הבלדה על מולאן כבשה את העולם כבר למעלה מ-1500 שנה, אבל רבים שלא מכירים את הסיפור האפי שלו הוקסמו בפעם הראשונה כשדיסני הוציאה את העיבוד המצויר ב-1998.
והעולם עומד להיות מסונוור שוב כשהסרט יגיע לדיסני+ בספטמבר. 4 עם רימייק לייב אקשן, בכיכובו של ליו יפיי בתפקיד מולאן, לצד אייקונים כמו דוני ין, ג'ט לי ולי גונג.
למרות העובדה שהסרט בעל התקציב הגדול היה אמור לצאת לאקרנים בארה"ב בסוף מרץ, מגיפת ה-COVID-19 עיכבה את מאמציה עד כה, כשבתי קולנוע רבים ברחבי הארץ עדיין סגורים. עם זאת, הקלאסיקה עדיין צפויה לשיא מספרי סטרימינג, עם ניקי קארו כמנהלת הסרטון של 200 מיליון דולר.
כדי להוסיף לקסם, קארו הקישה על אחד ממשתפי הפעולה הוותיקים שלה דניס קום לעלות לסיפון מולאן כמעצב השיער, האיפור והתותבות שלו. עם זאת, ההתחייבות הייתה ממש שנים בהתהוות, כהכנה ומחקר לסרט בסדר גודל כזה לקח לקום בערך שנתיים, החל הרבה לפני שראשית הסרט בכלל הייתה נִבחָר.
"מה אני אוהב מולאן הוא שככל שזה סיפור סיני, זה גם סיפור אוניברסלי להפליא", אומר קום בסטייל. "זה יכול להשתלב בכל תרבות שיש לה רעיונות של דיכוי, אבל גם רעיונות של חופש. זה מאוד סיפור על גילוי עצמי, העצמה, ובעצם, לעשות מה שנכון. זה נשמע מאוד מוסרי, אבל זו באמת התעוררות מחדש של עצמך וזה יכול לקרות בכל תרבות".
דיברנו עם קום כדי לגלות יותר על לקיחת סיפור אפי שכזה, איך היא כיבדה את הטאנג שושלת דרך עיצוב השיער והאיפור שלה, איך זה לעבוד במשבר בריאות הציבור, ו יותר.
קשורים: ה-Live-Action Mulan של דיסני יוקרן בבכורה בדיסני+ - אבל יש מלכוד
אנחנו כל כך מתרגשים ממולאן! זה מרגיש כאילו חיכינו הרבה זמן שזה ישוחרר, והאסתטיקה של הסרט מדהימה. נשמח לשמוע עוד על איך התכוננתם לסרט בסדר גודל כזה.
זה הרגיש בלי סוף למען האמת. כשהסתבכתי לראשונה עם הסרט, באותו שלב, ניקי לא ליהקה ומצאה את מולאן שלה. אז, התחלנו לעשות קצת הכנות, אבל אז הסרט נדחה כי הליהוק היה כל כך חיוני כדי למצוא את הגיבורה שלנו. המשכתי לעשות הרבה מחקר היסטורי, אבל הייתי בפרויקט אחר באותו זמן כי הסרט נדחף בצורה די משמעותית. המחקר הראשוני שלי היה לגלות על הבלדה המקורית של מולאן ועל חשיבותה לסין. ידעתי על זה בתור ילדה קטנה, מכיוון שאני סינית ונולדתי בניו זילנד, אז זה היה די נחמד שיש לי חיבור אישי אליו, מלבד הידיעה שזה סרט האנימציה הענק הזה של דיסני עם היסטורי מַשְׁמָעוּת. הייתי מודע לגודל של כל זה ומנקודת מבט של איפור, פשוט התחלתי לקרוא על האמנות של אז מסתכלים על מתי נכתבה הבלדה, כמו גם סיפורים אחרים בעלי משמעות תרבותית סביב אותה תקופה - החל מהמקור בֶּאֱמֶת. הסתכלתי על הרבה מיצירות האמנות באותה תקופה כי כמובן לא היו צילומים.
