לפני שנים אמא שלי הושיטה לי הטיפול והשמירה עליך, ספר גוף בובת נערה אמריקאית מאת ואלורי לי שייפר. למי שלא מודע, זהו רגע התבגרות אמיתי של ג'ודי בלומה, המוכר לרבים מאיתנו בטווח גיל מסוים. למדתי בסוף בית הספר היסודי, על גבול לטריטוריה העמוסה של נער שמתבגר. הספר לימד אותי איך לגלח את הרגליים, להבריש את השיער, איך לטפל במחזור, וחינך אותי על אקנה. הוא שואף ללמד נערות צעירות לא להתבייש בגופן ושימש כסמן להתפתחות לילדה גדולה - אחת שמתאפרת, מחוררת אוזניים אצל קלייר, ויש לה בלילות בליל שישי בלי פיקוח - לפחות במקרה שלי בכל מקרה.
ל-American Girl (המותג) הייתה השפעה בולטת ומתמשכת על הילדות בעשורים האחרונים. עם זאת, באופן מפתיע, המותג הצליח להתעלות מעל גיל ההתבגרות, ונשאר נקודת מגע תרבותית חשובה למבוגרים כיום. מקרה לדוגמא: ממים של בובת אמריקן גירל חלחלו לרשתות החברתיות בקרב בני המילניום ובני דור ה-Z, שהתחברו ל-American Girl בגיל צעיר.
המונח, "American Girl Doll Legs", שנטבע על ידי קייטי קולטר, הפך ויראלי ב-TikTok לפני מספר שבועות, והראה כיצד המותג עדיין מייצג דימוי גוף עבור אנשים רבים. לדבריה, "רגליים של בובת אמריקאית" רכות וקצרות יותר עם ברך שיש לה פחות הגדרה. "כשהייתי בקולג', הרגשתי ממש לא בטוח לגבי הרגליים שלי ואף פעם לא ממש הצלחתי לשים את האצבע על הסיבה בדיוק. ידעתי שזה קשור לברכיים שלי, כי כשהסתכלתי על תמונות שעומדות ליד חברים, הברכיים שלהם היו מוגדרות יותר ואילו שלי היו רכות", אומר קולטר.
הביטוי הוכיח את עצמו כפופולרי עבור כל מי שמאמץ את רגלו המעוקל במדיה החברתית. "להחזיק רגליים של בובת אמריקאית פירושו להיות נייטרליות וקבלה של הגוף", אומר קולטר ל-InStyle. "זה אומר לדעת שהערך העצמי שלך לא תלוי במראה שלך או בצורת הגוף שלך."
בעוד ש"רגליים של בובת נערה אמריקאית" מייצגים המשך של שיחת קבלת הגוף שהתחילה בה הטיפול והשמירה עליך, הם רק קצה הקרחון מבחינת ההשפעה המתמשכת של המותג. ממים של AGD הם כמעט בלתי נמנעים כרגע (תחשוב "אנחנו צריכים בובה אמריקאית גירל מי"), ואתה יכול למצוא אותם בקשר של כמעט כל שיחה מקוונת. הערעור הנרחב הזה קצת מפתיע, אפילו עבור היוצרים שהם חלק מהתחייה המחודשת של American Girl. בתור אלייזה ויסלר, שיוצרת ממים מתחת לידית @juuliealbright, מסביר, "למעשה הייתי אחד החשבונות הראשונים! עשינו את החשבון הזה כבדיחה בציפייה שהוא לא יקבל יותר מדי אחיזה".
ויסלר ממשיך, "אמריקן גירל מתמודדת עם ילדות לאורך עשורים רבים, דרך עדשות רבות ושונות, ורבות מאבקים שונים שהחיים עשויים לשלוח דרכנו." בובות אמריקאיות (והממים עליהן) מאפשרים לנו לראות ולקבל בְּעָצמֵנוּ. הבובה האהובה על ויסלר, ג'ולי אולברייט, היא השם של חשבון האינסטגרם שלה והבובה הראשונה שלה אי פעם. "ראינו את עצמנו דרך הבובות, בין אם זה קשור לדמות היסטורית או יצירת דמות משלנו עם קו My American Girl", אומר ויסלר. והחיבור הזה נשאר בבגרות - אם כי, בחבילה יותר ממותית.
כאשר Pleasant Rowland הקימה את חברת American Doll ב-1986, היא לא הצליחה למצוא בובות לאחייניותיה, לפי פורבס. ילדות זכתה (ועדיין היא) לעתים קרובות לא מכבדת, לעגו והתעלמה בתעשיות הנשלטות על ידי גברים, והיא עדיין אינו מקבל את הקרדיט התרבותי המגיע לו. עם זאת, ברור שרולנד עלתה על משהו, שכן היא בנתה את המותג במהירות לעסק רווחי ומכרה אותו למאטל ב-1998 תמורת 700 מיליון דולר. מאז, נמכרו יותר מ-32 מיליון בובות אמריקאיות ו-157 מיליון ספרים. ה ערך מכירה חוזרת של בובת נערה אמריקאית היום יכולה להיות שווה מאות, אם לא אלפים, תלוי במצב הבובה.
