ג'קי רוזן, חברת הקונגרס הדמוקרטית שמקווה להפוך לסנאטור הבא של נבאדה, זכתה לאישורים של ברק אובמה וג'ו ביידן, אבל היא זכתה לסוג אחר של צעקות מהנשיא טראמפ, שכינה אותה "ג'קי המטורף" ב א נאום עכשיו ויראלי.
רוזן, בן 61, עונד את העלבון כאות כבוד. "זה בוודאי אומר שאני על הרדאר של הנשיא ושל דין הלר", היא אומרת על יריבתה הרפובליקנית. "יש להם הרבה ממה לדאוג כי אני אגיד לך את זה: דין הלר לעולם לא יצליח לי ולצוות שלי. אנחנו נחושים לנצח במירוץ הזה, ואני לא אנוח עד סגירת הקלפיות. אם אתה רוצה לקרוא לזה מטורף, הוא יכול ללכת מיד!"
זו של רוזן נחשבת לאחד המירוצים התחרותיים ביותר בסנאט, ואם היא תצליח להדיח את הלר, דריסת רגל מרכזית לדמוקרטים במאמץ שלהם להטות את הבית העליון בכחול.
"אני שמחה שיש לי חברים", אומרת רוזן על עבודתה עם נציגים משני צידי המעבר. היא שיתפה פעולה עם הסנאטור אליזבת וורן כדי לתת חסות אור שמש במקום העבודה הצעת חוק, המחייבת חברות הנסחרות בבורסה לדווח על הטרדה מינית, ומאלצת אותן להצטרף לתנועת #MeToo. מתכנתת מחשבים לשעבר, היא עבדה על חקיקה דו-מפלגתית לקידום חינוך STEM. ויש נושא אחד שבוחריה תמיד חוזרים אליו, אומר רוזן: "חרדה ממערכת הבריאות. ‘האם ידחינו אותי?’ ‘האם אני יכול להרשות לעצמי?’ חוסר הוודאות הזה יוצרת חרדה כזו אצל אנשים", היא אומרת. אם היא תיבחר בנובמבר, "המספר הראשון הוא שירותי בריאות".
נתיב מתפתל: הרקורד של חברת הקונגרס מדבר בעד עצמו, אבל כשההנהגה הדמוקרטית פנתה אליה לנהל כמה לפני שנים, רוזן - אז נשיא בית כנסת יהודי רפורמי ומתכנת מחשבים בדימוס - לא היה סביר לִבחוֹר. "נשים אינן נוקטות בדרך ישרה בקריירה שלהן. בהחלט לא עשיתי זאת, ואני חושבת שהמגוון של ניסיון החיים שלי עוזר לי להילחם למען משפחות נבאדה בדרכים שעמיתי הרפובליקני לא עושה זאת", היא אומרת. "אני נכדתם של מהגרים; הכנסתי את עצמי לקולג' כמלצרית; אני אישה בטכנולוגיה; גידלתי את משפחתי; אני גר בלאס וגאס כמעט 40 שנה ועליתי כמנהיג בקהילה שלי. ”
למה היא רצה: "אני ממש מודאג מהכיוון של המדינה שלנו עכשיו, אז הרגשתי חובה לעלות ולקפוץ למירוץ הזה", אומר רוזן. "המסורת האמונית שלי מלמדת אותי להשאיר את העולם מקום טוב יותר ממה שמצאת אותו. במובנים רבים כל כך, הכבוד וההגינות של מי שאנחנו באמת על כף המאזניים".
יוצא לנצח: "אין דרך לקחת בחזרה את הסנאט שלא עוברת דרך נבאדה", אומר רוזן. מכיוון שיריבתה תופסת את המושב היחיד בסנאט המוחזק על ידי הרפובליקה הדמוקרטית במדינה שהצביעה להילרי קלינטון, זה נחשב לפגיע במיוחד - ויכול להיות ניצחון ענק לדמוקרטים. האם היא מרגישה את הלחץ? בגדול. "אבל אני רק מורידה את הראש ומתמקדת במדינה שלי, בלהקשיב למשפחות כאן ולחייב את הסנטור הלר אחראי על הבטחות שהופרו שהוא הבטיח", היא אומרת. "ככה אנחנו הולכים לנצח את המירוץ הזה."
תעדוף בריאות: כשהוריו וחמותיו של רוזן חלו, היא לקחה צעד אחורה מהקריירה שלה כדי לטפל בהם במשרה מלאה. "אמי נפטרה מסרטן סופני. למדתי הרבה על מה שהם מכנים טיפול פליאטיבי וכיצד זו באמת תקופה מאוד קשה בחייהם של אנשים", היא אומרת. זה הודיע על סדרי העדיפויות החקיקתיים שלה בקונגרס, שם היא הציגה הצעת חוק להגבלת מחירי תרופות מרשם והחלה צוות משימה לטיפול פליאטיבי. "זה אמור לעזור להרבה אנשים שחיים עם מחלות כרוניות או מחלות סופניות. אתה יכול לקחת את החוויות שלך ולהקשיב לאחרים בקהילה שלך, ולתמוך בחקיקה טובה לכך".
לצאת מאיזון: כשרוזן שמעה לראשונה את טראמפ קורא לה ג'קי המטורף, "צחקתי", היא אומרת. "אני חושב שזה מגוחך ומתחת לכבודו של הנשיא שלנו לקרוא לאנשים בשמות. אנחנו יכולים לחלוק על הנושאים, אבל זה לא אומר שאתה צריך להיות חסר כבוד". עם זאת, היא מוכנה לספוג אם הוא כן. "אם דין הלר או הנשיא רוצים לדבר איתי על הנושאים, נהדר".
שאיפות Badass: "אני מרגיש רע כי אני לא מפחד לקום, לדבר ולהיות גאה במה שאני עושה", אומר רוזן. "אני גאה בגוף העבודה שעשיתי בבית הנבחרים. אני גאה שיש לי את היכולת להיות מודל לחיקוי עבור הבת שלי ועבור נשים צעירות ברחבי הארץ - לא לפחד להיות נועז ולנסות משהו. זה שזה קשה לא אומר שזה לא כדאי לעשות".