ואז, כשהתחלנו להיכנס לקדם ייצור, מחקר משמעותי כבר נערך על ידי כל המחלקות כי מחלקת האמנות פעלה כבר זמן מה. היו לנו גם יועצי תרבות משלב מוקדם שיכולנו להתייעץ או להפעיל רעיונות בעבר. כולנו מודעים עד כמה חשוב הסיפור הסיני לאנשים סינים, שלא לדבר על מה שהוא מייצג לדיסני. התחלתי להסתכל על האנתרופולוגיה החברתית של סין העתיקה כדי לדמיין איך הדברים אולי נראו אז. אז, כשהתחלנו לחבר דברים לסרט, רציתי לערבב את ההיסטוריה הזו עם יתרון מודרני כדי למשוך קהל עכשווי וקהל חדש.
כמה זמן היה תהליך החקירה והחיבור של הדברים לפני שהתחלת לצלם?
כנראה התחלתי לחשוב על זה כמה שנים לפני שנכנסנו לייצור. ניקי גם הייתה צריכה לעשות מצגת לאולפנים, אז הם עשו צילום מראש והיה לה דוגמנית שהיא רצתה לעשות עליה מראות איקוניים. היא התייעצה איתי קצת. אחר כך, היו לנו הפסקות בין לבין לפני שנכנסנו לייצור. עשיתי כמה שבועות בלונדון במחקר ובקדם-פרודקשן ואז היינו 16 שבועות בקדם-פרודקשן נכון בשטח.
דיסני
במהלך השנים האחרונות, באמת נכנסתי להרבה דרמות אסייתיות שושלתיות. שיער ואיפור היו כל כך חשובים לשושלות האלה. כשזה הגיע לשושלת טאנג, איך כיבדת אותה?
אנשים מתעדים היסטוריה חברתית דרך הציורים, הפסלים והמגילות שלהם, אז הסתכלתי ואספתי הרבה חפצים. אתה מתחיל לראות סמליות שחוזרת על עצמה לעתים קרובות ואתה מתמודד עם תקופה שבה לאנשים היו מבני אמונה - הסינים מאוד גדולים בדברים שמביאים להם מזל ובעלי משמעות סמלית. זה נכון גם לגבי צבע, שבו השתמשתי כדי להודיע לאיפור. מבחינת האותנטיות, אתה יכול לספוג את עצמך בהיסטוריה. כל כך הרבה מהסיפורים על הסיבה שדברים התרחשו מקורם במיתוס או אגדה, כמו שזיף שנופל מ עץ על פני פילגשו של הקיסר, עושה חותם, וזה הופך לפריחת הדובדבן האדומה סימן. דברים כאלה מתועדים ומעוצבים באמצעות לחישות, כך שהאיפור באמת נוצר על סמך אירועים שהתרחשו לאנשים חשובים בחצרות המלוכה. אז שיחקתי עם כמה מהרעיונות האלה.
יש גם כל כך הרבה מחקרים של חוקרים סינים על המשמעות של תסרוקות. בכל מבנה חברתי, אנשים מחקים את אלה הנערצים בין אם הם אלים, מיתוסים, אגדות או המעמד העליון. אז, רצינו ליהנות עם זה, במיוחד בסצנת השדכנים. השיער שעשינו שם ובארמון הקיסר בכלל כשמדובר בשיער נשים, זה היה קשור להרבה מהפסלים של אותה תקופה. ולגבי שיערם של הגברים, זה מזכיר את לוחמי הטרקוטה והרבה מהאנשים שתועדו מבחינה חברתית באותה תקופה.
סרטון: כוכבת 'מולאן' ליו יפיי לבשה את החלוק הזוהר ביותר לבכורה של סרטה
באיזה סוג איפור השתמשת? האם היו מותגים ספציפיים שרצית לעבוד איתם?
כשברשנו לבן כדי לקבל מראה מסוים, רק הסתכלנו מה זמין ובדקנו מה אנחנו יכולים לערבב עם זה. בעצם התקשרנו למוצרים שונים ועשינו מחשבה גדולה על מנת לבדוק. היינו צריכים להתנסות כי צריך גם למצוא מה יעבוד עם העור ואיך הוא ישתלב עם רעיונות אחרים. רציתי שהאיפור ייראה כמו פיגמנטים וכמו טבע מפרח האורז או הרעיון שמשהו נטחן לעיסה ויימרח. זה היה שילוב של שימוש בפיגמנטים, איפור אופנה ואיפור רגיל. גם ערבבנו קצת איפור תיאטרלי, אז היו הרבה מותגים שהשתמשנו בהם. זה היה יותר ציורי הייתי אומר.
