אנדריאה ג'נקינס עשתה היסטוריה עבור קהילת ה-LGBTQ+ בשנה שעברה כאשר הפכה לאישה הטרנסג'נדרית הראשונה בגלוי שנבחרה לציבור המשרד בארה"ב. הזכייה שלה, שהעניקה לה מושב במועצת העיר מיניאפוליס, סימנה את הבחירות הראשונות מבין כמה בחירות מונומנטליות לטרנסיות מועמדים: דניקה רום הפכה לאישה הטרנסג'נדרית הראשונה בגלוי שנבחרה לבית מחוקקים במדינת ארה"ב, פיליפ קנינגהם הצטרף לג'נקינס במועצת העיר של מיניאפוליס כגבר הטרנסג'נדר הגלוי הראשון שנבחר למועצת עיר גדולה בארה"ב, וניצחונות נוספים הושגו על ידי טרנסים ונשים בגלוי בממשל המקומי.
ברגע שג'נקינס, 56, סוף סוף החליטה לצאת כטרנסג'נדר בתחילת שנות ה-90, היא מספרת בסטייל, העולם, והאפשרויות האינסופיות שלו, נפתחו בפניה. חברת המועצה, שנשרה מאוניברסיטת מינסוטה שנה אחת מהסיום, חזרה לבית הספר כדי לקבל תואר בשירותי אנוש, תואר שני בפיתוח כלכלי קהילתי ותואר שני באמנויות יפות ביצירה כְּתִיבָה. היא הפכה למשוררת והיסטוריונית - תיעדה את חוויותיהם של טרנס אמריקאים בארצות הברית פרויקט היסטוריה בעל פה טרנסג'נדרית-לפני ששימשה כעוזרת במועצת העיר, כשהיא קיבלה השראה לנהל את עצמה.
לא קל להיות ראשונה, אבל הבוחרים של ג'נקינס התגייסו מאחוריה: מסע פרסום על פלטפורמה של הכללה ושוויון בביטחון הציבור ובדיור בר השגה, ג'נקינס ניצח עם מפולת 73 אחוזים הצבעות. הזכייה לבדה כבר עזרה לה להתחיל להגשים מטרה אחת - להפוך את הגיוון לחלק מתהליכי קבלת החלטות נוספים. אבל עכשיו, כשיש לה מקום ליד השולחן, מתחילה העבודה האמיתית, היא אומרת.
קָשׁוּר: דניקה רום מווירג'יניה, האישה הטרנסית הראשונה בגלוי שנבחרה לבית מחוקקים במדינה, על זכייתה הפוליטית ההיסטורית
שורשים פעילים מוקדמים: ג'נקינס גדל במשפחת פועלים בשיקגו, עיר הידועה בסביבתה הטעונה פוליטית. זה התחכך בה. בתיכון, ג'נקינס עזרה לארגן את ההסתלקות הראשונה שלה מבית הספר, ולחץ על המנהלים לקיים עצרת לשבוע ההיסטוריה השחורה. "זה היה לפני שזה היה א חוֹדֶשׁ," היא אומרת. "הושפעתי מהרבה הוגים עצמאיים שתמיד דיברו על שחרור שחורים ובניית כוח בתוך הקהילה השחורה".
פוליטיקה, מאוחר יותר: עם זאת, רק עשרות שנים לאחר מכן היא שקלה קריירה בפוליטיקה. לאחר המעבר שלה, וחמושה בתואר שלה בפיתוח כלכלי קהילתי, ג'נקינס עשתה את דרכה מועצת העיר מיניאפוליס כעוזרת והייתה מתוסכלת מהתדירות שבה ראתה אג'נדות אישיות מאפילות על השירות הציבורי בפוליטיקה. "הייתי ביקורתי כלפי פוליטיקאים במשך רוב חיי, ואני עדיין עושה זאת, אבל אני כן חושב שרוב האנשים שהם העוסקים בשירות הציבורי הם אנשים הגונים וחרוצים שבאמת חשוב להם לעזור לקדם את החברה", היא אומר. ובכל זאת, ג'נקינס הרגישה שהיא יכולה לפתור את הבעיה בצורה הטובה ביותר מבפנים. "הרגשתי שאני חייב להיות חלק מזה כדי לנסות להבטיח שאנחנו עושים את הדבר הנכון".
