לפני שישה עשורים, ליידי אן גלנקונר הייתה צעירה בריטית בת 19 שעבדה בעסקי הקרמיקה של אמה לפני שנבחרה לאחת המלכה אליזבת השנייהשש עוזרות הכבוד של הכבוד במהלך הכתרתה. התפקיד היוקרתי הזה - שניתן לה בחלקו בגלל מעמדה החברתי - הציע לליידי גלנקונר מבט בשורה הראשונה של הרגע ההיסטורי ממרפסת ההכתרה המפורסמת שבה עמדה המלכה אליזבת.
לכבוד 65 שנה לאירוע והקרנת הבכורה של הסרט התיעודי החדש ההכתרה, ששודרה ביום ראשון בערוץ סמיתסוניאן, ליידי גלנקונר צעדה בסטייל דרך היום, צעד אחר צעד.
אני תמיד אומר שאני מרגיש כל כך בר מזל וגאה. ההורים שלי היו חברים של המלך המנוח ושל המלכה האם, ותמיד הכרנו אותם. אחותי ואני נהגנו לשחק עם מַלכָּה והנסיכה מרגרט כשהיינו ילדים. היינו הולכים למסיבות יום ההולדת שלהם, אז בערך תמיד הכרנו אותם. ב[מלחמת העולם השנייה], נשלחנו לסקוטלנד והם היו בווינדזור [טירה], אז לא התראינו הרבה.
הצטלמנו מאוד בזמן שהתאמנו [להכתרה] במנזר. היינו בערך כמו הספייס גירלז באותם ימים. באותם ימים לא היו להקות בנות, אבל הצטלמנו כל הזמן.
ביום של, ארבעה מאיתנו חיכינו ליד הדלת למלכה במנזר, ויכולנו לשמוע אותה מגיעה מהצעקות, ומסביב לפינה הגיע המאמן הזהוב הזה והיא פתחה את הדלת. השמלה שלה הייתה רקומה כולה, והיו לה מותניים זעירים ועור ועיניים יפים. היא לא אמרה לנו כלום, לא עד שהיינו במנזר והיתה לנו הרכבת שלה, שהתפתלה על הידיים שלנו. התאמנו איתה רק פעם אחת, והיא הסתובבה ואמרה, "מוכנות, בנות?" ויצאנו לדרך.
קרדיט: Getty Images
[כדי להיות עוזרת כבוד,] כולנו היינו צריכים להיות בנות של ארלים, מרקיזות או דוכסים ולא נשואות. היו צריכים להיות לנו דמויות יפות וכולנו נבחרנו בקפידה בגלל הגובה שלנו, עם שתי בחורות גבוהות מאוד מאחור ואני באמצע עם בחורה אחרת. נורמן הרטנל הכין את השמלות שלנו. זה היה הדבר הכי מרגש לראות את השמלות היפות האלה. הם היו עשויים ממשי מוויילס - יש שם חוות תולעי משי - והם היו רקומים בכבדות מאחור. אחרי המלחמה, בגלל שלא היו לנו בגדים בזמן המלחמה, זה היה הדבר הכי מרגש. הדבר היחיד בשמלות היה שהן לא היו מרופדות, אז הן היו מאוד עוקצניות. הם היו מאוד הדוקים. אכן נראינו מקסימים. היו לנו זרים מאוד נחמדים בשיער שלנו עשויים מוורדים תירס ופנינים ופרחי קריסטל קטנים.
נאלצנו להתאים את הדרך בה הלכנו לרגע כי [המלכה אליזבת] הלכה מהר יותר מהדוכסית מנורפולק, שאיתה התאמנו בעבר... המלכה הייתה רגועה, מה שגרם גם לנו להיות רגועים.
קרדיט: Getty Images
הדבר המדהים הלך איתה למרפסת. אי אפשר היה לשים סיכה בין אנשים, היו כל כך הרבה, וכולם צעקו לה ונופפו. יכולת פשוט להרגיש את האהבה יורדת מהם. אנשים היו כל כך נרגשים כי המלחמה הייתה עגומה עבור כולם, וכולנו הרגשנו שזו תחילתו של עידן אליזבתני חדש ונפלא עם המלכה הצעירה והמקסימה הזו והדוכס מאדינבורו. כולנו היינו מאוהבים בו. הוא היה כל כך חתיך. הוא השגיח על [המלכה אליזבת]. הוא היה נפלא, הוא תמיד הוציא את עיניו לראות אם היא בסדר. למזלנו, לכל מקום שהמלכה הלכה, הלכנו. אז הלכנו איתה למרפסת, אחר כך צילמנו, ואז שתינו תה וכל זה. בערב הלכתי עם חבר מתחת לארמון בקינגהאם. [המלכה] יצאה אחרי ארוחת הערב, וחשבתי, ובכן, מוקדם יותר באותו היום אני אהיה שם למעלה במרפסת איתה, ועכשיו אני למטה, צועק דברים ורוצה לראות אותה. זה היה סוף היום המדהים עבורי ועבור כולנו.
קשורים: המלכה אליזבת צפתה בהכתרה משלה בפעם הראשונה והנה מה שקרה
קרדיט: Getty Images
הדבר היחיד שאנשים לא ראו זה המשחה. המלכה לא רצתה את זה משודר בטלוויזיה כי זה היה רגע דתי, אז המצלמות כבו והם שמו חופה ולקחו ממנה את כל המלכות, הכתר שלה וה כדור, והשרביט והלביש אותה במשמרת פשתן לבן, ואז היא נמשחה בשמן קודש ונתנה את עצמה לאומה ולחבר העמים ולעם ול אלוהים. זה היה רגע מאוד מרגש והיה לנו מזל גדול שיכולנו לראות את זה. מעט מאוד אנשים עשו זאת.
קרדיט: מירורפיקס/גטי אימג'ס
הייתי בן 19. היינו צעירים למדי באותם ימים בגלל המלחמה. חיינו חיים מוגנים כאלה. כולנו עבדנו. עבדתי בעסקי הקרמיקה של אמי. אחת האחרות הייתה מוזיקאית - היא ניגנה בפסנתר. בזמנו, אנשים נראו די מתעניינים בכל זה, אבל זה היה לפני הרבה מאוד זמן עכשיו. אבל זה נפלא שהמלכה עדיין חיה וקיימת. היא עדיין הולכת לרכוב. ויתרתי על הרכיבה מזמן, אבל היא עדיין הולכת לרכב בפארק ווינדזור.
קשורים: מדוע מייגן מרקל לעולם לא תהיה "הוד מלכותה הנסיכה מגהן"
היא עולה במדרגות בלי להחזיק מעמד. היא כל כך מתעניינת בגינון למרות כל שאר הדברים שהיא צריכה לעשות, זה נהדר. השנה, יש לה הרבה למה לצפות איתו לְהָצִיקהחתונה של, וה הדוכסית מקיימברידג' ללדת תינוק, ואז היא לנכדה אחרת זארה יש תינוק. הרבה התרגשות.
ההכתרה הייתה מזמן עכשיו. זה מגיע ליום השנה ה-65, אבל עבור רובנו עוזרות הכבוד, אנחנו עדיין בחיים, וזה היה היום הכי מדהים שהיה לנו אי פעם, אני מניח. זה משהו שתמיד יהיה איתנו.
- כפי שסיפרו לאלכסנדרה וויטאקר