הדבקנו איש עצבני מעצבת התלבושות ג'ני בראיינט, המעצבת (ומעצבת מחדש) יצירות מותאמות באופן מרשים לכל דמות בתוכנית, כדי לדבר על האופנה המושכת את העין מסוף הסדרה של יום ראשון. "הייתי כל כך מרוצה מכל הפרק", היא מספרת לנו. "לא האמנתי שיש כל כך הרבה תחפושות בפרק אחד."
להלן מנות של בראיינט על המראה האהוב עליה מהגמר, וכמה הפתעות אומנותיות שאולי לא נעלמו מעיניהם. המשך לקרוא - תהיה לך השקפה שונה לגמרי על הפרק, אנו מבטיחים!
אני לא מאמין שזה נגמר! איך אתה מרגיש היום?
אני מרגיש מדהים! אתמול בערב כשצפינו בגמר במלון אייס על המסך הענק הזה בהחלט הרגשתי רגשית. בכיתי בכל כך הרבה מהסצנות. אבל היום אני מרגיש מאוד מרוצה.
האם אתה מרוצה מהסוף?
כל הפרק היה מדהים! זה היה כל כך מרומם, מלא תקווה ושמחה. דיברתי עם בעלי על בטי... אני מרגיש שזה אפילו סוף טוב בשבילה כי אין סיכוי שבטי תרגיש בנוח להזדקן. הרגשתי שבטי הייתה אומללה יותר כגברת זקנה.
קשורים: סיכום Mad Mad: כל מה שאתה צריך לדעת על גמר הסדרה
מה היה הלוק האהוב עליכם מהגמר?
אני אצטרך להגיד טרודי. זה היה רגע כל כך מדהים [מֵעַל] ופשוט היה לי הכי טוב ליצור לה את כל ההרכב הזה. כל העיצוב של הזריקה הזו... פשוט אהבתי אותה כל כך. ההשראה שלי לרגע עיצוב התלבושות הזה הייתה אליזבת טיילור וריצ'רד ברטון. טרודי לבשה אנסמבל צמר ורוד, שהיה שמלה ומעיל עם ציפוי פרווה מצ'ינצ'ילה וכובע צ'ינצ'ילה. כשישבתי וצפיתי בו בתיאטרון והיא יצאה מהמכונית, אנשים פשוט התנשפו. זה היה רגע כל כך מדהים.
היו הרבה מצבי רוח שונים בפרק. מה היה החלק המאתגר ביותר עבורך?
אני חושב שככל הנראה החלק המאתגר ביותר בעיצוב הפרק הזה היה כשדון הולך לנסיגה - כל אותן הדמויות השונות! זה היה על ניסיון ליצור את אותם אלמנטים של ריאליזם ואנשים שבאמת היו שם. זה היה שילוב של אנשי עסקים, היפים, צעירים ומבוגרים, מוזיקאים, אמנים... יש כל כך הרבה סוגים של אנשים שהיו שם באותה תקופה. שחזור כל הסצנות הללו היה מאתגר מאוד.
אהבתי במיוחד את הקשתות האדומות בשיער הילדה. מה הייתה ההשראה שלך לכל לוק?
זה היה חלק עצום בכל הפרק הזה, איך דון קיבל השראה מהשהייה בנסיגה. חלק מהאתגר שלי בעיצוב החלק הזה של הפרק היה שידעתי שהפרסומת של קוקה קולה הולכת להיות בסוף. הכל היה על הנהנות או רמזים מהאנשים שהיו לוהקים. אם אתה מסתכל על הפרסומת של קוקה קולה ו לאחר מכן צפה בפרק, תוכל לזהות תוספות רקע התואמות את האנשים בפרסומת. הכל היה בהתייחסות להשראה של דון לפרסומת שאנו רואים בסוף. הסרטים האדומים ניכרו מאוד וזה לא היה במקרה. זהו מעין רגע של "איפה וולדו".
קרדיט: ג'וסטינה מינץ/AMC
קשורים: לך מאחורי הקלעים של היום האחרון לצילום איש עצבניהפרק האחרון
וואו. עכשיו אני בֶּאֱמֶת לא יכול לחכות לצפות בו מחדש. מבט נוסף שמשך את עיני היה מעיל הג'ינס של דון.
