בטח, לאגדות יש את קסמי הנסיך, הנסיכות והשמחות שלהן, אבל "הן גם אפלות יותר ממה שרוב האנשים מבינים", אומרת ניקי טיילור, שמובילה את קבוצת הסינת-פופ ליטל מברוקלין אוֹר. "חפור מעבר לחלק החיצוני המתוק והסכריני ותגלה עולם של מוזרויות." הלהקה, ששאלה את שמם מסיפור אנגלי ישן, משלב כיאה את הקלילות של הוקס פופ אופטימיים עם החושך של כבדים ומחמירים יותר מילים. תפסנו את טיילור, שנתנה לנו את הסקופ מאחור שלום זיכרון, האלבום הראשון באורך מלא של הלהקה (שירד השבוע). הנה קטע מהשיחה שלנו:
ברכות על השחרור - זה יצא לעולם לשמוע!תודה רבה לך. זה מוכן כבר זמן מה — סיימנו אותו בפברואר, אז אני פשוט שמח שסוף סוף כולם מקבלים את ההזדמנות להקשיב.
שלום זיכרוןשל עשרה שירים יוצרים נרטיב של סיפור אהבה. מה הייתה ההשראה שלך?כשהתחלנו לעבוד על האלבום בקיץ שעבר, הבאנו שלל רעיונות שעבדנו עליהם בנפרד והתחלנו להסתכל על הכל. לאחד מאיתנו היה סיום של מערכת יחסים, אז זה התברר כהרבה מה לכתוב עליו וכשעבדנו הכל, הפכנו מודעים ליצירת קשת סיפור עם דמויות שיכולות לקחת אותך דרך האלבום.
מי הם חלק מההשפעות המוזיקליות שלך? היה לי מזל בכך שלהורי יש טעם ממש טוב במוזיקה. אני זוכר שאבא שלי שם דיסק של ניל יאנג ואמר, "אוקיי, זה כותב השירים הגדול ביותר בכל הזמנים". אני אוהב את ניל יאנג, טום פטי, בוב דילן - אני אוהב את הקאנון של כותבי שירים אמריקאים, ואחר כך גם אלקטרוני מוּסִיקָה. [חברי הלהקה] מאט [לבקוביץ] ואריק [זיילר] הושפעו מהאלקטרונית בתחילת שנות ה-2000.
היה לנו את השיר "חיים שלי" בשידור חוזר במשרד. מה הסיפור מאחורי זה?זה על לעשות מה שאתה רוצה לעשות - סוג של המנון משחרר. היה לי חינוך דתי מאוד, אבל תמיד הייתי הילד המוזר בכיתה שלא היה קונה דברים ולא ציית לחוקי תלבושת בית הספר בכוונה. אני מניח שזה פשוט הרגיש נכון לחיים שלי ובכן, החיים ממשיכים.
