תיק היוקרה הראשון של קנדיס האפין נגנב 3 ימים לאחר מכן

כשזה מגיע לדוגמנות, קנדיס האפין לא חדשה בזה, אבל נכונה לזה. המודל, מותג הלבשה פעיל DAY/WON הבעלים, ופעילה חיובית לגוף החלה את הגיחה שלה לעולם האופנה בגיל 15 בלבד.

"העבודה הראשונה שלי הייתה קטלוג סירס ולא הוצאתי את המשכורת הראשונה שלי כי הייתי בת 15, אז זה הלך ישר לחשבון כדי לחסוך ולמרבה המזל", היא מספרת בסטייל. "ובזמנו למען האמת, התעשייה של דוגמנית מפותלת הייתה מאוד חדשה וצעירה, ולא הייתי בטוח שיש אריכות ימים. לא ידעתי שבאמת תהיה לי קריירה לכל החיים כשזה תפקידי היחיד".

עבודה בקטלוג בחו"ל ועבור מגזין ג'אמפ הייתה רק ההתחלה של הקריירה של האפין, שכוללת כעת הליכה על המסלול עבור פראבל גורונג, כריסטיאן סיריאנו, וקושני; קמפיינים עבור Good American, Fossil, אן טיילור וסברובסקי; ופרסומי עריכה עבור הבזאר של הרפר, ווג גרמניה, ו קוסמופוליטי.

במהלך שבוע האופנה בניו יורק בפברואר, האפין ניצלה את הזמן שבו היא לא הסתובבה במורד המסלול כדי להשתתף בשיחות שהתייחסו לעניינים של התעשייה צורך מתמשך בייצוג מוגבר. אחד הדיונים המפוכחים שבהם השתתפה היה חלק מתכניות העונה של NYFW: The Talks - צ'אט כנה להפליא תחת הכותרת "מליהוק לקמפיין" בינה לבין דוגמנית עמית פרסייס לי, סמנכ"ל IMG Models דיוויד קנינגהם, מייסדת שותפה אמריקאית אמה גריד, ו

"זה לא שאנחנו מנהלים את השיחה הזו יותר מדי", מדגיש האפין. "לעולם לא אהיה בנקודה שבה אני חושב שסיימנו לנהל את השיחה הזו. צריך לדבר על זה ללא הרף. אני בא מבית הספר שיותר זה יותר זה יותר כשזה מגיע לזה”. האפין אומר שתמיד יהיה מישהו שיגיעו אליו בפעם הראשונה כששומעים עליו הכללה, ושזה מאוד חשוב להמשיך להעצים ולעודד אנשים בתעשייה שנלחמים כל יום כדי להפוך אותו למגוון ובטוח יותר מֶרחָב.

קשורים: איך זה להיות בגודל גדול, לעבוד בתעשייה שסוג של שונא אותך

"זה ימשיך להיות חשוב מאוד עד שכולם יזכו להערכה ולחגיגה מלאה. יש לנו עוד דרך לעבור. אנחנו צריכים להמשיך לדבר, ליישם את השינוי הזה, להניף את הדגל הזה ולצעוק מהגגות. זה אומר הכל."

כאן אנו ממשיכים את השיחה עם האפין על הכללות, כמו גם על עומק על כסף, הפיכתה לבעלת עסק, הרגלי הקניות שלה ועוד.

על מה שהיא רוצה מתעשיית האופנה ב-2019... "אני תמיד מתוסכל מהתפיסות השגויות והמיתוסים שמונחים על נשים - במיוחד על נשים מפותלות. הייתי רוצה שהתעשייה והחברה כולה יפסיקו לדחוק לשוליים, לתייג ולהניח שהם יודעים מי הנשים האלה. ושצריך להיות רק סוג אחד של אישה שהוא ראוי. יש כל כך הרבה שמשחק בזה. אם מדברים ספציפית כדוגמנית מפותלת, תמיד הבינו אותנו בצורה לא נכונה ומייצגו אותנו בצורה שגויה בגלל שמ בהיבט האופנתי, הם חושבים שהאישה המפותלת לא בעניין של אופנה עילית או דברים פשוטים כמו להראות את זרועותיה. אם נעבור ונקפוץ לצד הבריאות והרווחה של הדברים, הם חושבים שהאישה המפותלת לא פעילה. שהיא לא שם בחוץ מוחצת מרתונים.

"טוב, אני שונא להגיד לכם - אתם טועים בכל דבר. אפילו לא שאני שונא להגיד לך: סליחה לא מצטער. אני כאן כדי לספר לכם שכולם טעו בכל דבר, כי יש את התוויות האלה ואת המגבלות האלה שהוטלו עלינו שלא לצורך. נמאס לי מתעשיות שמגדירות מי זו האישה הזו, כאשר מה שאנחנו צריכים לעשות זה פשוט לתת לה להיות מי שהיא ולחגוג את זה. נשים עושות את זה על בסיס יומיומי בחברה, אז זה באמת קשור למותגים להדביק את זה. אנחנו חוגגים וחיים את האמת שלנו כל יום. זה אני: קח את זה או עזוב את זה. והגיע הזמן שהמותגים ישיגו את איך שנשים מרגישות עכשיו ואת הדרך שבה הן רוצות להיראות. זה השינוי שמתרחש עכשיו וזה השינוי שאנחנו מרגישים. זה הולך להיות דבר ממש יפה כי אז באמת נהיה מיוצגים כמו שצריך".

