תן לי לדעת שזה היה הרעיון של אימאן ללבוש חולצת טריקו רטובה.

"הצעתי את זה," היא אומרת על כוס פינו גריג'יו, יושבת בלובי של מלון מרסר בניו יורק סיטי זמן קצר לאחר הצילום שבו הייתה התמונה הנלווית של דוגמנית-על אחת ספוגה נוצר. אימאן התבקשה ללבוש חולצת טריקו של Supreme כהומאז' פשוט לקומתה כחולצת טריקו שאין לה מתחרים אלוהות עולם הדוגמנות, יזם קוסמטיקה פורץ דרך, ותומך ותיק עבור נשים.

בסיסי מדי עבור אימאן. היו לה רעיונות אחרים.

"אני בן 63 - למה שתהיה לי חולצת טריקו של Supreme?" היא אומרת. "זו פשוט חולצת טריקו משעממת. זה צעיר מדי ומגניב מדי. אז אמרתי, בצחוק, 'למה שלא נרטב?' וכמו שאמרתי את זה, כולם אמרו, 'כן!' הייתי כמו, 'פאק, עכשיו אני צריך למסור'. "

היא מסרה.

"טוב, אתה יודע, אני מנסה," אימאן השתולל.

אימאן
אימאן במעיל של Maison Alaïa. צולם על ידי אנתוני מאול.

עם קריירה שנפרשה על פני ארבעה עשורים, אימאן הוא בעל יכולת הסתגלות מהימנה ועם זאת פיזית מתקן ללא שינוי של התרבות הפופולרית שרוב האנשים לא ידעו שהיא למעשה פרשה מהמסלולים בשנת 1989. היא לא השתתפה בתצוגת אופנה מאז, למרות שהיא ממשיכה לעלות אפילו על חלק ממנה העמיתים הצעירים ביותר הן ברלוונטיות והן בדפי מודעות, שהופיעו לאחרונה בקמפיינים עבור ולנטינו ו בלמיין. מעריצים באינסטגרם אובססיביים לגילוי תמונות זוהרות של אימאן מימי הזוהר של אופנת שנות ה-80, כשהיא הופיעה בתצוגות של תיירי מוגלר והשתתפה בחגיגות עם קלווין קליין. פופולריות במיוחד הן תמונות המציגות את הזיווג הבלתי ניתן לחיקוי של שני אייקונים של סגנון, אימאן ובעלה המנוח, דיוויד בואי, אשר על פי הדיווחים אמר פעם, "אפשר היה לחשוב שכוכב רוק נשוי לדוגמנית-על יהיה אחד הדברים הגדולים בעולם עוֹלָם. זה."

click fraud protection

תזכורת מכרעת עוד יותר למורשת המתמשכת שלה היא שכמייסדת ומנכ"לית אימאן קוסמטיקס, היא יצרה אוסף של איפור ו בסיס עם מגוון רחב של גוונים שתוכננו במיוחד עבור נשים צבעוניות עשרות שנים לפני תנועת תעשיית היופי הנוכחית לעבר הכללות. ובכל זאת, באופן אישי, היא נשארת צנועה, מקסימה וכמובן יפה להפליא כפי שוודאי נראתה לצלם פיטר בירד כשפגש אותה כסטודנטית בניירובי ב-1975.

אימאן
משמאל: 1986: בצילום דוגמנות; 1986: בבית; 1989: באירוע השקה של מסע פרסום של Tia Maria
איך מלינדה גייטס עושה את העבודה

"היא לא רק דוגמנית מבחוץ אלא גם מבפנים", אומרת חברתה דונה קארן, שעבדה לראשונה עם אימאן כשקארן, עדיין בשנות ה-20 לחייה, הפכה למעצבת הראשית של אן קליין ואימן בדיוק הגיעה לניו יורק. הקשר שלהם היה מיידי ונמשך לאורך השנים, הקריירה שלהם, נישואיהם, ילדיהם, אהבותיהם ואובדןיהם. כשקארן הציגה בשנה שעברה את פרסי התפוח של סטפן וייס כדי להנציח את זכרו של בעלה המנוח (וייס מת ב-2001), אחד מהזוכים הראשונים היה אימאן.

"מהמהות העמוקה והעמוקה שבתוכה, אכפת לה", אומרת קארן.

