הדוגמנית אלה ריצ'רדס עשויה להגיע מאנשי אופנה ומוזיקה, אבל זה לא מנע ממנה לעשות לעצמה שם בעולם האופנה. במהלך השנים האחרונות, ריצ'רדס, שסבו הוא קית 'ריצ'רדס מהרולינג סטונס וסבתה היא הדוגמנית אניטה פלנברג, הצטלמה מותגי מגה כמו מייקל קורס ובורברי, הלכו על המסלול של ג'יאמבה ופרינגל של סקוטלנד, וגם הפכו לכוכבת בסגנון רחוב משלה ימין.
כשגדלה בתעשייה, הייתה לריצ'רדס השראה אופנתית בכל צעד, והיום היא רצה עם צוות מסוגנן של חברים, מ ג'ורג'יה מאי ג'אגר ל סטלה מקרטני. אז תהינו, את מי הסגנון שלה היא כרגע מעיקה?
אשראי: ונטורלי/גטי אימג'ס
"הו, אני אוהב סיינה מילרהסגנון הזה כל כך הרבה ", מספר ריצ'רדס בסטייל. "אנחנו מכירים שנים והיא הכירה את ההורים שלי [לוסי דה לה פאלייס ומרלון ריצ'רדס] לפני זה. היא תמיד לבושה מאוד נשית וללא מאמץ, בשמלות יפות ובחתיכות הוינטג 'הכי מגניבות ".
אז בגיליון אפריל, חיברנו את ריצ'רדס עם מילר לחנות שיחה. על סדר היום? שטיח אדום, ניו יורק נגד סגנון לונדוני, והדבר היחיד בארון שלהם שלעולם לא ייפטרו ממנו.
המשך לגלול כדי לקרוא את השיחה המלאה ולסיפורים נוספים כמו זה, קח את גיליון ה- InStyle באפריל, הזמין בדוכני עיתונים, באמזון ול- הורדה דיגיטלית עַכשָׁיו.
אלה ריצ'רדס: סיינה, יש לך את הסגנון הטוב ביותר אי פעם. התראינו לעתים קרובות יותר מאז שעברתי לניו יורק, ואתה תמיד נראה ללא מאמץ, כאילו זרקת משהו וזה קורה במקרה מדהים.
סיינה מילר: אוי, יכולתי להגיד את אותו הדבר עליך! אני חושב שזה די ספציפי להיות אנגלי איכשהו, אבל אין יותר מדי מחשבה או מצפון על ההלבשה. כרגע מכיוון שזה עדיין קר, אני מתעסק בדברים שעובדת מפעל שנות החמישים מאוד - מכנסיים גדולים עם מגשרים קטנים ומגפיים קצוצים. אני לא יודע למה [צוחק].
קרדיט: אקסל/באואר-גריפין/Getty Images
ER: מסכים, אני קצת קלסטרופובי בחורף. כל מה שלבשתי זה קורדורו וקשמיר ומכנסי ים. פשוט הרבה שכבות.
SM: הו, יש לי את מכנסי הכושר הקורדרוי הטובים ביותר. הם האהובים עלי.
ER: המעצבת האהובה עלי בכל הזמנים היא אוסי קלארק, ואני יודע ששנינו אוהבים וינטאג ', אבל לאיזה מעצבים אתה באמת מתעניין בימים אלה?
קרדיט: סטפן קרדינל - קורביס/גטי אימג'ס
SM: אני עדיין אוהב את קטעי הסלין של פיבי פילו, כל כך יפים. וכל מה שניקולאס גסקיאר עושה בלואי ויטון רק מקדים את המשחק. גוצ'י נמצא בכל מקום כרגע אז זה די אינטנסיבי, אבל הסטיילינג של התוכניות האלה כל כך מדהים. סוג זה של גרביים ונעלי התעמלות חנון הוא נהדר.
ER: כל כך טוב. מה הם הדברים האהובים עליך שלבשת אי פעם? לבשתי לאחרונה את שמלת קוואלי הארד שממש התלהבתי ממנה [למעלה], אך לא הצלחתי לשמור עליה, לצערי.
קרדיט: פסקל לה סגרטיין/Getty Images
SM: יצא לי להיות חבר המושבעים של פסטיבל קאן לפני כמה שנים, וזה היה חלום מוחלט כי יצא לי להיות עם האחים קון ולצפות בסרטים כל יום, אבל אז גם הייתי צריך ללכת לשטיחים אדומים יותר בטווח זמן קצר מכפי שמישהו יכול לדמיין, אז בשביל זה, גוצ'י עשה לי מנהג מדהים שמלות. היה הכחול המדהים הזה עם מחוך עור וחצאית תחרה שבאמת בלטה [למעלה]. ואז גם, שמלת הבורברי הזהובה שלי [מתוך מט גאלה 2006, למטה]. יש לי אותו גם בכסף וזה כל כך חגיגי שאני מוציא אותו כל חג המולד.
ER: הו, אני אוהב את זה!