על למידה (והתנתקות) איך להתמודד עם כסף... "יש לי שני זיכרונות ברורים מילדותי על כסף. אחת מהן היא שאבא שלי מדושן מאוד ומאזן פנקסי צ'קים בשבת בבוקר. הוא היה יושב וכותב כל פרט. ואז ההיפך המוחלט מזה היה אמא ​​שלי שהייתה מאוד חופשייה עם כסף. ולא שהיה לנו הרבה מזה. אבל אני מרגיש שהיא רצתה לעשות את הדברים שהיא רצתה לעשות ולא רצתה לדאוג לכסף ברגע זה. היא לא רצתה שזה ילחיץ אותה. אז היו לי שתי השקפות הפוכות לחלוטין לגבי איך אתה אמור לעשות דברים. שאלתי את עצמי, 'באיזה דרך אני צריך להיות?' בגלל שאמא שלי עשתה את הזמן בחייה, וכולנו גרנו באותו בית - ההורים שלי היו נשואים. הייתי אומר שקיבלתי קצת משניהם, שלקחתי כמה טיפים מהצד של אמא שלי, הייתי צריך לבטל את הלמידה".

קשורים: "אנחנו לא יכולים לקבל כמה שערות אפורות": קתרין זיטה-ג'ונס על להיות אישה בהוליווד

על האימה לשלם לה מיסים בפעם הראשונה... "ישבתי במשרד של רואה החשבון שלי בפעם הראשונה ששילמתי מיסים בעצמי וישבתי שם בוכה כי נחשו מה? לא היה לי כסף לשלם את המסים האלה כי לא חסכתי אותו כמו שצריך. לא איזנתי שום דבר נכון. גרתי בניו יורק, והיה לי את הזמן של חיי. מה שקשור לאורח החיים של אמא, מה שאומר שמעולם לא ממש תקציב או הכנתי את עצמי לעתיד, שזה היה הצד של אבא בדברים. הייתי צריך ללמוד את הכל קצת לבד ברגע שהתמודדתי עם המציאות הקשה של חיים בניו יורק. אבל זה היה רגע פוקח עיניים ואף אחד לא אומר לך את זה כשאתה צעיר יותר.

"בתעשיית הדוגמנות אתה עצמאי אז אתה לא מקבל מסים במקור. חיסכון הוא הכרח עצום וגם חלק מהעסק. זו אחריותך בלבד ומכיוון שאף אחד לא באמת אומר לך, אמיתות הכסף שלך מתגלות מהר מאוד. בזמן שלמדתי על מקביליות בבית הספר - שלעולם לא אשתמש בהן שוב - הלוואי שילמדו אותי גם לתקצב את חיי כמבוגר צעיר".

ברכישה הגדולה הראשונה שלה ובגישתה לקניות... "אני חוסך ממש טוב, אבל אני חושב שזה רק בגלל שהעדיפות של הדברים שאני רוצה דורשים את זה. אני לא בהכרח רוצה ארון מלא בתיקים. אני אשמח להחזיק דירה במקום. זו הדרך שבה זה רק מבוסס על הרצונות והצרכים שלי. אחת הרכישות הגדולות הראשונות שעשיתי הייתה ארנק של מארק ג'ייקובס והוא ממש נגנב שלושה ימים לאחר מכן. ואז אמרתי לעצמי, זה מלחיץ מדי בשבילי להסתובב עם תגי מחיר בעצם תלויים ממני. אני לא צריך את זה רק כדי להרגיש שאני שייך לכאן. תאמין לי: אני אוהב דבר נחמד ואני אוהב להתייחס לעצמי כאל אבן דרך ורגע חגיגי. אבל לרוב, אני כן אוהב לשמור את הכסף שלי במקום אחד, כדי שאוכל ללכת אחרי המטרות הגדולות האלה שיש לי".

קשורים: שיעורי הכושר האהובים על קנדיס האפין הם כל כך קשורים

במעבר ממודל לבעל עסק... "ליצור וליצור משהו משלי היה ממש מרגש והייתי מוכנה מאוד לרגע הזה. עם הניסיון שלי בתעשיית האופנה והידיעה אפילו רק כצרכנית מה אני רוצה ואת הדברים שאני יודעת שנשים רוצות, זו הייתה אחריות כל כך מרגשת עבורי לקחת על עצמי. להיות במושב הנהג ולדעת שאוכל לתת לה את זה. לדוגמה, DAY/WON הוא קו הלבשה אקטיבי הכולל מידה מלאה ממידה 0 עד 32. וזה היה הדבר הכי מרגש עבורי. אני מרגיש שסוף סוף אני אחראי על מה שאמרתי שצריך לעשות ועל מה שתמיד רציתי, אז יש בזה הרבה התרגשות וגאווה".

"בהיותי מייסד ומנכ"ל, למדתי מיד את כל הפעולות הפנימיות של מה שמאחורי הקלעים של עסקים ודברים שהם החוזקות והחולשות שלך, שאתה לא יכול להיות גאה בהם יותר מדי לְהוֹדוֹת. הבנתי שאולי אני אפעיל משחק אינסטגרם נהדר החשבון הפרטי שלי, אבל אני לא יודע איך לנהל חשבון של עסק. אתה לא יכול לפחד לבקש עזרה. יש לי בן זוג מדהים שעומד לצידי ויודע איך פשוט לעשות את זה ולא לחשוב יותר מדי על דברים, שיש לי נטייה לעשות. זו הייתה חווית למידה מדהימה ואני מאוד מאוד אסיר תודה על זה שאני עכשיו בצד הזה של הדברים. עכשיו אני רואה מה נדרש, אם זו המשימה והתשוקה שלך, מה נדרש כדי להתחייב לכך במלואה ולהצליח עד לתוצר הסופי. ואפשר לעשות זאת. לכלול את כולם ולייצג את כולם אפשר לעשות, צריך להיעשות ומתקבל היטב. ואנחנו רק התחלנו".