מתי ג'ינה רודריגז זכתה במועמדות לגלובוס הזהב על תפקידה בכיכובה בסרט 'ג'יין הבתולה', היא נתנה לתומכיה צעקה עם ציוץ פשוט: "ההמולה שלי חזקה רק כמו הצוות שלי." הצוות הזה מתגלגל עמוק יותר מאי פעם עבור השחקנית. השנה, בנוסף לחזרה לשמלות הצבעוניות של ג'יין וילנואבה, היא כותבת ספר ויושבת במועצת המנהלים של קרן מלגות היספנים. בתוך גיליון מרץ של 'InStyle', זמין כעת בדוכני עיתונים ועבור הורדה דיגיטלית, אמילי גרינר, מייסדת שותפה של אני הבחורה ההיא, משוחח עם הילד בן ה-31 על היותו פורח מאוחר, מציאות כוזבת, ואיך זה להיות "תינוק קרמל משיקגו".

על ידי אמילי גרינר

עודכן ב-12 בפברואר 2016 בשעה 5:30 בבוקר

דיברת על אימוץ המורשת הפורטו-ריקנית שלך. איך החינוך שלך עזר לך להעריך את היופי הפנימי?
אני תינוקת קרמל משיקגו עם הורים דוברי ספרדית. כשגדלתי, לא הייתי מוקף בהרבה אייקונים של תרבות פופ שנראו כמוני, אז כל מה שלמדתי על קבלה עצמית הגיע מהמשפחה שלי. המשפחה שלי סירבה לתת לדעות של מישהו אחר להגדיר מי הם. הם לימדו אותי שכשאנשים אומרים משהו שלילי עליך, זה בדרך כלל שיקוף של איך הם מרגישים לגבי עצמם.

אתה כותב ספר על מה שלמדת מאביך, שנקרא אני יכול ואני ארצה: כלים שאבא שלי נתן לי. למה רצית לשתף את הסיפור שלך?


שני ההורים שלי אמרו לי שאני לא צריך לתת לרגשות כואבים להגביל את החלומות שלי. את הכוח החיובי של "אני יכול" ו"אני אעשה" צריך להחדיר גם לילדים בבית הספר. הייתי יכול להיות הנשיא המטורף של ארצות הברית בגיל 21 אם העקרונות האלה היו נכנסים מוקדם יותר.

קשורים: ג'ינה רודריגז מציעה לשלוח את שמלת גלובוס הזהב שלה למעריץ לנשף

עם מה הכי נאבקת כנער?
בוא נגיד שג'ינה הקטנה פרחה מאוחרת. נקרעתי לגזרים בגלל תכונות שאינן בשליטתי. לא קיבלתי מחזור עד גיל 16, והייתי שטוח חזה. היה לי גם שלל גדול, שילדים הקניטו אותי לגביו. עכשיו זה נכס מפורסם - נשים עושות 7,000 כפיפות בטן ביום כדי לקבל שלל כמו שלי, כזה שנקרעתי לגזרים כשהייתי בת 11 והרגשתי שאני לא יפה.

איך זה השפיע עליך?
אני זוכר שתמיד הייתי ממש מבולבל מהתמונות שהפציצו אותי בתרבות שלי ובתרבות הפופ. מה יפה ומה לא? מה חזק ומה לא? מה נכון ומה לא? כל הדברים האלה המבוססים על שיפוט הם אמיתות אוניברסליות. אנחנו מחליטים עליהם. ובאותה הדרך שבה אנחנו מחליטים ש-body shaming זה בסדר, כך אנחנו יכולים להחליט שזה לא. באותה דרך שבה אנחנו יכולים להחליט שאין גבול ליופי, ואין גבול להזדמנות בהתבסס על המקום שבו אתה נולד, או לאיזו תרבות אתה נולד, או באיזו דת נולדת. זה העור שאני נמצא בו. אבל לקח לי כל כך הרבה זמן להרגיש בנוח עם האישה שאני.

מְצוּטָט

"זה העור שאני נמצא בו. אבל לקח לי כל כך הרבה זמן להרגיש בנוח עם האישה שאני." -- @HereIsGina

צייץ את זה!

האם יש חוסר ביטחון שאתה עדיין עובד כדי להתגבר עליו כמבוגר?
היום אני נאבק עם אותם סוגי מציאויות כוזבות. זה לא כאילו אני לא נשבר. אני שבור. אבל עכשיו יש לי את היכולת לעשות כל יום בחירה. אני בטלוויזיה, אז כשאני רואה את עצמי על המסך ומבחין במשהו לא מחמיא, קשה שלא ללכת למקום מאוד קריטי. יש לי מחלת השימוטו, שמשפיעה על בלוטת התריס שלי. אני מזכיר לעצמי שזה בסדר אם אני קצת יותר כבד החודש בגלל שההורמונים שלי בשטף או בגלל שהתרופות שלי השתנו.

קשורים: ג'ינה רודריגז משיקה #MovementMonday עוצמתי לתמיכה בשחקנים לטיניים

אתה חושב שהוליווד מנציחה את הרעיון שנשים צריכות להיראות בצורה מסוימת?
בהחלט יש מקרים שבהם התעשייה מציעה שאתה לא מספיק יפה, רזה מספיק או בעל גוון העור הנכון למלא תפקידים מסוימים. אני לא מודאג לגבי איך מבוגרים, שכבר אמורים להיות להם תחושת עצמי חזקה, מפרשים את זה. אני מודאג ממה שזה אומר לילדים שעדיין מבינים איך לנווט בחברה. אחת הסיבות שאני אוהב לשחק את ג'יין היא שהיא מרוממת וחיובית - זה מה שהופך אותה לרעה. הסיפור שלה הוא סיפור שאני רוצה שהדורות הצעירים ישמעו.

אם יכולת לשלוח הודעה לבנות בכל מקום, מה זה היה?
אל תיתפס למציאות כוזבת. זה לא משנה אם 50 או 5,000 אנשים אוהבים את התמונה שפרסמת. במקום זאת, קחו את עצמכם אחראים על כך שאתם אדיבים לאחרים. שיתוף הברכות שלך עוזר לך לפנות מקום לעוד.