המעבר היה התחלה חדשה: לא היה זרז אחד להחלטתה של ג'נקינס לעבור, כשהיא הייתה בשנות ה-30 לחייה, אבל יציאתה התחילה את חייה מחדש והביאה למספר שינויים חיוביים, היא אומרת. "זו הייתה באמת החלטה לחיות. התחבאתי מעצמי. התחבאתי מאחרים. ואז, סוף סוף, קיבלתי את מה שידעתי שהוא נכון לגבי עצמי במשך שנים רבות, כנראה מאז שהייתי בן 4". כעת, היא מזהה את המשקל של הישגיה. "אני לא בטוח אם אני יכול לבטא את זה לגמרי במילים - ויש לי MFA בכתיבה יצירתית! - אבל אני יודע שזו אחריות עצומה. זה מרגיש מדהים לצאת כאישה טרנסית במסדרונות הכוח, לדבר עם מנהיגי תאגידים, נבחרים אחרים פקידים ומנהיגים ללא מטרות רווח בנושאים הנוגעים לי ולקהילה שלי מאוד", היא אומר. "יש לי קול שנשמע ומכבד. אבל אני חושב שזה מצער שאנחנו צריכים שיהיו לנו כותרות ותוויות כדי [לקהילות מיעוטים] לקבל סוג כזה של גישה".
הודלק על ידי טראמפ: "אם אתה לא כועס, אם אתה לא חרד, אם אתה לא מפחד, אז אתה לא באמת שם לב", אומר ג'נקינס, כשהוא משקף את תוצאות הבחירות של 2016. אבל היא שואבת השראה מהמומנטום שנשים, במיוחד נשים מיעוטים, ראו בבחירות 2017 כמו שלה. "[מספר] הנשים שעלו לרוץ לתפקיד, שמאתגרות את הסטטוס קוו, ואומרות, 'היי, אולי יש דרך חדשה לעשות את זה', תן לי תקווה." ג'נקינס רואה בניצחון שלה סימן להמשך התקדמות. "הממשל הנוכחי שמנהל את המדינה שלנו [עשוי] לשמור על מבנים של פטריארכיה, גזענות ודיכוי, אבל אני חושב שזו רק סטייה", היא אומרת. "אני חושב שיש עוד הרבה אנשים שמודעים ומוכנים לעבוד כדי לסיים את הדברים האלה - ואני אחד מהם".
החזון שלה לשינוי: ג'נקינס לוקחת את ההכללה ברצינות ואומרת שגיוון בקרב מקבלי ההחלטות ישפר את חייהם של בוחריה. "אני גר באחת הערים הגדולות באמריקה. מיניאפוליס היא מספר 1 בכל כך הרבה קטגוריות שונות. יש לנו את מסלולי האופניים הטובים בארץ. אנחנו נחשבים ב-5 הערים המובילות קרוא וכתוב. יש לנו מערכת חינוך ברמה עולמית. יש לנו את מערכת הפארק הטובה ביותר", אומר ג'נקינס. "אבל זה השני הכי גרוע מקום לחיות בו אנשים שחורים וחומים בארץ. זה פשוט מתסכל להפליא - לא, 'מתסכל' היא מילה קלילה מדי. זה מקומם אותי".
קָשׁוּר: האסטרונאוט הזה ממשיך לפרוץ גבולות לנשים בנאס"א
אה, והיא גם כותבת שירה: ג'נקינס לא הספיקה לכתוב לאחרונה מכיוון שהיא לומדת את החבלים של להיות חברת מועצה, אבל היא מקווה לחזור לשירה שלה בקרוב. היותה יצירתית עוזרת לה להישאר ממוקדת ומרוכזת בעולם של היום. בינתיים, היא ערכה במשותף ספר שירה מרובה מחברים שעתיד לצאת ב-2019.