אני לא בטוח מה זה היה שגרם לי להרגיש שהבטן שלי בת ה-19 גדולה מדי. במבט לאחור, זה היה לא הגיוני וסוג הדברים שמסתערים אותך בשנות ה-40 לחייך, ומגדירים את הדרכים שבהן בזבזת את שנות ה-20 שלך. בקיץ אחד, במקום לקוות לקרוסלות על ה-C בניסיון לפלס את דרכי לחוף פורט טילדן, אני ביליתי 15 דקות שלמות בבישול על האופן שבו הבטן שלי קפצה כשהתפתלתי קלות שמאלה. אז ראיתי את הטבור שלי. זה חי. לא היו אלה הימים?!
חוץ מזה, אני לא בשנות ה-40 לחיי. בשבוע הבא אהיה בן 28, ואני כבד ב-25 קילו ממה שהייתי בגיל 19. היו לי שלושה הריונות ושני ילדים, והבטן שלי, כמו דרך עפר בבית האחורי של חווה בווירג'יניה, מראה הכל. איפשהו למטה, מתחבא עמוק למטה מתחת לכתם הלידה שלי בצורת סרטן, ותחובה מתחת לבטן שעכשיו קצת צונחת מעל הג'ינס שלי, יש את הטבור שפעם חי.
בוחנת את עצמי מהמראה ההיא, שבה שקלתי לא יותר מ-110 קילו, ועדיין הצלחתי לכפות מיקרוסקופ על חוסר השלמות שלי, קצת שם את זה בפרספקטיבה ופתח מעבר לאמת אהבה עצמית. לא רק שהבטן הזו נמתחה מעבר למה שחשבתי שאפשרי מבחינה אנושית, כדי לפנות מקום לשלושה תינוקות, היא מציגה את המסע הזה בגאווה בכל יום ויום. אם כבר, הבטן שלי שאחרי התינוק אמורה להיות מוצגת במלואה הקיץ.
אני יודע שהרבה יותר קל להקליד "הצג את זה!" "להוציא את החלק השני הזה!" במקום לעשות את זה בפועל. הקונפליקט הפנימי הוא משהו מטבעו. אנחנו לא יותר משבועיים לקיץ 2017, ולמרות שחלק ממני מאחל שהקיץ יוכל להימשך לנצח, השמחה והיופי היא בהבנה שהוא חולף. הטפטוף האיטי החם והדביק של הגלידה והימים העצלים על החוף הם מעטים. אז אם יש לך השראה, הנה כמה דברים שעשיתי כדי להפוך את חוסר הביטחון הזה לנקודה של ביטחון.
סרטון: אן האת'ווי על הגוף שלה לאחר התינוק
1.) קנו או שלפו חולצות בטן מגב הארון. אל תדלג רק לחלק השני אם אתה מהסס. תתחיל לאט. התחלתי לאט: לבשתי חולצת בטן למכולת, אחר הצהריים עם חברה, ואז כשהתחזקתי בעצמי, אחר הצהריים נמס ליום די מהר.
2.) דלג על ניתוח המראה. זהו אחד קשה. אבל כמה פעמים דיברת את עצמך ממשהו בכך שעמדת יותר מדי זמן מול המראה? שמתי לב שברגע שהפסקתי לבהות במראה, הביקורת העצמית שלי התחילה להתפוגג.
3.) העריץ נשים אחרות שעושות את זה נכון. מקרוב. קל גם לצפות מהצד ולשבח מישהו. נסה לשאול אותם על הסגנון שלהם, הביטחון העצמי שלהם ואפילו חוסר הביטחון שלהם. יש את היופי והקסם הזה שקורים כשנשים נפתחות זו לזו. לאחר שדיברת, קח את מה שאתה לומד ופנה ליישם את השיעורים האלה בחייך.
4.) העריכו מחדש את הפגמים שלכם ועבדו על קבלה. שמתי לב שברגע שהתחלתי להצביע על המשמעות של כל פגם, או לבטא את חוסר הביטחון שלי, זה איבד קצת מהמשמעות שלו. במקום זאת, הם הפכו לנקודה של גאווה, כאלה שלא רק קיבלתי אלא באמת גדלתי לאהוב.
