אן התוואי כבר לא כאן בשביל השונאים שלה. בנאום מרגש היא התייחסה לכל השנאה שנאלצה לסבול אחרי זכייתה באוסקר ב-2013, שנראה שהוציאה טרולים ממעמקי האינטרנט הרחוקים ביותר. הם באו בשבילה גוף העבודה,היא גוף בפועל, ונדמה היה שהטיח כמעט כל עלבון כלפיה (הכל מסוכם במאמר שמצאה בשם "למה כולם שונאים את אן האת'ווי?"). האת'וויי דיבר על כך שצריך לסבול את כל הביקורת הרעילה הזו ולצאת מהצד השני - לובשת ולנטינו ותלויה עם זנדאיה, אז באמת, מי יצא בראש? - ולהגיד לכולם שהדברים יהיו טובים יותר אם כולם יכולים להיות רק שמחים עבור אנשים אחרים והצלחותיהם.
"תשמח בשביל נשים. נקודה", אמרה במהלך נאום הקבלה שלה בשעה אלאירוע של נשים בהוליווד אתמול בלילה. "שמח במיוחד עבור נשים בעלות הישגים גבוהים. כאילו, זה לא כל כך קשה".
"לפני עשר שנים ניתנה לי הזדמנות להסתכל על שפת השנאה מנקודת מבט חדשה", המשיך האת'ווי. "בהקשר - זו הייתה שפה שעבדתי עם עצמי מאז שהייתי בן 7. וכאשר הכאב העצמי שלך פתאום מוגבר איכשהו בחזרה אליך, נגיד, בנפח המלא של האינטרנט... זה דבר".
"כשזה קרה לי, הבנתי שזה לא זה. זה לא היה המקום", אמרה. "כאשר קרה מה שקרה, הבנתי שאין לי שום רצון לעשות שום דבר עם קו האנרגיה הזה. בכל רמה. לא הייתי יוצר עוד אמנות מהמקום הזה. לא אחזיק יותר מקום עבורו, חי בפחד ממנו, ולא אדבר בשפה שלו מכל סיבה שהיא. לכל אחד. כולל אני."
"כי יש הבדל בין קיום להתנהגות", המשיכה. "אתה יכול לשפוט התנהגות. אפשר לסלוח להתנהגות או לא. אבל אין לך את הזכות לשפוט - ובמיוחד לא לשנוא - מישהו על קיים. ואם כן, אתה לא במקום שבו זה נמצא."
האת'ווי סיים עם הערה לכל מי שבוחר להתמקד בשלילי ולהפיץ שנאה, ואמר שזו התנהגות נלמדת, כך שניתן לבטל אותה אם אנשים מוכנים לעשות את העבודה.
"החדשות הטובות על שנאה שנלמדת היא שמי שלמד אותה יכול ללמוד", אמרה. "יש שם מוח. אני מקווה שהם יתנו לעצמם הזדמנות ללמוד אהבה מחדש".
