לא רק שקייט ספייד הייתה מעצבת יוצאת דופן, שבנתה מותג עם קהל קהל הודות לעין שלה על עיצובים מוזרים, בהירים ומעט קיטשיים, אלא שהיא גם הייתה אשת עסקים מדהימה.

לאחר שהקימה את הלייבל בשם שלה כחברת תיקים ב-1993 עם בעלה, אנדי ספייד, היא הצליחה לבנות את המותג שלה לאחת ממותגי האופנה המוכרים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. והיא עשתה הכל בלי תפר של הכשרה פורמלית אופנתית (היא קיבלה תואר בעיתונאות מאוניברסיטת אריזונה סטייט ומאוחר יותר עבדה כעורכת אופנה לפני שהתמודדה עם עיצוב).

למרות שהיא מכרה את מניותיה בחברה בעלת השם ב-2007 כדי לבלות יותר זמן עם משפחתה, המותג שבנתה עמד במבחן הזמן; הוא נמכר ל-Tapestry Inc. (אז Coach Inc.) ב-2016 תמורת 2.4 מיליארד דולר.

"לפני קייט ספייד, רק לקומץ נשים היו שורות משלהן, דונה קארן, סוזי טומפקינס ביואל (ESPRIT)", כתב הכתב ישר עלי בטוויטר. "אם אתה לובש היום בגדים שעוצבו על ידי אישה או נושא תיק יד שעוצב על ידי אישה, אתה יכול להמר שהיא הגיעה לשם דרך דלת שפתחה קייט ספייד".

סרטון: מעצבת האופנה קייט ספייד נמצאה מתה מהתאבדות לכאורה

לזכרו של ספייד, שהיה נמצא מת של התאבדות לכאורה ביום שלישי בבוקר, אנחנו מסתכלים אחורה על העצה הנבונה ביותר שלה, כמו גם איך היא בנתה את המותג שלה לפני 25 שנה.

click fraud protection

קשורים: סלבריטאים מגיבים למותה הטרגי של המעצבת קייט ספייד

על לקיחת סיכונים:

אני מהמערב התיכון, אז אני לא מאוד לוקח סיכונים. אנחנו באמת מקשיבים לקונים וללקוחות. מה הם קונים? - החתך, 2016

על אימוץ עולם האופנה:

אישה ניגשה אליי לבית הספר של הבת שלי ואמרה בשקט מאוד, 'הבת שלי מתעניינת באופנה', כאילו זה לא משהו שהיית רוצה להיכנס אליו. ידעתי למה היא מתכוונת - אבל באותו הזמן, אתה כן יודע שאתה מדבר עם מישהו באופנה, נכון? בית הספר של בתי עוסק מאוד בלימודים. אני לא חושב שאופנה היא משהו שאנשים מעודדים בהרבה בתי ספר, אבל אני חושב שהם צריכים - הכל עניין של ביטוי אישי. - החתך, 2016

על הפילוסופיה העסקית שלה:

אני עושה דברים שאני באמת אוהבת ומבינה. אני אוהב יופי - יש לי תיקים ושקיות של מוצרים, ואני חושב שאנדי מתלהב שאני עושה את זה אז אני לא צריך לקנות את זה יותר. - שלי פאלם ביץ' פוסט, 2002

על הסגנון האישי שלה:

אם אני אוהב את זה אני לובש את זה... חלק מהאנשים שאני הכי מעריץ מבחינת עיצוב, הם צועדים בקצב התוף של עצמם. - אֲנָשִׁים, 2016

על איך היא נכנסה לתיקים מהעיתונות:

אנדי ואני דיברנו לילה אחד. ורק אמרתי - הסתכלתי קדימה וראיתי את מנהלי האופנה. זו תהיה הקפיצה הבאה שלך מלהיות עורך אופנה בכיר. וחשבתי, אני לא באמת רואה את עצמי רוצה את העבודה הזו. אז אנדי ואני יצאנו, בכנות, במסעדה מקסיקנית.

והוא רק אמר, מה עם תיקים? ואני אמרתי, מותק, אתה פשוט לא מקים חברת תיקים. והוא אמר, למה לא? כמה קשה זה יכול להיות? (צחוק) חשבתי, בסדר, באמת? הוא מתחרט על המילים הללו. - NPR, 2018

במיילים בעבודה:

הרבה מהבוקר שלי הוא בשליחת מיילים כי אני לא מגיב למיילים או אפילו בודק את המייל שלי אחרי שבע בלילה. - החתך, 2016

על לימוד איך לבנות מותג ללא ניסיון אופנה:

התחלתי בקניית גיליונות גדולים של נייר לבן. והייתי חותך ומדביק, בכנות, את הצורה שרציתי. ואז הייתי מסתכל על זה והייתי עושה את זה קצר יותר, קטן יותר, חותך את זה. והלכתי ליצרן דפוסים שמצאתי בחלקו האחורי בגדי נשים מדי יום. היא פרסמה שהיא מכינה דפוסים, אז יצרתי איתה קשר. היא עבדה מחוץ לדירתה. והיא הייתה סבלנית ככל שיכולה להיות איתי כי לא ידעתי כלום.

ואני זוכר שממש התביישתי מזה, שלא הייתי, אתה יודע, סטודנט מפרסונס או RISD או FIT, שבאמת לא ידעתי מה אני עושה. ובכנות התחלתי עם נייר. אחר כך היינו מכינים דוגמה מכל סוג של בד - מוסלין. ואז קצת הורדתי את הצורה, והייתי צריך למצוא יצרן. אז התקשרתי בגדי נשים מדי יום. - NPR, 2018