לפני שהיא לוהקה לדמותה של מרני מייקלס, הדמות האגואיסטית של "בנות" שכולם אוהבים לשנוא, אליסון וויליאמס קראה בזבזניות כדי לקבל את התואר הראשון שלה בספרות אנגלית מייל (שמעת על זה פעם?). למרות לוח הזמנים ההוליוודי העמוס שלה, השחקנית היא עדיין תולעת ספרים ענקית, וזו בדיוק הסיבה שחברה איתה ספר החודש, מועדון המנויים המקוון לספרים, כדי לחשוף את קריאת הבחירה שלה בקיץ. למטה, קרא את החיבור שלה על פולה מקליין מעגל את השמש, משותף אך ורק עם בסטייל.
עודכן 01 באוגוסט 2016 @ 13:15
אני קורא מעגל את השמש עם קבוצת הספרים שלי. בתחילה סיקרן אותי העובדה שהוא ממוקם בקניה, כיוון שזו אחת מחמש המדינות היחידות באפריקה שאליה נסעתי. לא ידעתי עוד דבר כשהתחלתי לקרוא, אבל גיליתי שאני נהנה מכל עמוד. זה הפך להמנון הקיץ שלי - הסיבה שלי לצפות את השינה בהתרגשות ובסקרנות, כשאני יכול לבצע את הצ'ק-אין הלילי שלי עם הגיבור המרתק הזה שסירב לסירוגין והעניק השראה לִי. זהו הסיפור המדהים של חיי האישה האמיתיים. (נא לא לחפש אותה באינטרנט - זה עלול לקלקל את סיפור המסע הבלתי צפוי שלה!)
בשנת 1904, בת שלוש בשם בריל עוברת מאנגליה לקניה (לפני שזו הייתה "קניה") עם אמה, אביה ואחיה. שנתיים לאחר מכן, אמה ואחיה הבכור חוזרים לאנגליה (מסיבות שאני לא מסרב להן לחשוף - אין ספוילרים!), עוזבת את בריל בקניה לגדל על ידי אביה, שמאמן סוסים ומנהל א חווה חקלאית. כשגדל בסמוך לשקוע במספר משפחות משבט הקיפסיגיס, בריל הופך לשואף לוחם צעיר (שמעולם לא ספג ציפיות מערביות לנערות), מאמן סוס מירוצים נלהב ו הַרפַּתקָן. אנו פוגשים אותה לראשונה, בפרולוג קדימה, תוך שהיא מבצעת את עיסוקה האולטימטיבי: טייס.
יכולתה האווירית של בריל - היא עושה היסטוריה בכך שהפכה לאישה הראשונה שטסה סולו מעבר לאוקיינוס האטלנטי ממזרח למערב - נראית כמעט בלתי אפשרית לדמיין כאשר מתחיל סיפור חייה המוקדם. על ידי מתן הצצה לעתידה, המחברת מציבה אותנו למסע מדהים כאשר מצאתי את עצמי שואל: איך לכל הרוחות זה המקום בו בריל מסתיימת? מקליין מאתגרת אותנו עם הסוף שאנו יודעים שהוא מגיע, והיא מסכלת כל מאמץ להבין הכל לפני שיגיע הזמן.
קשורים: איך להשיג נשק מחוספס כמו אליסון וויליאמס
זה עוזר שהספר הזה כתוב יפה. כמקצוע באנגלית, אני מקפיד על דקדוק, תחביר, מבנה ושפה. מצאתי את עצמי מדגיש רבים מהביטויים המדהימים שלה. דוגמה:
"בזמן שעש נמרים שנתפס בתוך הוילונות הפסיק לרגע להיאבק והבין שזה בחינם".
אשראי: באדיבות
המשפט הדקדוקי הוא בעייתי. עם זאת, שוב ושוב הדהים אותי היופי והעומק שבדימויים של מקליין. סביר להניח שהשפה כן בכוונה מחוספס, שכן "העולם" של הרומן הוא מחוספס עם רגעים של יופי צרוף. תיאור זה חל גם על הגיבור.
בריל, אחרי הכל, לא מלוטשת להפליא וחסרת כבוד. היא אמיצה ונאיבית - שילוב שמוכיח אסון ומזלזול כשהיא עוברת בחייה. הרגעים האהובים עלי הם אלה שבהם מקליין מבצע השוואות בין בריל לבין חיות הבר לבין אפריקה עצמה:
"[אריה] יכול להיות רק מה שהוא, מה שהטבע שלו מכתיב, ותו לא."
"... זה היה משהו שאהבתי באפריקה. הדרך שבה זה הגיע אליך מבחוץ פנימה ואף פעם לא הרפתה, ואף פעם לא נתנה לך ללכת ”.
בריל נקרעת בין שני עולמות - נערה אנגלית שנולדה בתחילת המאה העשרים, היא גם פראית באופן טבעי ויסודי. לא ידוע לנו או לאחרים אם הפראות שלה היא טבע או טיפוח, אבל אני נוטה לומר שזה שניהם. הבלתי נמנע של דרכה (ושל כל האחרים) הוא הדחף המרכזי של הרומן.
"יתכן שכולם הגיעו לאותו מקום, לא משנה באיזו דרך הלכנו או באיזו תדירות נפלנו על הברכיים, ללא ספק חכמים יותר מכל זה."
קשורים: אליסון וויליאמס על היותה אחת מתולעי הספרים הגדולות בהוליווד
קראו ספר זה לחופשה רגשית לרגע מרתק בהיסטוריה העולמית. קרא אותו כדי להדהים מהיכולת של הרוח האנושית לכבוש לכן הַרבֵּה. קראו אותו בכדי לקבל השראה מאומץ מול סכנת מוות אמיתית. קראו אותו לרומנטיקה! תקרא את זה כי זה קרה. תהנה מזה כי זה מצוין.