SM: יבוא שלב שאני פשוט מבוגר מכדי ללבוש משהו כל כך קצר, אבל כנראה שאהיה סבתא שעדיין מתכווצת לדבר הזה [צוחקת].
ER: דבר אחד שאני די מתקשה בללכת לאירועים הוא שכאשר מעצב מלביש אותי במראה מלא, זה יכול להיות מאתגר למצוא דרך לשים עליו את הספין האישי שלך.
קרדיט: קריסטין קלהאן/REX/שוטרסטוק
SM: אני מרגיש אותו הדבר. אני חושב שאנשים נראים יותר יפים אם הם דומים לעצמם ולכן לא מרגישים שהם נלחצים לדבר מסוים. אותו דבר עם שיער ואיפור, לפעמים הם מנסים לגרום לך להיראות שונה בהרבה מעצמך. אני זוכר כשהייתי ממש צעיר, התכוננתי לאוסקר בשנה אחת עם החבר שלי בזמנו [ג'וד חוק], שהייתה מועמדת באותה שנה, ואני הייתי די מסובך ולא ממש שם לב כשעשו לי את השיער ו להשלים. פתאום הייתה לי תסרוקת מדוזה מטורפת. בסופו של דבר קשרתי אותו ונראיתי כמו הנסיכה מרגרט. פעם הרגשתי את הלחץ לתת להם לעשות מה שהם רוצים, ועכשיו הייתי אומר, "היי, לא יותר מדי שיער ואיפור."
ER: לְגַמרֵי. אם היית יכול לחיות בכל עידן אופנה, מה זה היה?
SM: בכל פעם שנשים באמת השתחררו. הייתי הולכת עם שנות ה -20, כשלפתע כולם ניתקו את השיער, קצצו את החצאיות והתרוצצו כשהם כועסים כל הלילה, או בשנות ה -70. יש משהו בחופש של זה - המוזיקה, הסגנון, המהפכה הפמיניסטית הראשונה.
ER: כן! איך הסגנון שלך משתנה בהתאם לעיר? אני קצת יותר מסריח בלונדון והרבה יותר מצוחצח בניו יורק.
קרדיט: דוד מ. בנט/Getty Images
SM: בניו יורק, אני לא יודע למה אבל אני מתלבש כמו ג'סטין ביבר בפופים החנונים האלה וכאלה. ואז באיטליה בקיץ, אני נהיה ממש בשנות החמישים. אני רק רומנטיזציה של מקומות, אני מניח [צוחק].
ER: כן, בלונדון אני תמיד נראה כאילו יצאתי מהמיטה.
SM: או כמו חבוט כפרי. הטבע שלי הוא להתגבר על בוהמיה יותר, אבל למעשה אני לא מרגיש שאני מתלבש בוהמי עכשיו, למעט בקיץ. אני מניח שהייתי יכול לשים חתיכה מאוד מחויטת וכנראה שעדיין נראה קצת חופשי. זה דבר מאוד לונדוני - או שיש לך אנרגיה כזו או שאין לך.
ER: מה משהו בארון שלך שלעולם לא תיפטר ממנו? היו לי זוג מגפי פיראטים בז 'של ויויאן ווסטווד מאז יום הולדתי ה -14. אני לא יודע איך הם עדיין מתאימים לי, אבל הם הדבר שאני הכי אוהב.
SM: כנראה שמלת הבורברי המוזהבת מכיוון שהאמת מעצבנת, בקושי יצא לי לשמור שום דבר שלבשתי! אני יודע שחברתה קייט מוס הצליחה לשמור את כל השמלות שלה, וכל כך הלוואי שהיה לי ארכיון של כל הדברים המדהימים שלבשתי, אבל אין לי הרבה. אני יודע שיהיו לי שמלות הבורברי שלי לנצח. הבת שלי בטח תלבש אותם יום אחד. בטח יש לך כמה קטעים מדהימים של איב סן לורן מאמא שלך [הדוגמנית לוסי דה לה פאלייז], נכון?
קרדיט: פסקל לה סגרטיין/Getty Images
ER: אה כן, לאמא שלי יש הרבה חתיכות נהדרות, הרבה מעילים ומכנסיים, אבל לסבתא שלי [דוגמנית אניטה פלנברג; לסבא של ריצ'רדס הוא קית ריצ'רדס מהרולינג סטונס] היה גם ארכיון מדהים של בגדים שיש לי, למזלי.
SM: נֶחְמָד! זה בחוזה שלי עכשיו שאני יכול לשמור חלק מהארון גם מהסרטים שלי. שיחקתי את אדי סדג'וויק [ב נערת מפעל] ואם הייתה לי הדרך שלי הייתי מתלבשת רק בגרביונים ובגדי גוף שחורים שלה. זה היה נראה מגוחך בגילי עכשיו, אבל אני אוהב ללבוש בלט. אני עושה בלט כשאני בניו יורק ויש לי את התלבושת המלאה. כדאי שתבוא איתי מתישהו.
ER: הו, אני אשמח!
SM: בסדר, אהובתי. אני הולך להביא את מחממי הרגליים שלי ולשלוח לך הודעה.