שבוע האופנה בלונדון הסתיימה ביום שלישי במסיבה מוגזמת שערכה ויקטוריה בקהאם לחגוג את יום השנה הראשון של החנות שלה ברחוב דובר, אליה נכנסו האורחים דרך מיצב של לילה אחד בלבד של האמן מרטין קריד. המכונה "עבודה מס' 2497", האמנות המדוברת כללה כולה כמה מאות בלונים לבנים גדולים שמילאו את חזית החנות, נשפכת על פני הגלריה שלו, עד לגרם מדרגות הבטון המוביל לקומה השנייה, שם נערכה ארוחת הערב מוגש.

קשורים: ויקטוריה בקהאם חוגגת את יום השנה לספינת הדגל הראשונה שלה עם משפחה וחברים

כל מה שהיית צריך לעשות כדי לאכול זה ללכת בין הבלונים. ואם זה נשמע כמו חתיכת - POP! – עוגה – POP! – ובכן, אז, מעולם לא – POP! פּוֹפּ! פּוֹפּ! – עבר בחדר מלא בבלונים כשהוא לבוש בנעלי סטילטו. זה היה מטריד, באמת, לשמוע את הצליל הזה שוב ושוב (נעמי קמפבל הוציאה כמה בדרכה פנימה), כשהאורחים לגמו משקאות ורודים הנקראים ויקטוריה: מורכבים מוויסקי של הייג קלאב (באישור דיוויד בקהאם), שרי, סירופ דומדמניות אדומות ולימון טרי. כריסטופר ביילי, מנהל הקריאייטיב והמנהל הראשי של בורברי, אמר לי שהם טעימים, ו הם היו, אבל אז התחיל שוב הצליל הקופץ, והדבר הבא שידעתי, הייתי באיטליה, בהתחלה שֶׁל שבוע האופנה במילאנו ביום רביעי, שהיה גם מעל הטופ בדרכו המיוחדת.

המופע הגדול הראשון כאן היה גוצ'י, עם המנהל הקריאייטיב החדש והמדהים שלה אלסנדרו מישל, שהזניק את המותג בחזרה לאור הזרקורים, לכאורה בן לילה עם שלו חזון אופנה לא אופטימי-רומנטי-דנדי. המומנטום היה כל כך גדול עד שמישל חש נאלץ להעביר את המופע שלו מהתיאטרון הקטן המסורתי של גוצ'י לתיאטרון מחסן משאיות בפאתי העיר, במרחק נסיעה ארוכה ביום גשום, אבל שווה את המאמץ ולו רק כדי להתענג על המותג שלו חָזוֹן. מישל כיסתה את רציפי התחנה בנופים של שטיחים המתארים נחשים ורודים על רקע תחריטים מגורעים של ורדים ופרפרים, שרק זה שווה את מחיר הכניסה. קולקציית האביב שלו, אם אקרא נכון את התוכנית הארוכה, הייתה אודה לאקראיות של החיים העירוניים וכל היצורים האקסצנטריים הפרועים שאתה צפוי לפגוש, אם תפנה לא נכון לחלק מוזר של עִיר.

קשורים: An בסטייל מדריך עורך ל-#MFW

העיצובים שלו חצבו מקרוב לאווירה האקלקטית והאינטלקטואלית שהציג מישל בשנה האחרונה עם הגברים והנשים שלו קולקציות ביניים, רק עכשיו עם עוד יותר זנים של שמלות שקופות בהירות נוצה המורכבות משכבות של סלסולים פסטליים, כמו גם אינספור חצאיות מתכתיות עם קפלים, פרוות פאנקיות, משקפי אוברסייז, חליפות מכנסיים מקומטות בקפידה, וטקסטורה גיאומטרית מוטיבים. הטריק החדש והמושך ביותר היה הוספת אשליות של שמלות שמיושמות על שמלות אמיתיות, שהושגו באמצעות אפליקציות נצנצים מבריקות עם קפלים או סרטים (בתמונה, למעלה). תוך כדי התבוננות בקולקציות של מישל, לעתים קרובות עולה התפיסה שמדובר במעצב שרעיונות באים לו באופן טבעי והביצוע בא בצורה נחרצת, כאילו אף מחשבה אחת לא יכולה להימלט מדעתו מבלי לגרום לעוד דבורה, נחש או פרפר מודבקים על החלק הקדמי או האחורי של חצאית. אחד המראות האהובים עליי היה חצאית בהדפס עור נחש עם חלק עליון תחרה פשוט יחסית שהיה מכוסה תוכי רקום על גבה (בתמונה, למטה).

גוצ'י - מסלול - שבוע האופנה במילאנו SS16

קרדיט: Venturelli/WireImage

לעומת זאת, הכל לא היה כל כך כבד. לא מעט מהשמלות היו כל כך שקופות שחשפו את האנטומיות של הדוגמניות, כמו גם את טעמן האישי לפירסינג בפטמות.

זוהי עדות להשפעה המהירה של מישל שכל כך הרבה נשים וגברים לבשו את העיצובים שלו לאורך היום, כולל עיתונאי איטלקי שלבש את כפכפי הפרווה שלו למרות שירד יותר גשם באותו אחר הצהריים במילאנו מאשר בחודש הקודם או לכן.

סרטון: צפו בסיכום 47 השניות שלנו של תערוכת אביב 2016 של גוצ'י

באופן מוזר, אחרים כאן חשבו על חול יבש ומדבריות יבשים, עד כדי כך שגם אלברטה פראטי וגם פאוסטו פוליסי, מעצבים הפוכים באסתטיקה כמו האפיפיור פרנציסקוס וויקטוריה סיקרט, הראו את הקולקציות שלהם על מסלולים מכוסים עם חול. זה היה צירוף מקרים, ולא משמח את הנעליים שלי.

וואו מילאן של אריק

קרדיט: ארנסטו רוסיו/Getty Images, Pietro D'Aprano/Getty Images

הקולקציה החזקה של Ferretti פנתה ביתר שלווה לטריטוריית שוק התבלינים, עם מכנסיים מצוינים עם עניבה צולבת, דמויי ברברי בדים שהפכו לשמלות מתנפחות, וכמה תלבושות לוחמות עזות (אני חושב על החולצה המתכתית עם השרוכים סט קצר-קצר, בתמונה, למעלה משמאל) שנראים מתאימים היטב לפלס את דרכם למלתחה של פרק קרוב של משחקי הכס. האוסף של פוגליסי, בינתיים, היה אודה לצדפים ומגפי בוקרים, מוזיקה רועשת ושמלות האלה (בתמונה, למעלה מימין) שהציע רעיון לפיילוט חדש: משחק רומא.

תמונות: 24 נעלי כוכבים מ-#LFW