כשמדובר על הכללת גודל באופנה, איטי ויציב הוא שם המשחק. ראינו התקדמות מסוימת, במיוחד בעונות האחרונות, אך עדיין נראה כי מעצבים מתקשים לייצר בגדים שיתאימו לרוב הנשים האמריקאיות. כפי ש דיווח על Racked ביוני, חברת Plunkett Research, המנתחת מגמות בתעשייה, מצאה כי 68 אחוז מהנשים האמריקאיות לובשות א מידה 14 או יותר - אבל כמה מעצבים בעצם משרתים את הדמוגרפיה הזו עם בגדים שמתאימים אוֹתָם?
כדי לשפוך אור על המקום שבו התעשייה עומדת כרגע בכל הקשור למידת הכללות, סקרנו כל מעצב לוח השנה הרשמי של CFDA, ושואל מעצבים, יחצנים וחנויות קמעונאיות אילו טווחי גודל הם מייצרים בפועל מכירה. שלחנו קרוב למאה מיילים, ביצענו עשרות שיחות ובילינו לפחות יום אחד בטרמפ במנהטן כדי לחטט בחנויות קמעונאיות, הכל כדי לקבל תחושה של אילו מותגים מכניסים את כספם לפה ולמעשה יוצרים בגדים לאמריקאית הממוצעת - ואילו מותגים נופלים קצר.
הנה מה שמצאנו:
סרטון: מופע יום השנה העשירי של כריסטיאן סיריאנו
אשראי: InStyle
כמה דברים לגבי הסקר שלנו.
- סקרנו רק מעצבים שניתן למצוא בלוח השנה הרשמי של CFDA פה.
- כללנו רק מותגים מוכנים ללבוש נשים (ג'ינס וגברים, למשל, לא נכללו).
- לא כללנו מעצבים שיוצרים רק בגדים בהתאמה אישית או שאינם מוכרים בקמעונאות (כמו הבלונדינים).
- מותגים שענו לנו במידות אירופאיות הוסבו למידות ארה"ב באמצעות התרשים הזה.
- עבור מותגים בגודל XS-XXL, השתמשנו בהמרה הבאה: XS = 0, S = 2/4, M = 6/8, L = 10/12, XL = 14/16, XXL = 18/20. זה התבסס על ממוצע הערכות ההמרה של המעצבים.
- במקרה שמעצב מציע מידות מורחבות לכל בקשה אך אינו מייצר אותו ברוב המוצרים שלו, הלכנו עם גודל ההרצה שהוא יוצר בו את כל החלקים.
להלן אופן חלוקת היצע המידות לפי מותג:
עד מידה 28
כריסטיאן סיריאנו
עד מידה 26
דרק לאם
עד מידה 24
טדאשי שוג'י
וואקרה
עד מידה 22
מַכָּר
ג'ון אליוט
פרבל גורונג
עד מידה 20
ברנדון מקסוול
מרצ'סה
מוּפקָר
LUAR
עד מידה 18
כרומט
אסקדה
עד מידה 16
אוסף ברוק
קרולינה הררה
קיארה בוני לה פטיט חלוק
ג'יי. מנדל
קייט ספייד ניו יורק
נייעם חאן
אוסקר דה לה רנטה
פייר מוס
ראלף לורן
ורוניקה בירד
עד מידה 14
בּוֹס
ג'ייסון וו
קים שואי
מנסור גבריאל
מייקל קורס
מונס
נוביס
ניקול מילר
פמלה רולנד
סאלי לפוינט
השורה
טורי בורץ '
יולי
אפס + מריה קורנחו
עד מידה 12
3.1 פיליפ לים
אליס + אוליביה
אנה סוי
קלווין קליין
קלווין לואו
כריסטיאן קוואן
כריסטופר ג'ון רוג'רס
סינק בספטמבר
קולינה סטרדה
דיאן פון פירסטנברג
דניס באסו
אקהאוס לאטה
האוס אלקיר
Hellessy
ג'י ווון צ'וי
יונתן שמחי
לקואן סמית
מארה הופמן
מרינה מוסקונה
מילי
PH5
פרונזה שולר
סמרטוט ועצם
רודארטה
יונה יאנג
זאנג טוי
עד מידה 10
ADEAM
אֵזוֹר
קלאודיה לי
מְאַמֵן
דיון לי
גבריאלה הרסט
ללה רוז
לונגצ'אמפ
לינדר
מארק ג'ייקובס
צהריים ליד נור
טקס פתיחה
דיוקן עצמי
שלג שואה גאו
לי
אולה ג'ונסון
ויויאן תם
צימרמן
עד מידה 8
ניתוק
מון צ'וי
רומיאו הונטה
המספרים מספרים סיפור: מעצבי NYFW, שללא ספק נותנים את הטון לכל התעשייה, אפילו לא מייצרים מוצרים שרובנו יכולים לקנות. בזמן שאנחנו נהנים לסקור את הקולקציות שלהם, לראות את הטרנדים החדשים ולצפות במעצבים מבטאים את עצמם על המסלול, יש לשאול: בשביל מה אנחנו עושים את כל זה? ואיך נגיע למקום בו נוצר בגדים לנשים - את כל נשים - באמת ללבוש?