כעת שתי הנשים אלמנות וסבתות, פרט שאימן מעלה כשהיא מסבירה שאחת התשוקות האחרונות שלה היא במקרה חיטום מחט. מי היה מדמיין את אימאן כאומן, מרכיב משקפי קריאה לא פחות? "איש יחסי הציבור שלי אמר, 'אני לא רוצה שתעשה את זה אי פעם במטוסים או בפומבי'", היא אומרת, מתוך זיהוי שסוג זה של תחביב עשוי להיחשב מחוץ למותג עבור דוגמנית-על. "אני רק בחורה ממוצעת, אבל תמיד הבנתי את החשיבות של יצירת מיסטיקה כדי שאנשים לא יידעו עלי יותר מדי."

למרות שתמונות של אימאן נוטות להקרין תחושה עוצמתית של עזות ועצמאות, במציאות היא זאת ו הרבה יותר - מצחיק, אנושי, חם, ומאז מותו של בואי לפני שלוש שנים, קצת פגיע וקצת עגום גַם. היעדרו, או ליתר דיוק נוכחותו בכל התזכורות הקטנות של חיי היומיום, נותר כמעט מוחשי בכל מה שקשור לאימאן. היא עונדת שרשרת עם השם שלו עליה. אפילו לתערובת הקבונזית האהובה שלה, ילדה בת 11 בשם מקס, יש עין אחת כחולה ואחת חומה, בערך כמו בואי, שעיניו נראו בצבעים שונים כתוצאה מאישון אחד שהורחב לצמיתות. היא החלה להופיע שוב בציבור, אם כי היא נמנעת מהשטיחים האדומים מחשש שהשיחות הללו עם עיתונאים יובילו בהכרח לנושא אובדנה.

אימאן
משמאל: 1990: בהטבה השביעית במכירה לארגוני צדקה לאיידס בניו יורק; 1991: מטייל בפארק בפריז; 1991: בארוחת ערב חגיגית בוורסאי, צרפת

"אני בסדר," היא אומרת. "אבל זה הופך להיות מביך, אז אני מנסה להתרחק."

במקום זאת היא התמקדה במשפחה, עודדה את לקסי, בתה בת ה-18 עם בואי, במרדף אחר קריירה כאמנית, ובילתה עם שלושת נכדיה הצעירים. אימאן שולפת טלפון מהארנק שלה כדי להראות תצלום של דובון ממוסגר שעליו עבדה במתנה עבור הצעיר, זואי, נכדה של בנו של בואי, במאי הסרט דאנקן ג'ונס, שיש לו גם בן בן שנתיים, סטנטון. לזולכה הייווד, בתו הבכורה של אימאן מנישואיה הקודמים לשחקן הכדורסל בדימוס ספנסר הייווד, יש בת בת שנה, לוויניה. לדמיין את האפשרויות מנקודת המבט של דור חדש גרמה, במובן מסוים, לאימאן לתהות מה הלאה גם עבורה.

"התוכנית שלי פשוט רופפת", היא אומרת. "זה די מוזר, כי עבדתי כל חיי, מגיל 14. זאת אומרת, אף פעם לא תכננתי שום דבר, מלבד אימאן קוסמטיקס. נתקלתי בדברים, או שדברים מצאו אותי. אז עכשיו אני בשלב שבו אני רק אראה מה יקרה".

אימאן נרתעת מלדבר בהרחבה על בואי, אבל היא חולקת זכרונות ממנו לעתים קרובות, מכנה אותו "אהבתה לנצח" או מפרסמת ב אינסטגרם תמונה שלה מ-1991 עם פאה בלונדינית פלטינה שיצר טדי אנטולין ז"ל, המספרה שהציגה אוֹתָם. שעות לאחר שאנו מדברים, היא מתקשרת לבקש בכבוד שיקול דעת, שכן, במובנים רבים, אימאן ובואי ניהלו את חייהם הפרטיים בפומבי. חברי עורך הוזמנו לבתיהם במהלך השנים, אך איש מעולם לא הורשה לצלם אותם. בניו יורק, היא נזכרת, בואי אכל לעתים קרובות בחוץ בבתי קפה, קורא עיתון, אבל אנשים לא הפריעו לו.

