השנה הזו הייתה עמוסה עבורי. ביליתי הרבה זמן בקידום המוזיקה שלי ובעבודה על כל הפרויקטים שלי, אז החלטתי בתחילת השנה שאני רוצה לעשות משהו בשביל מישהו אחר. אם זה היה לעזור בקהילה שלי בלוס אנג'לס או טיול לחו"ל, לא ידעתי.
במקרה, באותו שבוע שדיברתי עם אחד החברים שלי על מה שאני רוצה לעשות, צוות WE Movement פנה אלי ושאל אם אני רוצה לנסוע איתם לאפריקה. למעשה בדיוק עמדתי לעזוב לכמה חודשים כדי לצלם במקום, אבל הבטן שלי והלב שלי והמוח שלי היו כולם באותו עמוד, אז ידעתי שאני רוצה לגרום לזה לקרות.
למדתי על תנועת WE לפני שנתיים כשהשתתפתי ב-WE Day, אחד מהאירועים שהם עושים מדי שנה. המשימה שלהם מדהימה כי הם פועלים להשפיע הן מקומית והן גלובלית בקהילות שצריכות להשמיע קול. שם גיליתי על הטיולים שהם יוצאים להם מדי שנה לשלושה כפרים שונים - אחד באקוודור, אחד בהודו וזה בקניה שבו ביקרתי בשם מסאי מארה.
הקבוצה שלנו הייתה קטנה - רק אני, חברי וזוג סגל העובדים ב-WE - אבל הצלחנו להשיג כל כך הרבה בטיול שלנו. בשבוע אחד עזרנו לבנות בארות למים נקיים ומסוננים, כמו גם כמה מבנים לבית ספר לבנות בשם Kisaruni All Girls Secondary School.
בזמן שהיינו שם, עשינו סיור בקמפוס, שהיה אחד החלקים האהובים עלי. הבנות הראו לנו את הקפיטריה ואת חדרי המעבדה ואת כל הדברים שהן למדו. זה היה מדהים לראות את כל מה שהם ספגו מהיותם בבית הספר ההוא. כנראה 99 אחוז מהבנות אמרו שעכשיו הן חולמות ללכת לאוניברסיטה יום אחד בגלל זה.
הצלחתי לפגוש כל כך הרבה אנשים מדהימים, שקיבלו אותי בגלוי לכפר שלהם. הם לימדו אותי איך זה לצוד אוכל פעם, ואיך להכין rafikis, צמידי החרוזים שהאמהות יוצרות כדי להתפרנס.
קיבלתי כל כך הרבה פרספקטיבה מהיותי לידם. יש הרבה דברים שאני מרגיש שאנחנו לוקחים כמובן מאליו, וזה יכול להיות משהו גדול, כמו החינוך שלנו, הבריאות שלנו, האוויר שאנו נושמים, המים שאנו שותים, או שזה יכול להיות משהו קטן, כמו הנעליים שאנו נועלים או הבגדים על הגב.
כשהגענו לראשונה, היו כל הילדים הקטנים האלה שרצו אחרי הרכב שבו היינו והם חייכו מאוזן לאוזן, עם החיוכים האדירים האלה על פניהם, ואמרו, "ג'מבו!", וזה שלום ב סוואהילית. לא היו להם נעליים על הרגליים, ומעט מאוד בגדים. בלילה נהיה קר שם ואין הרבה מחסה. אז זה היה פתיחת עיניים עבורי.
זה בהחלט השפיע על הדרך שבה אני מתמודד עם דברים בחיי עכשיו, כי אני יודע שקורה בעולם כל כך הרבה יותר מהאתגרים שאני נאבקת איתם.
זה נשמע קלישאתי לומר שהטיול היה משנה חיים, אבל זה נכון. אני זוכר שחשבתי, אני הולך לעזור לאנשים האלה ואני הולך לעשות עבורם שינוי, לא הבנתי שהם הולכים לעזור לי ולעשות שינוי כזה בחיי.
