הרבה לפני מותה ב-2012 בגיל 48, וויטני יוסטון הפכה לאייקון תרבותי המוכר בשל נפילתה האישית כמו הצלחתה. הסרט התיעודי החדש המסנוור אך הענוג וויטני: האם אני יכול להיות אני? - שזוכה לבכורה עולמית ביום 26 באפריל בפסטיבל הסרטים טרייבקה - מיישב גם את הספירלה הטרגית שלה וגם את הכישרון המדהים שלה. בימוי משותף של המתעדים הוותיקים ניק ברוםפילד (קורט וקורטני) ורודי דולזל (פרדי מרקורי, הסיפור שלא סופר), הסרט משלב קטעי קונצרטים מרהיבים של יוסטון עם סרטונים פרטיים אינטימיים של הזמרת ועדויות של מי שהכיר אותה.
התוצאה היא חוויה שלא דומה לגרסה מיניאטורית של זוכת האוסקר O.J.: תוצרת אמריקה, מספר סיפור הרבה יותר גדול של תרבות אמריקאית, סלבריטאים, גזע, מגדר והרס עצמי דרך פריזמה של אדם מפורסם אחד. הסרט, שהופק תחת הכרזת Showtime Documentary Films, מתרחק במודע מהסטריאוטיפ MadTV של יוסטון ובמקום זאת מתמקדת בכוחות שעיצבו אותה - כולל אמה סיסי יוסטון והמפיק קלייב דייויס, הנושא של שֶׁלוֹ סרט תיעודי משלו שהוקרן בבכורה בטרייבקה, שראתה ביוסטון בגיל העשרה הזדמנות לעצב את כוכבת הפופ השחורה הראשונה של אמריקה.
קרדיט: דיוויד קוריו/Redferns/SHOWTIME
הסרט מציע גם בחינה רגישה ונוחה של מערכת היחסים של יוסטון עם חברתה רובין קרופורד, נושא מזמן רמיזות, ו מצביע בצורה משכנעת על סימנים (באמצעות מספר ראשים מדברים) לכך שהגלות של קרופורד מחייה של יוסטון הייתה גורם גלוי לביטולו של הזמר.
"נעשו הרבה דברים בוויטני, אבל אם מסתכלים עליהם, הם כמעט אותו סיפור", אומר ברוםפילד, שאליהם הצטרפו דולזל ומפיק ועורך הסרט מארק הופרלין על הגג של סרט טרייבקה מרכז הפסטיבל. "אבל הפכתי יותר אובססיבי לעובדה שהיא הייתה אמנית הקרוסאובר המדהימה הזו. הגאונות של קלייב דייויס הייתה לשווק אותה לנערות מתבגרות לבנות, ובסופו של דבר היא סללה את הדרך לביונסה. אבל זה עשה את שלו, והיא שילמה את המחיר הזה על זה".
קרדיט: REX/Shutterstock/SHOWTIME
דולזל, שהייתה ידידה עם יוסטון עד מותה, הקליטה יותר מ-500 שעות של קטעים של הזמרת הן על הבמה והן ברגעים פרטיים במהלך סיבוב ההופעות העולמי שלה ב-1999. סרט הקונצרט נגנז לאחר שדולזאל ביקשה מיוסטון להתייחס לשמועות על התמכרות לסמים במצלמה. "היא אמרה, 'לא, לא, לא, אין לי בעיית סמים'. אז נתנו לצילומים לשבת. לא יכולתי להוציא סרט סיבוב הופעות על שמי שבו אנחנו לא נוגעים בנושא המרכזי שכל העולם מדבר עליו".
במשך שנים, הוא סירב להצעות מאנשים רבים (כולל קלייב דייויס) לקנות את הצילומים, אך הסכים לאחר פגישה עם ברומפילד במאי האחרון. הצילומים של דולזל מעולם לא נראו בעבר, והם נעים בין האישיות המדהימה למצחיקים בצורה חולנית - כולל סצנה אחת ארוכה בחדר מלון (צולם על ידי דולזל) שבו יוסטון והבעל בובי בראון מחקים בצורה חיה סצנה מ מה אהבה קשורה לזה, מלהקים את עצמם בתור טינה ואייק טרנר.
"אני אוהב את האינטימיות של הצילומים של רודי", אומר ברומפילד. "הוא צילם עם מצלמת וידיאו קטנה, אבל זה לא משנה האיכות. כשאתה רואה את ווינטי יוסטון אחרי ששרה את 'I Will Always Love You', יורד מהבמה הזאת, אתה פתאום מבין שדמעות זולגות על פניה. והיא מסתכלת לתוך המצלמה הזו. יש רגש על הפנים שלה שאני כמעט לא מאמין".
קשורים: זוכרים את וויטני יוסטון ביום הולדתה
ברוםפילד, שלעתים קרובות מספר ומופיע במצלמה בסרטים התיעודיים שלו (כמו הסרט המהמם של 2014 סיפורי הישן העגום), החליט להתמוסס ברקע עבור ויטני. "צילמנו איתי כמה דברים", הוא אומר, "אבל הסרט התחיל לעבוד רק כשהיה דיוקן מאוד אינטימי של וויטני. הקול שלי הפך ללא רלוונטי. היינו שואלים את עצמנו, 'מה מרגישה וויטני בסצנה הספציפית הזו? איך זה משפיע עליה? איפה הראש שלה? מה עובר עליה?’ וככל שענו על זה וסיפרנו דרכה את הסיפור באופן סובייקטיבי, כך הוא נעשה חזק ומרגש יותר. רצינו לספר את הסיפור של וויטני מוויטני עצמה".
קרדיט: Corbis/SHOWTIME
למעשה, ברומפילד והעורך הופרלין מודים שהם מוצפים מרגשות בזמן העבודה על הסרט. "שנינו הכחשנו את זה לזמן מה, כשהתבוננו מבעד לחלון, כשלמעשה שנינו בכינו", אומר ברומפילד. "אני לא מאוד מושפע בצורה כזו, אבל יש משהו כל כך רגשי בסיפור של וויטני יוסטון. ואני מוצא את ההסתכלות על הסרט, במיוחד הסוף, כחוויה קורעת לב להפליא".
קשורים: ניק ברוםפילד מדבר סיפורי הישן העגום
דולזל מסכים. למרות כל הזמן שבילה עם יוסטון, הסרט ריסק אותו בכך שהציע הצצה רגשית עמוקה יותר אל חייה.
סיקוונס אחד בסרט הפתיע יותר מכל את דולזל. "הסצנה הארוכה עם שומר הראש של וויטני", הוא אומר בהתייחסו לראיון בסרט עם דיוויד רוברטס, מומחה אבטחה סקוטי שנשכר להגן על יוסטון באמצע שנות ה-90 ובסופו של דבר כתבה מכתב סודי למנהליה, והתחננה שיתערבו בזמן שיוסטון יצאה החוצה לִשְׁלוֹט.
"בשבילי, המכתב שאנו רואים בסרט הוא אחד הרגעים החשובים ביותר", אומר דולזל. "מכיוון שלכל מי שהיה עד לנפילתה הטרגית של וויטני, כולנו אומרים, 'למה אף אחד לא עשה כלום? למה אף אחד לא יכול לעזור לה?’ לגלות שמישהו ניסה והתעלמו ממנו זה מאוד טראגי. זה פשוט שובר לי את הלב".
וויטני: האם אני יכול להיות אני? מוצג שלוש פעמים בפסטיבל הסרטים טרייבקה לקראת הקרנת הבכורה שלו ב-Showtime באוגוסט הקרוב.