מחוכים ועגלות הם לא מה שרוב הצופים היו מקשרים לסרט של פריידה פינטו. אבל עם קורות חיים מגוונים כמו שלה - Slumdog מיליונר, כמובן; מבט על המיתולוגיה היוונית עם 2011 בני אלמוות; איזו דיסטופיה פוסט-אפוקליפטית ב רק; ומדע בדיוני (עלייתו של כוכב הקופים) למען הסדר הטוב - זה היה רק ​​עניין של זמן עד שהיא תצעד אחורה לתקופה שבה החסדים החברתיים שלטו בשיא והרומנטיקה הייתה אסטרטגית ומהבילה. ליתר דיוק, פינטו חוזר ל-1818, שם הרשימה של מר מלקולם (בקולנוע ב-1 ביולי) רואה אותה משחקת גיבורה מתקופת ריג'נסי לצד כמה חברים ותיקים.

פינטו תמיד היה מעריץ גדול של דרמת התלבושות. "אני אוהבת הכל עם קירה נייטלי בתוכו, ברור, כי היא מלכת הסרטים התקופתיים", היא אומרת ומצטטת את העיבודים האהובים של ג'יין אוסטן כהשראה. "גאווה ודעה קדומה ו רגש ורגישות היו שניים מהאהובים עלי." אבל, כמו מבקרים רבים, היא מצביעה על הצורך בייצוג נוסף בז'אנר. יציקה מגוונת ביצירות תקופתיות - כמו הגישה ל הרשימה של מר מלקולם - הוא שינוי מזמן בתעשייה. לפי פינטו, הגיע הזמן שסרטים ישקפו את שני האנשים של התקופה ו אלה שצופים היום.

"איך שאנחנו רואים הרשימה של מר מלקולם

click fraud protection
זה משהו שהיינו צריכים לראות כבר הרבה מאוד זמן", היא אומרת. "אני לא יודע מי כתב את ספר החוקים שזה היה אמור להיות רק אנשים לבנים בתפקידים האלה... מדוע לא היו אנשים צבעוניים מיוצגים בכלל באף אחד מהסרטים הללו, כאשר האמת היא שלאנגליה כן היה חלקה ההוגן של אוכלוסיית האנשים הצבעוניים?" זהו מהפך נחוץ שנראה שסוף סוף תופס אחיזה בהוליווד (חשבו: ה ברידג'רטון היקום והמעריצים האהובים על מיס לאמב סנדיטון).

פריידה פינטו על הקסם משנה חיים של אמירת "לא"

השנים האלה הרשימה של מר מלקולם הוא גרסה באורך תכונה של סרט קצר מ-2019 באותו שם. ולמרות שיש כמה שינויים בקאסט (אמילי בפריזאשלי פארק מחליף את ג'מה צ'אן, ו אשתו של הנוסע בזמןשל תיאו ג'יימס מצטרפת לצוות השחקנים), פינטו חוזרת על תפקידה כסלינה דלטון לצד זאווה אשטון, המגלמת את ג'וליה ת'יסטלווייט. "זה, עבורי, היה החלק בפאזל", אומר פינטו. "ברגע שמצאנו את ג'וליה המושלמת שלנו, הסרט באמת התאחד והתחיה". הרדיפה של בליי מנורשל אוליבר ג'קסון-כהן ו כנופיות לונדוןסופ דיריסו בתור מיסטר מלקולם מסיים את הקבוצה.

"אני מרגיש מאוד מעודד מזה", אומר פינטו על הקאסט המגוון. "אני גם ממש חושש שאנחנו לא קוראים לזה טרנד, כי זה לא באמת טרנד. זה נורמלי", מסביר פינטו. "לראות אנשים צבעוניים מתאהבים זה בזה, ויש להם מזימות וחוש הומור, ויש להם עושר ואין להם עושר, אני מרגישה שכל זה פשוט נראה משהו שבשבילי, מרגיש כאילו צריך לנרמל אותו בקולנוע ובטלוויזיה, בניגוד להחריד מזה או לקרוא לזה מְגַמָה."