- כפי שסיפרו לג'ניפר פריס.
כדי לראות תמונות נוספות מהטיול של הולט, המשיכו לקרוא. ולמידע נוסף על תנועת WE, בקר we.org.
01מתוך 11
הליכת המים
"למרבה המזל בונים כעת בארות בכפרים, אבל האמהות צריכות לפעמים ללכת קילומטרים עד לנהר מסאי מארה כדי למלא את כדי המים האלה. נשאתי רק כד אחד, ותאמין לי, זה לא היה קל. לעתים קרובות הנשים נושאות שלוש או ארבע עם תינוק גם קשור סביבן."
02מתוך 11
זמן בנייה
"עזרנו ליצור בארות למים נקיים ומסוננים, כמו גם בית ספר לילדות. זה בהחלט הרבה עבודה, אבל היינו כל כך שמחים לעשות את זה".
03מתוך 11
ימי בית ספר
"היה מדהים לראות את בית הספר. זו פנימייה והבנות שם כל השנה, אז יש להן מעונות. גם אנחנו צריכים להיכנס לכיתות".
04מתוך 11
גן הירק
"זה ממש מחוץ לקמפוס והבנות הראו לי איך הן גדלות ומטפלות בפירות ובגינות הירק שלהן. חשבתי שזה מדהים כי אף פעם לא למדתי לעשות את זה".
05מתוך 11
הקפיטריה
"זה היה מהרגעים האהובים עלי בטיול. כולנו הסתובבנו לשולחן ורק דיברנו על המאכלים האהובים עלינו ועל המוזיקה האהובה עלינו. זה היה כל כך מגניב לראות שלמרות שאנחנו חיים שני חיים שונים לגמרי ואנחנו בשני צדדים מנוגדים של העולם, היה כל כך הרבה במשותף".
06מתוך 11
לשיר יחד
"בבית הספר יש להם ימים שבהם הם יכולים לצפות בסרט או לקרוא ספר או לשמוע מוזיקה, והרבה מהם אוהבים מוזיקה. ג'ון לג'נד היה האמן היחיד שהם היו אובססיביים אליו, אז שרנו הרבה מהשירים שלו, וזה היה ממש כיף!"
07מתוך 11
יוגה מהלכים
"פגשתי אדם בשם צ'לוטי שהוא מקניה, אבל עכשיו עובד עם תנועת ה-WE ומטייל איתם בתור דובר מוטיבציה. הוא מלמד יוגה כל בוקר בכפר והראה לי איך לעשות אקרו יוגה, שזו אחת החוויות השלוות ביותר שחוויתי. זה היה כמו מדיטציה טהורה."
08מתוך 11
תרגול מטרה
"למדתי גם איך זה לצוד פעם אחר אוכל. היו לנו חץ וקשת, קונגה וחנית. לא הייתי טוב במיוחד עם החץ והקשת, אבל עדיין היה כיף לנסות!"
09מתוך 11
הכנת תכשיטים
"האמהות בכפר מייצרות צמידים שנקראים rafikis, שפירושו חבר בסווהילית, והם מוכרים אותם כדי להתפרנס. אתה יכול לקנות אותם בכל זאת תנועת WE לתמוך בקהילה".
10מתוך 11
חרוזים למכביר
"גם הצמידים לא קלים להכנה. יש כל כך הרבה חרוזים! אתה יכול בקלות לבחור צבעים באקראי כדי שזה ילך מהר יותר, אבל רציתי לעצב אחד וזה לקח כל כך הרבה זמן. האמהות בכפר היו הרבה יותר מהירות בזה".
11מתוך 11
מוצר מוגמר
"שמרתי חבורה מהצמידים שהכנתי. בהתחלה לבשתי אותם כל הזמן, אבל אז הייתי צריך להתחיל לצלם, אז עכשיו אני שומר אותם במקום מיוחד בחדר שלי כדי שלא אאבד אותם".