אימאן
משמאל: 1991: במסיבה של Lane Davis Designs במערב הוליווד; 1991: במסיבת יום הולדת של הרב ריטס בקלבר סיטי, קליפורניה; 1992: בהקרנה בלוס אנג'לס של Single White Female
ג'ף גולדבלום יודע שהוא נראה טוב

"העיר הזאת היא הדרך שבה בעלי - ובכן, שנינו, אבל במיוחד דיוויד - הצליח לחיות", היא אומרת. "התכוונו לעבור ללונדון כשהתחתנו, ובכל פעם שהגענו לשם, הפפראצי עקב אחרינו מהרגע שהגענו לשדה התעופה ועד שיצאנו, אז החלטנו שאנחנו לא יכולים לגדל ילד בצורה זו."

אימאן לא עזבה את הארץ כבר שבע שנים, לא מאז שבעלה חלה ובתם סיימה תיכון, אבל עכשיו היא מתכננת לנסוע. היא רוצה לבקר במרוקו ובכל צפון אפריקה עם בת'ן הרדיסון, דוגמנית שהפכה לסוכנת וחברה הקרובה ביותר של אימאן מזה 40 שנה. וקראן שכנע אותה לצאת לטיול לקובה ולהאיטי.

דבר אחד בטוח, וזה שהיא תישאר מעורבת חברתית. למרות שראיינתי את אימאן בכמה הזדמנויות, הפעם הראשונה שדיברנו בהרחבה הייתה ב-2013, כשכתבתי מאמר עבור הניו יורק טיימס על נושא הגזענות באופנה ומה שהוביל לחוסר גיוון מבהיל ומביש על המסלולים ובקמפיינים הפרסומיים באותה תקופה. תומכים בולטים רבים לגיוון התלוננו על הבעיה במשך שנים, אבל בנימוס כל כך עד ששום דבר לא נראה שישתנה, לפחות לא עד שהכפפות סוף סוף ירדו. הרדיסון ארגנה מסע ייסורים למעצבים שהמשיכו להתעלם מדוגמניות שחורות. אימאן הרחיק לכת וקרא להחרים באופן מוחלט את המותגים הללו.

"אני זוכרת שבאותה תקופה, התיק הכי נחשק היה של סלין", היא אומרת. "כל בחורה, שחורה, לבנה, אסייתית, בשם זה, הם רצו את התיק הזה. מעולם לא היה לי אחד מהסיבה הפשוטה שהם לא השתמשו באף בחורה שחורה. הם אמרו שזה בגלל סיבות אסתטיות, כמו, קטיפה יצאה העונה. הם אפילו לא ידעו מה הם אומרים".

אימאן
משמאל: 1994: ב-N.Y.C. בכורה של נל; 2001: במסיבת יום השנה ה-35 לעמנואל אונגרו בניו יורק; 2001: קניות בניו יורק

מאז התמונה השתנתה באופן ניכר לטובה. בחודשים האחרונים עדות אקך, סודאנית-אוסטרלית בולטת שסגרה את התצוגות של ולנטינו ושאנל, תפסה את המקום הראשון באתר Models.com השנתי. רשימת פרסי התעשייה, ונעמי קמפבל, שהשתתפה גם ביוזמת הגיוון של הרדיסון, החלה את חוזה היופי הראשון שלה, עם נארס, לאחר יותר מ-30 שנה בעסקים.

יותר מכל, גיליתי, אימאן מוכן לומר בדיוק את מה שצריך להיאמר מבלי לחשוש מההשלכות האפשריות. כשאני שואלת אותה מי נותן לה השראה היום, היא אומרת, "מישהו שבאמת אכפת לו, וכן, אני לוקחת את זה. ז'קט שלבשה הגברת הראשונה", היא אומרת, בהתייחסה לבחירת המלתחה השנויה במחלוקת של מלניה טראמפ בעת ביקור
ילדי מהגרים בגבול ארה"ב-מקסיקו בקיץ שעבר. "תמיד הייתי פוליטי. אבי היה שגריר [הוא שימש כשגריר סומליה בסעודיה], ואני בא ממשפחה אקטיביסטית. למדתי במדע המדינה, ולפעמים, אני חושב, אנשים ישנו ליד ההגה. עכשיו, פתאום, הם התעוררו. זה כאשר המדיה החברתית עושה משהו טוב, כאשר היא באמת יכולה לעורר אנשים, במיוחד צעירים, להבין".

