על כל שברון לב שחוויתי, יש מוזיקה שהעבירה אותי. בשנת 2019, קייסי מוסגרייבסס שעת הזהב שיחקתי בלופ בזמן שהתמודדתי עם סוף מערכת יחסים עם גבר שבוגד בי כל הזמן שהיינו ביחד.
מילים כמו "Now you're liftin' me up, 'place of holdin' me down / Stealin' my heart, 'place of stealin' my crown" בשיר "Butterflies" גרמו לי להבין כמה אני מפסיד. בגידה בצד, מעולם לא הרגשתי את "ענן תשע" המוסגרייב המתוארים בשירי האהבה הפסיכדליים-פופ-עם-קורץ-קאנטרי שלה, וההתגלות הזו עזרה לי להגדיר מחדש את סוג האהבה שהרגשתי שמגיע לי. רציתי את "שעת הזהב" שלי, לא מישהו על "High Horse" שחושב שהוא ג'ון וויין.
אחרי שביססתי את מערכות היחסים העתידיות הפוטנציאליות שלי על האלבום עטור פרס הגראמי של מוסגרייבס בהשראת מערכת היחסים שלה עם זמר הקאנטרי רוסטון קלי, הייתי המום לגלות על הגירושים של בני הזוג בקיץ שעבר (כאילו לא היו כבר מספיק חדשות רעות ב-2020!). מאז שההלם הראשוני חלף, חיכיתי לראות איך מוסגריבס תמצא דרך ליצור משהו יפה משברון הלב שלה. והיא מסרה.
שלוש שנים, פרסי גראמי מרובים וגירושים פומביים מאוחר יותר, מוסגרייבס הוציאה אלבום בן 15 רצועות מלווה בסרט בן 50 דקות שהיא שותפה לכתיבה והפיקה. אם
שעת הזהב אז היה חלום יום מוכה אהבה חוצה כוכבים הוא קריאת השכמה מפוכחת שחוקרת רגעים לפני, במהלך ואחרי נפילת מערכת יחסים. בשני הפורמטים האמנותיים, מוסגריבס מתעמק במורכבות של מה שקורה כאשר מסתיים החלק באושר ועושר בסיפור אהבה מהאגדה. אתה יכול להזרים את האלבום בכל מקום שבו אתה מאזין למוזיקה עכשיו ו צפו בסרט ב-Paramount+.ברור בהתייחסות לאחת הטרגדיות הספרותיות המוכרות בהיסטוריה, חוצה כוכבים מתופפת תמונות של רומיאו ויוליה - "שני מאהבים קרעו ממש בתפרים", כפי שמנסחת זאת מוסגרייב ברצועת הכותרת של אלבומה החדש. עם זאת, זו לא הגרסה של שייקספיר לשברון לב. חלק גדול מהזמר והיוצר השראה למוזיקה הגיעה במהלך טיול פסילוסיבין (המכונה גם פטריות קסם) מודרך, ובתוצר הסופי יש את הכנות המיוחדת והמנגינות המתריסות בז'אנר.
"אני תמיד אוהבת כשמשהו קלאסי או משהו מסורתי ומשהו עתידני נפגשים", היא אמרה ראיון עם אפל מיוזיק 1 עם Zane Lowe לקראת יציאת האלבום והסרט.
זה בדיוק מה שאתה מקבל מהסרט הקולנועי שלה. כמה מהתמונות האפלות שבהן - תחשוב על שיעור משנות החמישים על היותה רעיה טובה, מוסגריבים בוכים לבד במכונית, והזמרת שרועה בפנים. חלקים על השולחן בחדר ניתוח בבית חולים - היא מוצאת את האור באופן פיגורטיבי וממש דרך רגעי אופנה ראויים לכוכבי פופ (סמנו את דברי, שִׁריוֹן מחוכים עומדים להיות טרנדים) וקמעות מפתיעות. עם הופעות של אנשים כמו נחל שיט השחקן יוג'ין לוי, מירוץ הדראג של רופול הזוכה סימונה, ותופעת TikTok קורטני פרכמן, Musgraves מביא נושא נצחי אל הרגע הנוכחי.
למי שמאוכזב מ האלבום המצמרר במפתיע של לורדאנרגיה סולארית, המילים הרגשיות אך הפשוטות של מוסגרייבס והקצבים מכופפי הז'אנר כאן כדי למלא את החלל. צפו לשירים עמוסים במנגינות גרוביות, מקצבים מהפנטים ומילים שניתן להתייחס אליהם. היא כנה עם עצמה באכזריות בכל צעד, בין אם זה להודות ב"אני לא רוצה להיות לבד" ב"אישה טובה" או ש"להיות גדול די מבאס" ב"זמנים פשוטים".
בעקבות נושא דומה שנמצא ב"שעת הזהב", מוסגרייב מתייחסת מרובות להגנה על האור שלה מפני עמעום על ידי מישהו אחר. כשהיא שרה "He wants your shimmer / To make yourself bigger" בשיר "breadwinner", היא מבטאת כמעט את ההפך הגמור מהרגשות שלה ב"פרפרים", לסיום "תראה, הוא לעולם לא יידע מה לעשות / עם אישה כמוך."
אמנם יש ביטים משובצים בדיסקו שבטוח יגרמו לך לרצות לנהוג עם כל החלונות מגולגלים, מוסגריבס מניח פגיון נכון דרך לבבות המאזינים עם השיר המלודי שלה "camera roll", שמתקרב לצלילי הקאנטרי המוקדמים שלה, כפי שהוא מתקרב באחרונה אַלבּוֹם. המסלול המצומצם עוסק באותם רגעים שבהם, לא משנה כמה אתה מנסה להתנגד, אתה בסופו של דבר גולש אחורה בין תמונות שלך ושל האקס שלך. להכריח את עצמך לחיות מחדש ימים מאושרים יותר הוא "כלום מלבד עינויים", לדברי מוסגרייבס, שמוסיף: "אני לא רוצה לראות אותם, אבל אני לא יכול למחוק אותם".
זה רק הפסקול כדי להתחיל במה מוסגרייבס מכריז על נפילת ילדה עצובה. עם זאת, האלבום הוא, בבסיסו, סיפור של חוסן וגאולה - של לזכור מי אתה מול שינוי כואב. זה הכי ברור ברצועה השנייה אחרונה, "יש אור". תופים פואנצ'יים, ביטים אלקטרוניים וחליליים ג'אזיים נותנים לשיר אווירה נוסטלגית ואופטימית כשמוסגריבס מחזירה את האור שלה. וכאשר הוא מתנגן בסרט, הוא מרובד באורות מהבהבים פסיכדליים ועריכות מהירות כדי לחקות טריפ אסיד.
לבסוף, האלבום והסרט מסתיימים עם הביצוע של מוסגרייבס ל"gracias a la vida", במקור מאת אמנית הפולק הצ'יליאנית ויולטה פארה. בתרגום לאנגלית, משמעות הכותרת היא "תודה לחיים", וזו סיום הולם, אם כי לא צפוי, למסע המוזיקלי של הזמרת שהתגרשה לאחרונה מתוך שברון הלב חזרה אל עצמה. זה מדבר על החוויה של לעבור משהו קשה ומפחיד ולצאת מהצד השני פשוט אסיר תודה להרגיש גם כאב וגם אופוריה - ומוכן להסתכן בעוד טרגדיה בשביל הזדמנות לשמחה פעם אחת שוב.
מיותר לציין שאני אאזין לאלבום ב-Repeat בעתיד הנראה לעין, ושבור לב או לא, אני מציע לך לעשות את אותו הדבר.