פריידה פינטו
ארכיון דוד רומר / תא המטען

אם כי השוואות ל ברידג'רטון בטוח יעשו את הסיבובים (פינטו ממהר לציין את זה מר מלקולם יצא ראשון ואמר, "ברידג'רטון הגיע אחרי שעשינו את הסרט הקצר, אז שום דבר כזה לא היה קיים"), בסרט אין את שירי הקצף, הברק או רביעיית המיתרים של הלהיט הבורח של נטפליקס. במקום זאת, זו תצפית מבוססת יותר על שנות ה-1800 שנותנת לפינטו ולחבריה הזדמנות להציע מבט עדין וניואנסי יותר על הקומדיה של התנשאות נימוסים.

אבל, זה לא אומר שאין סיפור אהבה (או שניים). הרשימה של מר מלקולם עשוי להיראות כתפיסה מסורתית של גינונים וגינונים של ריג'נסי, אבל פינטו טוען שיש משהו מודרני מרענן בתיאור החיזור והרומנטיקה של הסרט. בעוד שרשימת הדרישות והדרישות של מר מלקולם עשויה להיראות שוביניסטית ובלתי סבירה, פינטו מצביע החוצה שעולם השידוכים אז לא כל כך שונה ממה שקורה באפליקציות ההיכרויות של היום.

"אתה מחליק שמאלה, מחליק ימינה, מה שלא יהיה היום", אומר פינטו. "אז, בעצם היית מחזר אחרי מישהו עם מלווה, ולפעמים זה יכול להצליח - ולפעמים לא. הדבר היחיד אז היה שאי אפשר היה להתפשר. לא יכולת להחזיק ידיים, ולא יכולת לעשות את כל מיני הדברים שאתה עושה בדייט הראשון שלך בעולם המודרני. פרט לכך, לדייטים היום ולחיזור אז יש הרבה מן המשותף".

פינטו גם ניגש לסרט כטקס מעבר. כמו הוד מעלתה המלכותית קיירה נייטלי, מלכת הדרמה התקופתית, פינטו שרוך במסורת מחוך כחלק מתפקידה - בזמן שהייתה בהריון, אז - ואומר שזה עזר לה להיכנס דמות. אולם הריגוש והחידוש היו קצרי מועד. נשימה ואכילה, מסתבר, פשוט לא עובדות באותו אופן אחרי שנכנסים לתחפושת.

"זו הייתה הפעם הראשונה שלי שעשיתי סרט תקופתי, והדבר היחיד שאי פעם שמעתי על אנשים אחרים שעושים סרטים תקופתיים הוא שכולם מדברים על מחוך", אומר פינטו. "יש איכות טרנספורמטיבית לתחפושות מאותה תקופה. ברגע שאתה במחוך הזה, ברגע שהשיער שלך יסתיים, וברגע שיש לך את התלבושת הסופית ואת המצנפת שלך, אתה כבר לא ב-2022".

הרחק מהמשחק והפילנתרופיה שלה (היא הייתה גלויה לגבי החשיבות של חינוך לנשים צעירות ומצב ה סביבה), פינטו קיבל בברכה בן בשנת 2021, רומי-ריי, עם בעלה, הצלם וההרפתקן קורי טראן. פינטו וטראן ברח ב-2020, קושרים את הקשר באנהיים, קליפורניה. כמובן, בדומה לעניין האהבה הבדיוני שלה, הייתה לה רשימה משלה בזמן שחיפשה בן זוג. אחרי הכל, זה רק טבעי שיהיו כמה דרישות כשמשחקים במשחק.

