בפגישת היסוד של השדולה הפוליטית לנשים ב-10 ביולי 1971 בוושינגטון הבירה, אמרה פאני לו האמר, "אף אחד לא חופשי עד שכולם חופשיים". פעילת זכויות האזרח, שצוטטה בספרי לימוד ברחבי אמריקה, ידועה כמי שהקדישה את חייה לקידום זכויות הצבעה ושוויון כלכלי עבור אפרו - אמריקאים. למרות שאנחנו אולי מכירים את המאבק של המר, יש עוד הרבה פמיניסטיות שחורות שלא נודעו יותר מדי זמן רב. תודה למוסדות כמו המוזיאון הלאומי לתולדות נשים, הסיפורים שלהם מקבלים את הרגע הנכון שלהם באור הזרקורים עם תערוכה חדשה, "אנחנו המאמינים בחופש: DC Feminist Black.”
ממוקמת בספריית הזיכרון של מרטין לותר קינג ג'וניור, התערוכה האינטראקטיבית (שאצרה ההיסטוריונים שרי מ. רנדולף וקנדרה טי. Field) מדגיש 20+ מובילי מחשבה, אקדמאים ופעילים שנלחמו לשחרור באמצעות סוגיות צולבות כגון צדק רבייה, אוטונומיה גופנית וזכויות להט"ב+. למרות החופש המוגבל שלהן, הפמיניסטיות הנכללות בתערוכה זו תמיד דגלו בקהילה, בשירות ובאומץ בתקווה שהבחירות שלהן יוצרות יותר סוכנות לאחרים. אתר התערוכה מספר מדוע הדגשת "פמיניזם שחור" היה חשוב במיוחד: "באופן אישי וכחלק מקואליציות רחבות יותר, [אלה אנשים] ביטאו את הבנתם את האישה השחורה, את הדיכוי הצטלבי שחוות נשים שחורות, ואת המשמעות המלאה של חופש ו שִׁחרוּר."
חגיגת פרסי נשים עושות היסטוריה של המוזיאון, היא הוכחה חיה לכך ששחרור אחרים באמצעות שירות ממשיך להיות עיקרון שכדאי לחגוג. ביום שישי בערב, המוזיאון הלאומי לתולדות הנשים כיבד חמש נשים שהשפיעו במידה ניכרת בקהילות שלהם, כולל השחקנית והפעילה אומה תורמן על עבודתה המסורה עם ה- ללא מטרות רווח חדר לגדול. התחיל על ידי עובדת סוציאלית לשעבר ג'ולי ברנס, חדר לגדול מספק תמיכה קריטית למשפחות המגדלות ילדים צעירים בנסיבות של הכנסה נמוכה עם אסטרטגיות לקדם את התפתחות הילד, משאבים חיוניים לתינוקות ופעוטות, ודרכים ליצור קשרים עם הקהילה אֶמְצָעִי. אומה תורמן, שנפגשה כשתי שכנות באותו בניין, הוצגה בפני הארגון על ידי ברנס, ומיד נדהמה מהתשוקה שלה לתמוך במשפחות הנאבקות בעיר ניו יורק.
"[ג'ולי ברנס] היא אדם שבעצמה היה לה רעיון ומצאה דרך לממש אותו, והרעיון הזה עזר לאלפי ואלפי ילדים. היא תמיד היוותה השראה כישות: בעלת מוטיבציה עצמית, נחושה, חומלת, אכפתית ובעלת יכולת גבוהה. זה היה תענוג לתמוך בעבודתה ולהילחם עליה בכל יום בחיי הבוגרים, באמת", אומר תורמן.
25 שנים מאוחר יותר, הזוג עדיין חזק - ו- Room to Grow התרחב לערים אחרות.
"הצלחנו לעבור מתמיכה במאות משפחות בניו יורק לעכשיו לאלפים בניו יורק וגם בבוסטון", שיתפה ג'ולי ברנס. "אני הכי גאה ביכולת המתמשכת שלנו לשרת הרבה יותר ילדים בעבודה שלנו". ברנס מייחסת את התשוקה שלה לעזור לאחרים לדמות מילדותה: סבתה. "[היא] גדלה בתקופה שבה היא לא הלכה למקצוע רשמי, אבל היא הייתה מחויבת לעזור לאחרים. היא שירתה במלחמה עם נשים אחרות [מסייעות] בקשרים ולאחר מכן במשך שנים רבות - הרבה בשנות השמונים לחייה - היא הייתה מתנדבת בבית חולים במיאמי שבו התגוררה. רוחה חיה בי". כשראה את ההצלחה של Room to Grow עד כה, תורמן נחוש לראות את הארגון משגשג פי עשרה - עם מטרה של אתרים בכל רחבי הארץ.
"דבר אחד בארגון כמו Room to Grow הוא שהעבודה היא משמעותית, מתמשכת ו בלתי נגמר כי יש תינוקות בלי הפסקה שנולדים בעולם ללא מגרש משחק שווה, מבחינה כלכלית. זה לא נדבה - זה הרבה יותר משולב מזה. תמיד הרגשתי בלהט גדול לראות את התוכנית מפותחת ומשכללת על ידי התרחבות לבוסטון והטמעה בקהילה אחרת. כל כך ברור לי איך התוכנית תעבוד בכל קהילה, ואיך היא נחוצה בכל קהילה”.
