נדחס בין הקהל בתצוגה המקדימה של יום שלישי בערב לתערוכת אופנה המוקדשת למעצב יצחק מזרחי ב המוזיאון היהודי בניו יורק, הדבר הראשון שנתקלתי בו היה שמלה מקולקציית סתיו 1991 של המעצב בשם "סערת מדבר".
מכל הדברים שאנו מקשרים עם הקריירה המפוארת של מזרחי - הצבעים התוססים שלו, החיבוק המשמח שלו הדפסים, והגישה הספורטיבית הקז'ואלית שהוא הביא לבגדי ערב - הצהרה פוליטית היא לא ממש ביניהם. ובכל זאת הייתה כאן שמלה שהתייחסה ישירה ומחודדת למלחמת המפרץ הפרסי, והסתמכותה על תכנית שונה להסוואה שהחליפה את הגוונים המסורתיים של ירוק כהה וחום בצבעים של חול (לְהַלָן). הצבת הקאמו החדש הזה בהקשר של אופנה היה פרובוקטיבי, בלשון המעטה, והכללתו בתערוכה משמשת תזכורת לכך העבודה הטובה ביותר של מזרחי לא תמיד הייתה רק על כיף ומשחקים, אלא גם השתקפות של אופנה ניו יורקית ברגע שבו מעצבים כאן נכנסו שלהם.
מזרחי ידוע בשל שיתופי הפעולה שלו עם קמעונאים המוניים, שלו מוכן ללבישה נמכר ב-QVC, והופעותיו השנונות בטלוויזיה, בקולנוע ובתיאטרון, אבל החדשות על תערוכת היחיד הראשונה שלו מביאות תשומת לב מחודשת לקולקציית החתימה שעיצב מ-1988 עד 2010. והעבודה המוצגת כאן מענגת ומפתיעה, לפעמים לוקחת השראה מחומרים נפוצים כמו פחיות אלומיניום והריפוד המרופד המשמש להגנה על מעליות כאשר אנשים נכנסים ויוצאים מבניינים. "שמלת פח האשפה" של מזרחי מסתיו 1989, למשל, עשויה מפאייטיות אלומיניום ועוד אחת. שמלה משנת 1994 המיועדת לצדקה מורכבת מפאייטים חתוכים מפחיות קולה, הלוגו עדיין גלוי (
למעשה, יש די הרבה מה לראות בתוכנית, כולל חצאיות שמלת נשף של מזרחי שנלבשה איתם חולצות טריקו, שמלות עם תמונות מפוצצות של פרחים, ושמלת ערב המורכבת מרצועות ניאון של צֶבַע. ולתובנה נוספת על חיי המעצב, הקפידו לא לפספס את הפיצ'ר הביתי שלנו עם סיור שלו דירת גריניץ' וילג' מגיליון מרץ 2016 שלנו.