למדיסון ביר לא אכפת אם אתה לא אוהב אותה. למען האמת, היא אפילו לא צריכה אותך כמו אותה, למרות שזה תמיד רעיון מעניין: לחשוב שמישהו לא יאהב אדם שעם מאות מיליוני עוקבים בכל הפלטפורמות החברתיות שלה, נראה שהוא די נו-אהב. אבל כפי שהמוזיקאי בן ה-23 לא מפחד להודות, יש הרבה אנשים שלא.
"אני חושב שהאנשים הנכונים יקשיבו", אומרת באר על עשיית שלום עם כל עוינות המכוונת כלפיה באינטרנט. "זה מה שלמדתי הכי הרבה, זה שהאנשים שאליהם אני באמת מנסה להגיע יבינו, יבינו לראות את זה בשביל מה שהוא שווה, ולמעשה, אפילו בקולות הכי שקטים, אני חושב שהאנשים הנכונים יקבלו זה."
למה שמישהו לא יאהב את בירה, בדיוק? אולי זו היכולת שלה לשיר על שברון לב בצורה הרסנית, סקסית ונקמנית בבת אחת - במיוחד באלבום הקרוב שלה (בקרוב) - שמפחידה אנשים. אולי זו האיכות של איט גירל שניכרת בכל דבר מהפיד שלה באינסטגרם ועד לאופן שבו היא מדברת עם התלבושות שהיא לובשת ששונאים לא יכולים להתגבר עליהם. אולי זו העובדה שטרולי אינטרנט חסרי פנים מרגישים צורך להשליך עליה את חוסר הביטחון שלהם, בהנחה שאין איך שמישהו מגניב או יפה או מוצלח כמו בירה בעיניו יכול אי פעם לחוות כל סוג של מצוקה.
אבל תשאלו את הזמרת על מערכת היחסים שלה עם העוקבים המאסיביים שהיא גדלה מאז שנכנסה לראשונה לתחום המדיה החברתית בגיל צעיר של 13, והיא לא מזכירה שום דבר מזה. במקום זאת, היא מסכמת את הנוכחות המקוונת שלה באנדרסטייטמנט של המאה עבור מישהו שעבר את מה שעברה, בפשטות מסבירה, "זו יכולה להיות חרב פיפיות".
"אני מרגיש כאילו ביליתי הרבה זמן בתחושה שלא נשמע. יכול להיות שאני צועק הודעה מגג ואנשים פשוט היו מצלמים", אומרת באר, צוללת עמוק יותר לתוך הדינמיקה הלא מובנת שלה עם המדיה החברתית.
"אני חושב ש[בעלי עוקבים גדולים בזמן שגדלתי] השפיע עליי לרעה בהרבה מובנים. אני חושבת שאני פרנואידית מדי", היא ממשיכה. "אני חושב שאני כל הזמן מסתכל מעבר לכתפי. אני חושב שקשה לי לסמוך על אנשים. אני מרגיש שנשפט על ידי אנשים שפגשתי זה עתה... זה בהחלט היה הרבה ביטול ככל שהתבגרתי, כי כשהתבגרתי, זה לא היה אלא מרגש."
מצד אחד, באר אסיר תודה על הדברים הבאים (דורבן במקור על ידי שער של "סוף סוף" ו- ציוץ 2012 המפורסם כעת מג'סטין ביבר מסוים) שאפשר לה לשחרר גם EP מצליח (כרצונה ב-2018) ואלבום אולפן (ב-2021 תמיכה בחיים) לקראת הופעת הבכורה שלה במאמץ השני ב-2023. מצד שני, היא יכולה כעת להסתכל אחורה על חינוכה הסוער של המדיה החברתית בסוג הבהירות שנובעת מהרהור בעברה ועבודה על את עצמה (ששניהם עשתה באר לאחרונה) כדי להגיע לנקודה שבה היא יכולה לומר בכנות שהיא הייתה שם, עשתה את זה וקיבלה את צוות יחסי הציבור. חולצה קצרה. איך באר רואה את המדיה החברתית עכשיו? היא פשוט התגברה על זה.
"זה מאוד קל בימינו לאנשים להיות כמו, 'אוי, אתה לא רלוונטי עכשיו כי אתה לא מקבל 10 מיליון צפיות ב-TikTok', ואני כמו, 'טוב, לא אכפת לי'", באר. אומר. "אני שם את הערך הזה על דברים מהחיים האמיתיים במערכות היחסים שלי בחיים האמיתיים ובמוזיקה שלי ובסיבוב ההופעות שלי."
מה שמביא אותנו למוזיקה שלה. ליתר דיוק, היא חָדָשׁ מוזיקה - גוף עבודה עם אנרגיה חדשה לגמרי שבירה מתגרה בה מוכנה לחקור יותר מאי פעם.
"בעיני, האלבום הזה הוא יותר ספר זיכרונות. זה לא באמת על אירוע אחד ספציפי, אלא יותר על דברים ספציפיים שעיצבו אותי לאדם שאני היום", אומרת באר על הנושאים הכוללים של האלבום, אם כי היא עדיין קשוחה לגבי מה בדיוק אותם "ספציפיים דברים הם. "אני מנסה לעשות עבודה טובה מאוד הפעם של לשמור דברים מאוד סודיים עד שהגיע הזמן באמת", היא מודה. "אני עדיין לא יכול להגיד שום דבר ספציפי מדי."