זה בהחלט נראה אומנותי! אפילו רק מהטריילר, אני יודע שאחת הסצנות המהממות ביותר לשיער ואיפור הייתה סצנת האירוסין או כפי שקראתם לזה סצנת השידוכים. תוכל להסביר לנו את המראה ביתר פירוט?
בכל המחקר שעשיתי, לסין היו ועדיין יש אידיאלים של יופי. בתקופת שושלת טאנג, תמיד היה הרעיון הזה שאתה צריך להיות ייצוגי. אם אתה מסתכל על הרבה מהמגילות הישנות, יש אמן בשם Zhou Fang ואני הסתכלתי על הרבה מציורי הנשים שלו. נשים היו מעוטרות תמיד בפאנל לבן על החלק העליון של המצח ועל גשר האף. אמרו שזה היה אז השראה לאיפור הגיישות שקרה מאוחר יותר ביפן, אם כי הלובן שלהם השתרע על כל פניהם. ואז אפילו לתקופות טרום-ויקטוריאניות שבהן היו מערבבים את זה עם אבקת עופרת כדי לקבל את ההלבנה הזו. זה קיים בתרבויות רבות ושונות. בסין, כשמקורו, היה לה מעט עופרת, אבל היא הייתה בעיקר אבקת אורז שאותה הצמידו על פניהם כדי לקבל את הגוון החיוור הזה שנחשב יפה מאוד. לקחתי את הרעיון הזה כי הוא היה כל כך נפוץ בתיאורים של נשים וקורטיזנות באותה תקופה וכלל צהוב שהיה מאוד פופולרי בשושלת טאנג מכיוון שהאמינו שלצהוב יש הילה מסוימת סביב המצח, והוא נחשב להיות מאוד מבשר טוב.
אז בסיפור, האמא הזו ניסתה לעזור לבתה להביא מזל טוב ואושר למשפחה על ידי נישואים טובים. 'תכניס גם את זה למען הכבוד' היה סוג של הרעיון כי למה שלא יהיה לך יותר מזל טוב? מכאן מגיע הצהוב על המצח. הגבות שלה צבועות בכחול על בסיס פיגמנט כחול כהה שנוצר בהשראת נוצות טווס כדי להביא עיטור צבעוני למראה. לאחר מכן נוספו האודם האדום וכל שלב הושכב על מנת להיות ציורית. רציתי שזה יהיו גם פיגמנטים שאמא תמצא אם היא הייתה מערבבת אותם עם משחה או פרח האורז. בגלל זה יש בזה קצת הומור שהיא מצוירת בצורה כל כך משוכללת. ואז לקישוט המצח יש סיפור מקסים מאוד איתו. זה נקרא הואדיאן ולפעמים זה נעשה עם כתמי זהב, כסף או אפילו נוצות. והם תמיד מוטיב קטן, כמו ירח או מטבע. פשוט הלכנו על פרח פשוט. סיפור המקור הוא שנסיכה יצאה לטיול ופריחת דובדבן נפלה מעץ והותירה חותם.
רציתי לשאול אותך על זה כי השיער והאיפור של סצנת האירוסין הפכו לאתגר האיפור הויראלי הזה בסין לאחר פרסום הטריילר. האם ראית את זה באופן טבעי בזמן גלישה ברשתות החברתיות או שמישהו סיפר לך על זה, ואיך אתה מרגיש לגבי זה?
אני מסכים! אני בכלל לא מישהו שחי דרך רשתות חברתיות, ואני תמיד נדהם מכמה אנשים פשוט מעולים בזה. זה היצור החי של עצמו למען האמת, לא? אבל גיליתי את זה כי ניקי שלחה לי מייל עם הודעה מאוד נדיבה וחמודה כי אני מרבה לשמור על קשר איתה, מעצבת התלבושות בינה ומנהלת הצילום שלנו מנדי. זה היה הרגע הפנטסטי הזה של לא ממש לשבור את האינטרנט, אבל תראו מה זה עשה בכך שהם ניסו להתעלות אחד על השני ולפרש את האיפור. חשבתי שזה פנטסטי, מילדים קטנים, לגברים, למקצוענים ועד למקומם.