ההשקפה הארצית שלה נובעת מהחינוך שלה, היא אומרת. נולדה בסומליה, היא טיילה רבות עם אחיה והתיישבה בקניה לפני שעברה לארצות הברית כדי לעסוק בדוגמנות ומשחק (היו לה תפקידים ב לצאת מאפריקה, אין מוצא, ו סיפור L.Aבין שאר הסרטים). "בלי קשר למה שאנשים יחשבו עליי, במדינה שלי אני לא יפהפייה", אומרת אימאן, "כי נשים סומליות ידועות ביופין. אבא שלי עכשיו בן 89, והוא נראה בן 40." אבל כאישה גם בעלת אינטליגנציה גדולה, היא הפכה ליותר ממודל לחיקוי עבור רבים מהאנשים. נשים צעירות שנכנסות היום לאופנה מסודן, ניגריה ואוגנדה כדי להציג בגאווה את מורשתן ולהרים את קולן להילחם עוולות.

"בצורה כזו היא רלוונטית מתמיד", אומר קארן. "היא לקחה את העבר, ההווה והעתיד וממשיכה להתקדם".

אימאן
2003: באירוע של WWD ומרכז מידע יהלומים; 2007: בסטלה מקרטני עם בואי בגאלה של מכון התלבושות; 2015: ברנדון מקסוול בטקס פרסי נשות השנה הזוהר.
לאן אנחנו הולכים מכאן, על פי נשיאת Time's Up, ליסה גבולות

עסקי היופי של אימאן החלו ב-1994, ולמרות שהיא לא נכנסת למשרד בתדירות גבוהה, ימים, היא עדיין מאשרת את המוצרים שלה, הנמכרים במספר חנויות, כולל CVS, Target ו Walmart. המשמעות שלה, כמו זו של אוסף הפאות והקוסמטיקה של נעמי סימס שהגיעה לפניה בשנות ה-70, לא יכולה להיות מאופקת, בוודאי לא למיליוני נשים שבעבר הרגישו בלתי נראות עם מחסור במוצרים שנוצרו במיוחד עבור אוֹתָם. ובכל זאת, זה נראה מוזר שתעשיית היופי הרחבה יותר אימצה רק לאחרונה פלטה מגוונת יותר מאז ההצלחה הפנומנלית של קולקציית Fenty Beauty של ריהאנה ב-2017.

"ריהאנה היא זו שהכריחה את כל החבר'ה הגדולים והגדולים לשים לב", אומר אימאן. "מגיע לה את הקרדיט, לא רק ביופי אלא גם בהלבשה תחתונה. אפילו רק כדי להגיד 'אני לא עושה את הסופרבול' בגלל מה שקורה מבחינה פוליטית - צריך אומץ לשים את הכסף שלך איפה שהפה שלך, והיא יכולה להגיד כל מה שהיא רוצה. זה לא משנה אם זה מנוגד לדעת הקהל, כי אם זה נכון, זה נכון".

וזה נותן לאימאן גם נחמה וגם תקווה. ככל שצעירים הופכים מודעים יותר לכוחם, דברים מתחילים להשתנות. בהסתכלה על תוצאות בחירות אמצע הקדנציה, היא ציטטה את חברי הקונגרס הנכנסים המגוונים ביותר, כולל הראשון שלבש חיג'אב, אילהאן עומר, סומלי-אמריקאי ממינסוטה. "זו דמוקרטיה", אומר אימאן. "זה מה שמרגש אותי.

"ראיתי את השיאים והשפל של לא רק בחיי האישיים אלא גם מאיפה באתי ומה שבסופו של דבר הייתי", היא אומרת. "הפכתי לטופ מודל. הרווחתי כסף. טיפלתי בהוריי ובאחיי ואחיותיי במהלך הלימודים, התחתנתי, ילדתי ​​ילדים והרווחתי יותר כסף. אם אני לא מלא תקווה, מי יהיה?"

צולם על ידי: אנתוני מאול. סטיילינג: נינה סטרג'יו. שיער: אורסולה סטיבן. איפור: פורשה קופר.

לעוד סיפורים כמו זה, הרם את גיליון מרץ של בסטייל, זמין בדוכני עיתונים, באמזון ועבור הורדה דיגיטלית פברואר 15.