יתרון אחד דרו ברימור מחייה בלב התודעה התרבותית ב-35 השנים האחרונות היא שיש לה פרימו #חומר TBT. "כשהייתי בת 6, אמא שלי הלבישה אותי כמו אישה קטנה בת 80", אומרת ברימור, מחזיקה ערימה של תמונות השראה על הסט שלה. בסטייל אש חיפוי. היא נוחתת על אחת משנת 1983 שם היא בשמלת ערב שחורה מיניאטורית ופנינים. "כאשר חשפתי לראשונה את התמונה הזו, הייתי כמו, 'אתה צוחק עליי? זה הגוף של הבת שלי אוליב במאה אחוז!"
אבל זה לא היה רק הגנטיקה המטפטפת וספציפית לעידן אופנה שהדהד. "אף אחת מהתמונות האלה לא צולמה בבית", היא אומרת כמה ימים לאחר מכן, יושבת במאורה של המזרח העליון שלה. דירת צד ב-N.Y.C. "לא כאילו שלאנשים יהיו בהכרח תמונות שלי בבית, אבל זה כמעט כמוני לעולם לא היה בבית. תמיד הייתי בחוץ. זה היה הטייק-אווי הכי גדול עבורי". היא משתתקת ומחייכת. "וזה מצחיק כי תצטרך לקחת ברזל, מרית ומלגזה כדי להוציא אותי מהבית עכשיו."
סרטון: צפו בדרו ברימור משחזרת את התמונות האיקוניות ביותר שלה לגיליון פברואר שלנו
הדירה של ברימור שווה מידות דרו ושתי בנותיה, אוליב (5) ופרנקי (3). ספרי סנדרה בוינטון מוערמים על מונוגרפיות של ריזולי; ד"ר סוס מתערבב עם ג'ואן דידיון. זה נעים ואישי - ויש לו ארון יצירה סופר מרשים. קל להבין מדוע השלישייה שמאכלסת את החלל לעולם לא תרצה לעזוב. הלילה המשפחה בדיוק סיימה לקשט שני עצי חג המולד לרשימת השמעה לחג של אלביס פרסלי, מריה קארי ובינג קרוסבי.
נס ברחוב 34 נמצא בטלוויזיה, ללא קול, ברקע.בגיל 43, ברימור עדיין מוצא מקום לחקור. מחוץ למשחק, שהיא עדיין אוהבת (התוכנית שלה בנטפליקס, דיאטת סנטה קלריטה, חוזרת לעונה שנייה השנה), ובהפקה (לחברה שלה, Flower Films, יש גם תוכניות טלוויזיה וגם סרטים בתהליך), הכוכבת גם מתהדרת יינות ברימור בדרך הכרמל, קו הקוסמטיקה פֶּרַח יוֹפִי, ו דרו היקר, קולקציית בגדים שהושקה בסתיו עם אמזון פאשן.
קרדיט: Anthony Maule/Artists & Company; ברטרנד רינדוף פטרוף/Getty Images
קשורים: דרו ברימור משיקה מותג סגנון חיים חדש באמזון
"כל הזמן הרגשתי את הרצון הבוער הזה לבנות מותג הלבשה לנשים על ידי נשים, לחקור משהו רומנטי", היא אומרת. "החזרתי את זה לאהבתי לחייטות והייתי בבית תחפושות כל חיי." הגזרות והצלליות תואמות את האסתטיקה האישית של ברימור. "יש לי מבנה גוף שאני נוטה לכסות עליו", היא אומרת. "אז זה לא צמוד, לא גדול וקופסי, יותר כיסוי נוזלי שמרגיש כמו שנות ה-20, ה-40 וה-70. לא לגמרי סתמי אבל מתאמץ בחוסר המאמץ שלו.
"אני מאוד מודעת לאופן שבו אנשים מרגישים", אומרת ברימור על איך שהיא מסתכלת על האימפריה ההולכת וגדלה שלה. "כשעשיתי סרטים, פשוט לא רציתי לספר סיפור מדכא; רציתי לספר לאחת על סוג כלשהו של שיפור עצמי. חשבתי, 'יש מספיק חרא בחיים. אני רוצה אופטימיות ושמחה.' יחד עם זאת, אני לא אוהב סוף טוב של שרביט קסמים - ועכשיו אני לא אוהב שרביט קסמים להשלים או בגדי שרביט קסמים."
קרדיט: Anthony Maule/Artists & Company; ערה גלנט/האקדמיה לקולנוע
הגיוני שבארימור סקפטית לגבי תיקונים מיידיים - היא תמיד הייתה מסוג האנשים שמכניסים את העבודה. היא החלה לאסוף את תלושי המשכורת הראשונים שלה כפעוטה וקיבלה שחרור חוקי בגיל 14. "מגיל צעיר הייתי נלהב מדי וחשבתי שהכל חי ומת באווירה מקצועית כי אז זה באמת כל מה שהיה לי", היא אומרת. "לא הייתה לי משפחה. אני עובד מאז שאני זוכר את עצמי".
אז היא מונעת ושאפתנית - ובהחלט לא מקטינה מילים. "כשאנשים אומרים 'תהיה נוכח', אני רוצה לתת להם אגרוף בפרצוף המזוין", היא אומרת ונשענת בחזרה אל הספה. "אני פשוט נהיה רצחני." היא צוחקת ומתיישבת קדימה. "אני חושב שהעצה 'פשוט לשים רגל אחת מול השנייה' חכמה הרבה יותר. יש בזה פשטות - תנועה ופעולה".