קרדיט: דיסני
מִלְבַד מולאן, עבדת על כמה סרטים מדהימים כמו Aeon Flux ו קפטן אמריקה: הנוקם הראשון. אבל אנחנו חיים בזמנים מוזרים עכשיו, שבהם אנחנו לא מסוגלים להיות קרובים לאנשים וזו סוג של מהות העבודה שלך. איך הרגשת לאורך כל התקופה הזו כשהדברים עצרו?
רק אספנו דברים לפני כמה שבועות ואני עכשיו בפראג, שמרגישה הרבה יותר בטוחה מאשר בלונדון. אבל אני כן חושב שיש הרבה נדיבות כלפי אנשים שרוצים לעבוד, עם זאת, זה קשה בתחום העבודה שלי כי זה דורש מגע. התחלתי לעשות הרבה מחקר על בטיחות ו-COVID-19, אבל יותר מזה עם המחלקה שלנו שהיא שיער, איפור ותותבות, תמיד היינו מודעים להפליא לאחרים, למרחב שלך סביבם, ול גֵהוּת. אז, אנחנו אפילו יותר מודעים לזה עכשיו ויש לי כמות מדהימה של כבוד לאלה שעובדים בבתי חולים כי גם אנחנו עובדים ב-PPE מלא כולל מסכות KN95, משקפי עיניים ומגנים. אנחנו ממשיכים בעבודות שלנו, אבל יש לנו פחות נוחות ואנחנו יותר לא משועבדים. אתה צריך לעתים קרובות לקחת הפסקות כדי לנשום. אנחנו נבחנים כל הזמן והשחקנים נבחנים כל הזמן.
זה נהדר לחזור לעבודה, אבל כל הזמן נזכרים בכם להיות זהירים ומודעים אחד לשני, כי יש כל כך הרבה שעדיין לא ידוע על COVID-19. ככל שכל האולפנים צריכים תוכן - וזו הסיבה שאנחנו עובדים - זה גם שונה מאוד כי מתי נלך שוב לקולנוע?
הרבה דברים מזיקים ופוגעים נאמרים על סין והסינים ואני חושב מולאן מציגה הזדמנות להחזיר אותנו למקום הנכון עם הערכה לתרבות, נקייה מהעלבונות. יש סיכוי שזה ייתן לאנשים מושג, אומנם ככל שיהיה, מה זה אומר להיות סיני ותובנה בהיסטוריה הסינית. האם דיברת על ההשפעה הזו עם מישהו אחר בצוות?
אני חושב שאתה דופק שם כי אני חושב שכולם הרגישו שזה מלא לאחרונה. לפעמים נראה שיש לנו יותר מדי מידע, יותר מדי תגובה ויותר מדי חדשות - אם כי בצדק במקרים מסוימים. מה שאני אוהב בו מולאן הוא שככל שזה סיפור סיני, זה גם סיפור אוניברסלי להפליא. זה יכול להשתלב בכל תרבות שיש לה רעיונות של דיכוי, אבל גם רעיונות של חופש. זה מאוד סיפור על גילוי עצמי, העצמה, ובעצם, לעשות מה שנכון. זה נשמע מאוד מוסרי, אבל זו באמת התעוררות מחדש של עצמך וזה יכול לקרות בכל תרבות. זה באמת כוח שיש לבמאי ניקי, להפוך סיפור לנאמן לתרבות, אבל גם להפוך אותו לאוניברסלי. היא עשתה זאת ברבים מהסרטים שעשתה וזה דבר קשה לעשות, לתת את הפרספקטיבה הפתוחה הזו. עם COVID-19 והנשיא האמריקני מכנה אותו "הנגיף הסיני", זה לא נהדר. אנשים חייבים לגדל את עצמם ולהצמיח חמלה והבנה גדולה יותר לאחרים.