אמה ווטסון הוא אנומליה בהוליווד. בין סרטים בפרופיל גבוה כמו הארי פוטר ו היפה והחיה, קשה לא להרגיש כמוך לָדַעַת הרמיוני ובל ברמה האישית. אבל כשלוקחים צעד אחורה ומפרידים את אמה מהדמויות שהיא מגלמת, זה הופך ברור לעין שאנו יודעים מעט מאוד על חייה האישיים.
וזה בדיוק איך שהיא אוהבת את זה. ווטסון לא מדברת על החיים החברתיים שלה, או עם מי היא יוצאת, ויש סיבה חשובה לכך. "סיפור חיי היה עניין ציבורי, וזו הסיבה שכל כך התלהבתי מזהות פרטית", היא מספרת ג'סיקה צ'סטיין ב רֵאָיוֹן מגזין. "כשאני נכנס לדמות, אנשים צריכים להיות מסוגלים להשעות את חוסר האמונה שלהם; הם צריכים להיות מסוגלים להתגרש ממני מהבחורה ההיא. ושלא שכולם ידעו כל פרט אינטימי של כל חיי הוא חלק מהניסיון להגן על היכולת שלי לעשות את העבודה שלי היטב".
"אני יודעת שאני תחת מיקרוסקופ אחר, רמה מסוימת של בדיקה, שקשה לי לפעמים", אמרה. "ולפעמים הפחד לעשות דברים הוא מכריע. אני נהיית המומה להפליא, ולפעמים מרגישה כבול מזה, מפחדת מזה", אמרה. "אבל אני יודע שאם אני חי בפחד הזה, אז החיים שלי כאמן, כבן אדם, באמת, נגמרו. בסופו של דבר, זה ישתיק אותי, וזה ישתיק את מה שיש בי - מה שטרם חקרתי וחשפתי".
בעוד שווטסון נראית חסרת פחד מול מיקרופון או על במה, היא מודה שיש לה עצבים משתקים מדי פעם. "יש מודעות מדהימה שאני חייבת לדחוף אותה", אמרה. "בלילה לפני שנשאתי את הנאום שלי באו"ם, הייתי שבר רגשי. חשבתי שאני הולך לעשות היפר-ונטילציה".
"אף אחד לא אוהב להרגיש פגיע ואי נוחות וחלשה", אמרה. "אבל באמת גיליתי שבאותם רגעים כשאני הולך לשם יש סוג של קסם".