קרדיט: Anthony Maule/Artists & Company; Bill Nation/Sygma דרך Getty Images
קשורים: דרו ברימור מוחא כפיים בחזרה לטרולי האינטרנט בצורה הטובה ביותר
ברימור משווה את הזעם הרותח הספורדי שלה לזה של הדמות שבה טרייסי פליק בְּחִירָה, "מוזיקת מאניה והכל." הילדים שלה יכולים לחוש את המצבים שבהם מוזיקת המאניה מתנגנת בראשה של אמא שלהם. הם קוראים לזה מצב "מרטש פנים". "הילדים שלי יודעים שיש לי ברק בעיניים כשאני מרגישה שמתעסקים איתי", היא אומרת. "זה מצחיק אותם."
יחד עם זאת, היא מציינת, אם היא הרגישה כאילו היא הייתה קרה או מזלזלת למישהו, היא הייתה נהרסה במשך ימים לאחר מכן: "זה הרבה יותר זול, מהיר ומספק יותר פשוט להיות נֶחְמָד.
קרדיט: Anthony Maule/Artists & Company; לופז רונלד/סיפה
"אתה רואה את הקיצוניות עכשיו?" היא שואלת אותי בחיוך. "אלוהים או השטן, קורע פנים או 'תוריד לי את החולצה מהגב', בהחלט יש לי אכזריות. ותמיד היה לי את זה. אני מורד לחלוטין בסמכות. מְקוּטָע. אני מאוד מחורבן."
במהלך השיחה שלנו ברימור קמה שוב ושוב כדי לתת לכלב שלה, דאגלס, להיכנס ולצאת מהמאורה. הוא לא יכול להחליט אם הוא רוצה להיות איתנו או עם הבנות, שמסיימות ארוחת ערב ומתרחצות לפני השינה.
קרדיט: Anthony Maule/Artists & Company; ג'ורג' הורל
ולמרות שבארימור מתרגשת לדבר על העבודה שלה, ברור גם שהיא לא יכולה לחכות לאסוף כל אחת מבנותיה אחרי שנסיים לדבר. (והיא כן. היא רואה אותי בחוץ עם פרנקי מכוסה מגבת בזרועותיה, שנפרד ממני באומרו, "אני בוריטו."
באמת, אין דבר שמשתווה, היא אומרת, לשמחה להתאחד עם ילדיה לאחר יום ארוך. "היום אספתי את פרנקי במגרש המשחקים, והיא נתנה ללחי שלה לנוח על השפתיים שלי ממש הרבה זמן. אז פשוט זמזמתי שיר ולא ממש זזתי כדי לא לשבור את הרגע", היא אומרת. "ואלוהים אדירים..." עיניה מתרחבות כשהיא חושבת על הסצינה שזה עתה תיארה. "אני חושב שבעצם הייתי נוכח היום! אבל אף אחד לא אמר לי להיות, אז אני מניח שזה בסדר. הבנות שלי גורמות לי להפסיק - להפסיק לחשוב ולמהר ולהזדקק לעשות... הם גורמים לכל העולם לעמוד מלכת. הם האהבה שתמיד רציתי לדעת."
קרדיט: Anthony Maule/Artists & Company; רון גאלה/WireImage
קשורים: דרו ברימור כתבה את מכתבי האהבה המתוקים ביותר לבנותיה לחגים
אהבה היא משהו שאנשים מקשרים עם ברימור - ולא רק בגלל שהלבבות והפרחים הם חלק מהמותג שלה. היא הייתה נשואה שלוש פעמים, לאחרונה ליועץ האמנות וויל קופלמן, אביהן של הבנות. (בני הזוג התגרשו ב-2016.) כשהיא חושבת מה היא תספר לדרו הצעירה על אהבה, היא חושבת ואומרת, "ובכן, חבר המושבעים בחוץ.
"אני באמת לא יודע את התשובה ברגע זה בחיי. ואני לא מתכוון לזה בצורה מדכאת וצינית. זה יותר נקי, הכל אפשרי. מעולם לא ניגשתי לאהבה בדרך של 'אפשרויות חדשות' עם ילדים". בעבר, אומר ברימור, היא הייתה מאוהבת באהבה. אבל עכשיו, כששתי בנותיה כל כך ברורות במרכז היקום שלה, הצרכים שלה השתנו.
קרדיט: Anthony Maule/Artists & Company; רון גאלה/WireImage
"הבנות שלי כל כך מספקות שאני מרגישה שהכוס שלי פשוט מתפרקת. אם האהבה לובשת צורת אנלוגיה פיזית, הייתי תרנגול הודו ממולא יתר על המידה או פיניאטה. אז אני לא ממש רעב לזה כרגע. אני לא חושב שאי פעם הייתי יודע שאני יכול להיות התוכן הזה, כל זה, בלי להיות בקשר רומנטי. זו הייתה הפתעה לעצמי הצעיר".
אם היא ידעה אז מה שהיא יודעת עכשיו... ככל שהקרדיטים מתגלגלים נס ברחוב 34, ברימור משלים את המשפט: "טוב, לא הייתי מקשיב. גדלתי והשתניתי והתפתחתי לאורך השנים, אבל אני לא, ברוח, כל כך שונה מהילד בתמונות שלובש שמלות ענקיות. פשוט הייתה לי הרבה מרד שנאלץ להירגע. אבל זה קרה."
צלם: אנתוני מאול. עורכת אופנה: קתרין ניואל-הנסון. שיער: מרקי שקרילי. איפור: פולביה פארולפי. מניקור: קייסי הרמן.
לעוד סיפורים כמו זה, הרם את גיליון פברואר של בסטייל, זמין בדוכני עיתונים ועבור הורדה דיגיטלית 5 בינואר