ילדות היא לא כל כך טריוויאלית כשהיא מרוויחה בתעשייה של מיליוני דולרים. בובות בנות אמריקאיות הן יקרות (בובת נערה אמריקאית ממוצעת עולה 115 דולר לרכישה באתר שלהן), ויש פריבילגיה אינהרנטית להחזיק (או להיות בבעלותה) אחת. בעידן החיים השניים של American Girl Dolls באינטרנט, לעומת זאת, החוויה היא בחינם יחסית, ולוקחת תשלום בצורת הערות, שיתופים ולייקים. נראה שהילדות סוף סוף מקבלת לגיטימציה כחוויה שחיה. ממים אמריקאים של בובת בנות הם שנונים, פוליטיים וכנים, והם משקפים תותח של מאבקי הילדות, הבגרות והחיים כיום.
עוד דף ממים של בובת אמריקאית, @Hellicity_merriman נוצר על ידי Barrett Addair, צבר במהירות למעלה מ-140,000 עוקבים. הבובה האמריקאית האהובה על אדאיר היא סמנתה פרקינגטון. "לבובות בנות אמריקאיות יש סיפורי רקע ואישיות משלהן - בניגוד למותגים אחרים של בובות בחוץ", היא מסבירה. "יש ידע שלם סביב דמויות AG שמאפשרות לנו להיות הרבה יותר יצירתיים וללעוג מהאידיוסינקרטיות שלהם ולהתייחס לאישיות או לבעיות שלהן." כמו לכולנו, לבובות אמריקאיות יש מוזרויות, כשלים, תחומי עניין ושלמות אישים. מבחינה פיזית, הם מייצגים בצורה מדויקת יותר את גופן האמיתי של בנות, בהשוואה לבובות כמו ברבי, שלהן השפעה על תקני יופי בלתי אפשריים ידועה.
כמה מהכתוביות ההיפר-ספציפיות של Addair כוללות, "אנחנו צריכים בובה אמריקאית נערה שבכתה כשניק ג'ונאס אובחן כחולה סוכרת." אחר אומר, "אלה כלבות זחוחות היו צריכות לקבל פרק על מה לעשות כשאתה מקבל UTI לאחר חיבור עם סוציופת 'עבור העלילה'", בהתייחס לגוף הבובה האמריקאית סֵפֶר.
"זה חמוד שכשהיינו בנות, מצאנו שהבובות ניתנות לקשר ואפילו מעצימות, ועכשיו כשאנחנו מבוגרים, נוכל להפוך אותם לממים על החיים בשנת 2022 ועדיין למצוא אותם ניתנים לקשר ומעצימים", אומר להוסיף אוויר. לאחרונה, ממים של American Girl היו דרך הומוריסטית לאוורר תסכולים על זכויות רבייה. "אפילו ראיתי הערות שאומרות שהמם שלנו שהגיב על הפיכת רו היה הדרך שבה אנשים גילו את החדשות. ראיתי גרסאות של פוסטי מחאה של American Girl בכל המדיה החברתית, ואפילו שלטים של בובות אמריקן גירל בהפגנות של IRL", היא מוסיפה. הפיכתו של Roe v. לוויד יהיו (וכבר היו לו) השלכות קטסטרופליות על כל הגופים עם רחם, לא רק נשים וילדות. הזכות לבחור היא הזכות לעשות בחירות על הגוף שלך, להיות בקשר עם הגוף שלך.
לאחרונה, חשבתי על הילדה שהייתי פעם. היא הייתה מביכה, מצחיקה, והיה לה פה של פלטה. היא סינכרנה לחיצות ידיים עם חבריה וחייתה מבדיחות פנימיות. היא הייתה נבוכה בגלל גופה והתבאסה לדבר עם המאושפז הראשון שלה. היא בילתה את זמנה הפנוי בקריאה לצד בובת הנערה האמריקאית של מולי מקינטייר, והיא חלמה על עולם מלא ברירות. היא רצתה לצבוע את שיערה, לעשות קעקועים ופירסינג, לקבל נשיקה ראשונה וללכת לקולג'. הרבה מהילדות שלי חיכתה והתכוננה לבחור מי אני יכולה להיות. התחושה הזו אף פעם לא נעלמת - ואולי זו הסיבה שגם American Girl Dolls לא. הם נשארים, כמו תמיד, דרך לעבד את מי שאנחנו, מה אנחנו רוצים ומי שאנחנו רוצים להיות.
