בסטיילמנהל חדשות האופנה של אריק ווילסון מציע יותר זמן אמת שבוע האופנה תובנות על טוויטר ו אינסטגרם. ראה את כל שלו להציג ביקורות כאן.
הטכנולוגיה שינתה את הדרך בה אנו מסתכלים על תצוגות אופנה, ואופנה בכלל, בצורה כה עמוקה במהלך השנים האחרונות שזה לפעמים קשה לאלו מאתנו שמתעדים את דרכו של הסגנון להסביר בדיוק איך זה, בדיוק, להיות בשבוע האופנה ב אדם. זה עבר לי בראש מתי אלכסנדר וואנג העלה את המופע שלו בשבת אחר הצהריים על מזח באיסט ריבר, בדרך למרכז העיר, והאורחים גיששו בדרכם למושבים שלהם דרך מנהרה חשוכה שנראתה די מבשרת רעות, אולי יותר בגלל שירד שלג בחוץ.
קשורים: מקבלים צליפת שוט ביום השני של #NYFW
אבל אולי אתה כבר יודע את זה מצפייה באינטרנט.
חכה רגע, נכנסת לי הודעת דואר אלקטרוני.
"אני צופה בך בשידור חי, בוואנג", כותבת חברתי אניטה ממקום רחוק. "תספורת נחמדה."
אממ. הרגע באתי מהמספרה. זה קצת מפחיד ומוזר, וגם פנטסטי ומרגש, ואולי אפילו קצת מסוכן, שאנשים צופים באופנה לשבוע בבית בשידורים חיים יש לרוב תצפית טובה יותר על ההליכים מאשר לאלו מאיתנו שסיקרו את התוכניות במשך עשרות שנים. כשישבתי בהופעה של וואנג, חשבתי שראיתי מקבץ של צלמים ופלאשים נדלקים, אבל לא יכולתי לדעת מי שם. בטלפון שלי, יכולתי להזרים את האירוע באיחור של כדקה אחת וראיתי את ניקי מינאז', ואת קניה וקים, וברוק קנדי. כשההופעה התחילה, השתמשתי בשזאם כדי לזהות את השיר, "The Day is My Enemy", מתוך האלבום החדש של Prodigy שייצא במרץ. ואם היית צופה מקרוב, כנראה שגם אתה היית יכול לראות אותי עושה את כל זה, כמו גם להתפעל מהתספורת החדשה שלי.
אני לא מתלונן, שימו לב, כי שום דבר לא נותן לך את ההקשר האמיתי של אוסף כאילו הוא שם. וואנג הוא במקרה דוגמה טובה למעצב שרואה את האפשרויות לתקשורת מעבר ל גבולות מסורתיים של השורות הראשונות, אולי אפילו מעל ראשינו, בזמן שהוא עדיין יוצר חוויה מהנה ב זמן אמת. זו הייתה הופעה טובה. קולקציית האביב שלו נוצרה בהשראת הנעלה אתלטית, וקולקציית הסתיו שלו הייתה בעיקר על גם נעליים, כמו במגפי הצבא הגדולים שלבשו הדוגמניות בזמן שצעדו, או כמעט התוחמו, במורד מסלול המראה (בתמונה, למעלה). הם לבשו בגדים כהים, קשוחים, גותיים, או לפחות בגדים שנראו כך עם המוזיקה והסטיילינג, אבל הם באמת היו יקרים למדי (בתמונה, למטה). סוודר הגיע עם ניטים דמויי פנינה מיושמים בפסי סיכה. כך גם עשה מעיל חלוק שהיתה עקבות בחתיכים. היו שם שמלות וחצאיות של מה שנראה כמו דואר שרשרת. וגם מגע של גראנג'.
תמונות: מאלטוזרה עד ת': מדריך הגייה של מעצב
יוסף אלטוזרה מצגת ערכית, אולי בצורה מסורתית יותר. דנדי מהמאה השמונה עשרה ו"הברבורים" של טרומן קפוטה צוטטו כהשראות על ידי אלטוזרה, אך העיצובים שלו לא נראו בשום אופן אבודים בעבר. הרבה מעצבים השתעשעו ברעיון של אישה שזורקת בנונשלנטיות ז'קט של גבר על שמלת סליפ, אבל בקולקציה של Altuzarra (בתמונה, למטה משמאל), המראה הניגודי נראה קצת יותר משוחרר והרבה פחות תלוי בסביבה של גבר מלכתחילה. חלק מהשמלות שלו היו סופר קלילות - אחת הייתה עשויה מלוחות תחרה שהפכו קלים יותר ויותר עד שכמעט לא היו קיימים. אחרים היו סופר עבים - חליפות קשמיר עם פנים כפולות בכחול רך ובקאמל, עם רמזים של מכפלות מסולסלות צרורות של צווארוני פרווה, בעוד שמלות הלורקס המבריקות שלו הגיעו עם שסעי ירכיים גבוהים, דומים לאלה מהאביב שלו הופעה. הריגושים בהופעה הזו היו הניגוד (בתוספת כמה סלסולים, כמו בגרבי תחרה שיוצאות לו מהמגפיים).
זה היה יום ולנטיין קדחתני לאופנה, החל מ לקוסטהתצוגה של הבוקר, שבה המעצב פליפה אוליביירה בפטיסטה התחבר מחדש לשורשי הבית בקולקציה שעשתה כבוד לרנה לקוסט. חולצות טריקו וחליפות אימוניות הגיעו עם האגדה "רנה עשה את זה ראשון" (בתמונה, למעלה). אולי בפטיסטה רמז לכל המעצבים שקפצו השנה לטרנד הפנאי על ידי הצעת לקוסט שילובים חכמים של אימוניות ומעילים, למי שמאמין שבאמת רצוי לעבור מחדר הכושר ל- מִשׂרָד.
ואצל חלק זה נגמר ב- מונקלר קולקציית גרנובל, שבה הופיעו דוגמניות בבגדי סקי מנוצות מלוטש בזוגות יפים, שהגיעו לשיא עם חתן וכלה (היא בשמלת נפוח לבנה באורך מלא; בתמונה, למעלה מימין), מתנשקים בגמר.
תמונות: בסטייל עורכים חושפים מה יש בתיקים שלהם במהלך #NYFW