענים בנוסח NYT, וציין שהציוצים של ג'ונג לא היו בסדר, אבל לא אמורים לזרז את הירי שלה.
איך ג'ונג הגיב?
ג'ונג פרסמה שתי דוגמאות להטרדה שהניעה אותה לפרסם את הציוצים השנויים במחלוקת המדוברים, והסבירה, "עסקתי במה שחשבתי אז כעל טרול נגדי. למרות שזה נועד כסאטירה, אני מתחרט מאוד שחיקיתי את השפה של המטרידים שלי. ההערות הללו לא כוונו לקהל הרחב, כי הקהל הרחב אינו עוסק בקמפיינים של הטרדה. אני יכול להבין כמה הפוסטים האלה פוגעים מהקשרם, ולא אעשה זאת שוב".