בדיוק כשהתחלנו להישרף בליל האמי, הזוכה של בימוי מצטיין לספיישל מגוון (הקטגוריה הכי מרגשת, ברור) הביא את ה-D-R-A-M-A.
גלן וייס, שזכה על עבודתו בטקס האוסקר לשנת 2018, החל את נאומו בנימה "מרירה מתוקה", והתייחס לאובדן האחרון של אמו. "האדם שהכי יהיה גאה ברגע זה תהיה אמא שלי, אבל היא נפטרה רק לפני שבועיים. חלק מהלב שלי שבור, אני לא חושב שזה יתוקן אי פעם, אבל היא בתוכי והיא תמיד תהיה".
ואז הגיע ה אווו חלק... "אמא תמיד האמינה בלמצוא את אור השמש בדברים, והיא העריצה את החברה שלי, יאן." מתחילים. מקרוב על אמר "Jan" (Jan Svendsen), נוצץ ב סכין ובאבי שמלה עם שרוולים. "יאן, אתה שמש השמש בחיי, ואמא שלי צדקה: אל תעזוב לעולם את השמש שלך. אתה תוהה למה אני לא אוהב לקרוא לך חברה שלי? זה בגלל שאני רוצה לקרוא לך אשתי."
לאחר שג'אן הצטרפה לחבר הלא-חבר שלה לבמה, המשיך וייס והניף טבעת (זו שקיבלה לאמו מאביו 67 שנים קודם לכן, הוא הסביר, והוסיף אזהרה לאחיו שאביהם היה מודע לכך שיש לו את הטבעת - כן, נאום הקבלה הזה כיסה הרבה מאוד בסיסים). "יאן, אני רוצה לשים את הטבעת הזו, שאמא שלי ענדה, על האצבע שלך מול כל האנשים האלה, ומול אמא שלי וההורים שלך, צופים מלמעלה. התינשאי לי?"