אמבר אסלי
מה שהיא פחית אומר שמעבר לנושאים ייחודיים של שברון לב (אחת ההשראות העיקריות מאחורי תמיכה בחיים) או גדלה ב"משק בית קצת כאוטי", הפרויקט הקרוב שלה מכיל תערובת של חוויות רבות שכולן תורמות ל"בוגר, כנה ו יצירה "פגיעה" שלדעתה תגרום לעצמי הקודם שלה - זה שאולי היה מודאג יותר ממה שאחרים חושבים עליה - להאיר בה גאווה.
"אני חושב שיש שירים [באלבום הזה] שהייתי שומע ואומר, 'זה ממש מגניב שהגעתי למקום שאוכל לומר את הדברים האלה בכנות ולא להרגיש בושה או פחד או מה לא", משתף באר.
זה לא אומר שהאלבום הבא שלה נטול לחלוטין מסוג של מילים קורעות לב שיחזירו אותך לפרידות הכי קטקליזמיות שלך - להיפך, למעשה. מה ששונה הפעם הוא שבאר מסוגלת כעת לשיר ממקום של הרהור, תוך הסתמכות על חוויות של מערכות יחסים בעבר ולא בהווה. מה שכן, למקרה שתהיתם, מצב מערכת היחסים שלה כפי שהוא היום לא יכול להיות טוב יותר.
"אני מאוד שמח בתוך מערכת היחסים שלי, ואני מרגיש ממש בטוח, ואני מרגיש שאני עם מישהו שאני מחשיב הכי טוב שלי חבר, וזה מאוד חשוב", היא אומרת כשהיא משווה את הרומן בן השנתיים שלה עם החבר ניק אוסטין יחידות. "בעבר, לא ממש ביליתי 'זמן חברים' עם החבר שלי, בעוד שכיום אני עושה זאת. אז זה מרגיש טוב."
כמובן שכל הטוב שזורם לחייה של באר לא היה יכול לקרות ללא כמות לא מבוטלת של עבודה מצידה, מקצועית ואישית. באר מסביר שהתהליך של "לרשום רגשות ולהשאיר אותם בעבר" בעת יצירת אלבום היה "באמת מַרפֵּא." לדבריה, נדרשו גם הרבה מאוד התפתחות אישית ומעשי אהבה עצמית (כלומר: הצבת גבולות) כדי להגיע למקום שבו היא הרגישה בטוחה מספיק כדי לחלוק את החלקים העמוקים ביותר של נשמתה בצורה כל כך חופשית - משהו שהיא גם מתכננת לעשות באמצעות שחרורה ספר זיכרונות, החצי ממנו, יצא ב-25 באפריל.
"אני פשוט כמו, 'אתה יודע מה, אם משהו לא מרגיש לי טוב או שהוא לא מרגיש נכון, או אם אני רוצה להסיר את עצמי [מה] המצב, אז מגיע לי לעשות זאת", היא מסבירה את החשיבות של סימון ברור גבולות. "פעם לא הרשתי לעצמי לדבר, אפילו כשהרגשתי שהייתי צריך, מתוך פחד, ועכשיו אני פשוט כמו, 'אני חייב לעצמי לעמוד על שלי. בדיוק כמו שהייתי עומד על החבר הכי טוב שלי או מישהו שבאמת אכפת לי ממנו'".
הגדרת הגבולות הזו, אומרת באר, היא שאפשרה לה להעריך מחדש לחלוטין את מערכת היחסים שלה עם המדיה החברתית - ולהעריך הנזקים שהוא עשוי כבר לגרום - כדי להגיע לנקודה שבה אי הסכמה של זרים אקראיים באינטרנט כבר לא מתפוגגת שֶׁלָה. "בהיותי מבוגר צעיר מודע, אני מרגישה שאני רק מסתכלת אחורה כמו, 'וואו, באמת הייתי כל כך צעירה ובאמת הייתי במצבים שלא הייתי צריכה להיות'", היא אומרת.
אמבר אסלי
נוסף על כך, באר מודה שההרהור על ההמולה וההמולה שפעם מרגשת את ימיה הראשונים בלוס אנג'לס בצורה לא מסוננת תרמה לשינוי נקודת המבט הזה. "אני חושב שהייתי כנה עם עצמי ולגבי סיטואציות שהכנסתי אליהן שלא הייתי צריך להיות בהן", אומר באר על גדילת העולם הממוקד במפלגות של האליטה של המדיה החברתית. "הלילות האלה שבהם חשבתי שזה מגניב שהייתי במסיבות האלה או מדבר עם האדם הזה או עושה דברים מסוימים, זה היה די מוזר ולא הולם."
למרות זאת, באר מבינה שהיא לא תהיה איפה שהיא נמצאת - מתחברת למעריצים, מטיילת בעולם וממשיכה לשפר את מערכת היחסים שלה עם עצמה - אלמלא סדרת האירועים המדויקת שהובילה אותה לזה נְקוּדָה. ולמרות שהיא תהיה הראשונה להודות שהיא עשתה הרבה צמיחה מאז שעשתה את זה לראשונה במדיה החברתית בשנת 2012, באר טוענת שהיא לא תשנה דבר במסע שלה. (גם אם היא מפרסמת הרבה פחות בימים אלה.)
"אני חושבת שלפעמים אני מעוניינת לומר, 'טוב, הייתי אומרת לה לעשות את זה אחרת או ככה'", אומרת באר על מה שהיא הייתה כותבת במכתב אהבה לעצמה. "ואני מאמין שהכל קורה מסיבה כלשהי. אני כן מאמין שהאדם שאני היום לא היה קיים בלי טעויות [בעבר] או זיונות או שברון לב או כל דבר אחר. כנראה שפשוט הייתי אומר לה שתמצא אנשים שכן רואים אותך. אתה תמצא אנשים שאוהבים אותך. אתה לא תרגיש את הבדידות לנצח ותמיד תבין את זה".