"היתה לי רשימה ואני לא חושב שהיא הייתה טיפשית בכלל. ניתן לראות את הרשימה של מר מלקולם קצת פוגענית מכיוון שהוא שופט אנשים על סמך הרשימה הזו. הרשימה שלי הייתה סוג ההתייחסות שלי למה שרציתי בשותף, והיו כמה דברים לא ניתנים למשא ומתן ברשימה הזו, אבל לא שפטתי אף אחד לפי זה", אומר פינטו. "אם מישהו לא התאים לקופסת הדרישות שלי, אז פשוט המשכתי הלאה ונתתי לו להמשיך הלאה. שניים מהדברים שאני יכול לחשוב עליהם שהיו חשובים לי הם שבאמת רציתי מישהו שמסוגל לקבל ולחבק ולהיות סקרנית לגבי התרבות שלי ורוצה, אם יהיו לנו אי פעם ילדים, שיהיה לנו נוח לגדל אותם בתרבויות שאנו מביאים אל הקטנה מִשׁפָּחָה."

למרבה המזל של פינטו, בעלה הצליח לסמן כל תיבה - משהו שחובבי הפי-אנדים המוכנים לסרט בטוח יאהבו. "בעלי הוא וייטנאמי אמריקאי, והתרבות שלו מרגשת אותי בדיוק כמו שהתרבות שלי מרגשת אותו. וכך, הבן שלנו גדל בשתי התרבויות שלנו, וזה גורם לי להרגיש מאוד נרגש. אז, אני שמחה שהכנסתי את זה לרשימה כי זה היה בהחלט בלתי נתון למשא ומתן עבורי", היא אומרת.

"בצד הרדוד של הדברים (אם אולי תרצו לקרוא לזה כך), רציתי שהשותף שלי יהיה מישהו שממש גורם ללב שלי לדלג על לנצח עוד שנים, גם כשהוא מבולגן והוא רק תיקן את הגינה או מלכלך את הידיים שלו ומזיע, הוא עדיין נאה. זה בדיוק מה שאני מרגישה לגבי קורי", היא ממשיכה.

לאחר התינוק, הפרויקטים שלה כוללים החתונה של אמא שלי, עם סקרלט ג'והנסן וסיינה מילר. כשנשאלת אם היא עושה מאמץ ליצור סרטים מהסוג שהיא הייתה רוצה שרומי-ריי תצפה יום אחד, היא מסבירה שיותר חשוב לה ליצור דברים שיביאו לאנשים שמחה, במיוחד עכשיו.

"אני מוצא את עצמי רוצה לספר סיפורים שיש להם סופים מלאי תקווה, סיפורים של תקווה וסיפורים שגורמים לך להרגיש מרומם. זה לא רק בגלל שיש לי ילד קטן בחיי - בהחלט, זה משחק תפקיד - אלא רק בגלל שהעולם פשוט מרגיש כבד מאוד עכשיו. וזה פשוט מרגיש כאילו אנחנו פשוט תקועים עם כל כך הרבה מאבקים לעשות כאישה רק בגלל פגיעה בזכויות בסיסיות", היא אומרת. "אני מרגיש כמו הבידור שהבאתי לשם, אני רוצה שזה יהיה מרומם, כי אם מישהו הולך להשקיע שעתיים מהזמן והכסף שלהם כדי ללכת לראות את הסרט הזה בבתי הקולנוע, אז אני רוצה שזה יהיה שווה [זה]."

ולמרות שהיא מעולם לא הייתה לוחצת על אף אחד לצפות בעבודתה, סרט אחד אכן בולט כמשהו שהיא רוצה שרומי-ריי תראה. "הרשימה של מר מלקולם הוא בהחלט אחד מאלה שאני מאוד גאה בהם. אני חושב שטקס מעבר יהיה שהוא צריך לצפות Slumdog מיליונר. אתה לא יכול להיות הבן שלי אם אתה לא צופה Slumdog מיליונר, רק בגלל שהסרט הזה קצת נתן לי את הקריירה שלי", היא אומרת. "זה נתן לי הזדמנות כל כך מבריקה לצאת לשם ולהצליח לעשות סרט כמו הרשימה של מר מלקולם יום אחד."