מעיל הג'ינס היה רק ביטוי להראות שדון מקבל דברים בדרך כשנסע לקליפורניה. הרעיון היה לגביו שהוא קונה בחנויות כפריות מקומיות בזמן שהוא על הכביש. אתה יודע איך אם אתה הולך לחנות חקלאית והם מוכרים שם הכל? הכל, החל מאכילת סוסים ועד ציוד חקלאי, זה היה בעצם הרעיון הזה. החלק השני במבט זה הוא שכל שבע השנים אנו רואים את דון בחליפתו, הדומה לשריון שלו. זו באמת הייתה הפעם הראשונה ששריוןו איננו. אני אוהב את הרעיון הזה שהוא משחרר את חליפת השריון שלו ורק יורד לשורשים האמיתיים של מי שהוא באמת. כמו כן, דון הוא זה שהוא באמת ילד כפרי - הוא נולד בחווה והוא גדל בחווה, כך שז'קט ג'ינס הוא ביטוי למי שהוא באמת.
קרדיט: ג'וסטינה מינץ/AMC
אנו רואים גם את פגי מחליפה הילוכים מבחינת הדרך בה היא מתלבשת. היא הייתה בצבעים כהים מהרגיל.
זה היה בסתיו 1970, אז גם רציתי לבטא את המעבר. עשיתי את זה עם לוח הצבעים שלה. ומבחינת קו הסיפור שלה, היה לה חשוב להרגיש מאוד מועצמת. במשך כל הפרק הזה באמת רציתי שזה יהיה על העצמה של פגי, ואם אתה שם לב, התלבושות שלה נשיות יותר, כך שזה מוביל להתוודותו של סטן על אהבתו כלפיה. רציתי שפגי תהיה יפה יותר מכפי שראינו אותה אבל גם חזקה מאוד כשהיא בעלת מרכיבי רומנטיקה אלה.
אשראי: AMC
אחד הלוקים האהובים עלי על ג'ואן הייתה השמלה האדומה שלבשה לארוחת צהריים עם קן.
אני מת על השמלה הזאת! זאת הייתה שמלת וינטג 'שעיצבתי מחדש עבור ג'ואן. הייתי צריך את ג'ואן באדום לפרק האחרון - אני היה ל! זה היה רגע כל כך חזק בשבילה. הייתי כל כך גאה בכל הפרק הזה של ג'ואן. אתה יכול פשוט לראות אותה צוברת את הכוח הזה בכל סצנה.
קרדיט: ג'וסטינה מינץ/AMC
האופנה על איש עצבני השפיע כל כך על התעשייה. זה היה מדהים. אם תוכל לסכם את החוויה שלך כ איש עצבני מעצבת תלבושות, מה היית אומר?
הייתי אומר מילה אחת: אפי. ככה זה באמת מרגיש, רק להסתכל אחורה על הכל.
האם ידעת להיכנס לפרויקט הזה שהוא יהיה גדול ומוצלח כמו שהוא היום?
לא! לא היה לי מושג! זה כל כך מדהים איך בכל עונה זה פשוט הרגיש כאילו ההכרה בעיצוב התלבושות פשוט גדלה וגדלה וגדלה. אני יכול לתאר את זה רק כאפי מבחינת כמות העבודה וכל החוויות שהצלחתי לחוות עם ההכרה בעיצוב התלבושות. זה היה מסע כל כך מדהים. תמיד הייתי כל כך מעריך את האנשים שכל כך קנאים לגבי התלבושות. זה פשוט מדהים.
אנחנו ב בסטייל תמיד היה מעריץ שלך ושל ההופעות, וזה היה כל כך נהדר לשוחח איתך כבר שנים. עצוב לי שזה נגמר!
ובכן, אתה יודע, מי יודע... אולי בקרוב נשוחח על משהו אחר.
אנחנו בהחלט מקווים שכן! עדיין לא מוכן לוותר איש עצבני? צעד לאורך מסלול הזיכרון על ידי גלישה בגלריה שלנו של 40 הטובים ביותר איש עצבני נראה אי פעם.
תמונות: 40 הגברים הטובים ביותר אי פעם