בשנת 2020, רשמה סוג'אני עבדה קשה על העמותה שלה, Girls Who Code, ועל גידול שני ילדיה, יילוד וילד בן 5. ואז, מגיפת COVID-19 פגעה ואמהות עובדות צללו לרמות חסרות תקדים של מתח וייאוש. בתור המטפלות העיקריות ברוב משקי הבית, אמהות ניסו לאזן בין תחומי העבודה והמשפחה בעיקר ללא תמיכה חברתית, ממשלתית או מקצועית. יותר משני מיליון נשים נדחקו למעשה מכוח העבודה כאשר מרכזי טיפול בילדים ובתי ספר נסגרו, משאירים מאחור קריירה וחופש כלכלי.
עשרות שנים של התקדמות פמיניסטיות נלחמו קשה כדי לנצח נשחק כמעט מיידי. זה הרגיז את סוג'אני. "ביליתי את חיי בבניית תנועות לנשים ונערות כדי לעזור להן להגיע לחופש. הבנתי שאני יכולה ללמד מיליוני בנות לקוד אבל אם לא הייתי מעלה את האמהות שלהן, לא פתרתי כלום", היא אומרת.
ב- אופ אד פורסם ב הגבעה בדצמבר 2020, סוג'אני הציע "תוכנית מרשל לאמהות" (התייחסות לתוכנית שלאחר מלחמת העולם השנייה), שתשלם לאמהות 2,400 דולר בחודש. בחודש שלאחר מכן, Girls Who Code קנתה א עמוד שלם דוגל בתוכנית ב- ניו יורק טיימס; הוא הופנה לנשיא ביידן ונתמך על ידי ידוענים כמו איימי שומר, אווה לונגוריה, שרליז ת'רון וגבריאל יוניון, בין היתר.
עד מהרה הבין סוג'אני שאין די בתוכנית מדיניות אחת.
באדיבות רשמה סוג'אני
"מה שהתחיל כקריאה להשקעה היסטורית באמהות ברגע של משבר התפתח למשהו הרבה יותר גדול", מסבירה סוג'אני. "המגיפה החמירה בעיות מבניות מושרשות עמוקות שעיכבו נשים, ואני הבין שהמוצא היחיד הוא ליצור שינויים יסודיים בבתים שלנו, במקומות העבודה שלנו ובנו קהילות. זה היה יותר מרגע בזמן, זו הייתה תנועה נחוצה מאוד".
בינואר הקרוב, תוכנית מרשל לאמהות הפכה לאמהות ראשונה - הארגון היחיד מסוגו, שמטרתו לגייס אמהות סביב טיפול בילדים, חופשה בתשלום ושכר שווה. "לאמהות אמרו שאנחנו הבעיה, אבל המציאות היא שהמבנה הוא הבעיה. [המערכת] מעולם לא נבנתה עבור אמהות", אומר סוג'אני. "אם הרוב המכריע של הנשים יהפכו לאמהות או מטפלות בשלב מסוים בחייהן, התמיכה המבנית הזו היא קריטית".
כדי שנשים ישיגו שוויון וחופש כלכלי אמיתי, תרבות מקום העבודה זקוקה לשינוי משמעותי - כזה הכולל תנאים לאמהות. סוג'אני בונה את Moms First כדי להשיג מדיניות וקמפיינים שישנו את מקומות העבודה, הממשלה והחברה. טיפול בילדים במחיר סביר - הקשור ישירות ליכולתה של האם לעבוד ולטפס בסולם הארגוני - נמצא בראש סדר העדיפויות. הארגון חבר ל-theSkimm כדי להתחיל את #ShowUsYourChildCare, קמפיין מדיה חברתית שקוראת לחברות כולל Verizon, Etsy ו- DoorDash להיות פתוחות לגבי הטיפול בילדים שלהן מדיניות. Mom's First תמך גם בחקיקה סביב טיפול אוניברסלי בילדים בעיר ניו יורק.
אנחנו לא מעריכים או מכבדים את האנשים שדואגים לילדים שלנו. והרוב המכריע של האנשים האלה הם נשים צבעוניות.
"הטיפול בילדים, כמודל עסקי, שבור", מסביר סוג'אני. "אנחנו משלמים לעובדי טיפול בילדים פחות ממה שאנחנו משלמים לשומרי גן החיות. אני שונא את ההקבלה הזאת. אבל זה שם את זה בפרספקטיבה. אנחנו לא מעריכים או מכבדים את האנשים שדואגים לילדים שלנו. והרוב המכריע של האנשים האלה הם נשים צבעוניות".
במהלך המגיפה, הממשל הפדרלי סיפק מימון של 24 מיליארד דולר כדי לשמור על מרכזי טיפול בילדים לצוף כחלק מה- חוק תוכנית ההצלה האמריקאי. השקעה זו אפשרה ליותר מ-70,000 מרכזי טיפול בילדים המשרתים 3 מיליון ילדים להמשיך לפעול. המימון הזה אזל ב-30 בספטמבר, מה שגרם ל"צוק טיפול בילדים". מרכזים חייבים להעלות עלויות כדי להישאר פתוחים. "עוד לפני המגיפה הטיפול בילדים לא היה סביר. אנחנו האומה העשירה ביותר בעולם שמוציאה את הסכום הנמוך ביותר על טיפול בילדים. ארבעים אחוז מהמשפחות נכנסות לחובות בגלל עלות הטיפול בילדים", אומר סוג'אני.
באדיבות רשמה סוג'אני
אבל פתיחת תנועה המתמקדת באמהות עובדות התבררה כמסובכת. היא גייסה יותר מ-100 מיליון דולר בעשור לחינוך של בנות צעירות באמצעות Girls Who Code, אבל לעשות את אותו הדבר עבור אמהות היה מאתגר בצורה חסרת תקדים.
"כשהתחלתי את Moms First, הרבה ארגונים מתקדמים היו כמו, 'רגע, למה אמהות? למה לא הורים? תוציא את האמא מזה'", היא משתפת. ההחלטה של סוג'אני לא ויתרה. "למה לא אמהות כשנשים עושות שני שליש מעבודת הטיפול?" היא טוענת ומוסיפה כי נשים מאבדות בממוצע ארבעה אחוזים מהכנסת שלהן על כל ילד, בעוד שגברים מרוויחים שישה; ונשים הן אלו שעוברות את האקט הפיזי של לידה, אך לעתים קרובות נאלצות לחזור לעבודה רק כעבור שבועיים.
היא גם לא צפתה את הקשיים שתתמודד איתם בניסיון לשכנע תורמים ובעלי עניין שארגון תנועה לאמהות הוא אחד הגורמים העיקריים של הרגע. "אם 85 אחוז מהרפובליקנים והדמוקרטים מאמינים שהיינו צריכים חופשה בתשלום וטיפול בילדים, אז למה זה מספר 13 [במונחים של עדיפויות חקיקה] לקונגרס?" שואל סוג'אני. "הבעיה היא שאנחנו פשוט לא מעריכים את זמנן של נשים. אנחנו לא רוצים לבנות עולם שבו נשים נמצאות בשוויון".
בשנה האחרונה, סוג'אני והצוות שלה חינכו אמהות לגבי הנושאים ועזרו להן לבצע פעולות קטנות, כמו שליחת מכתבים לקונגרס על צוק הטיפול בילדים. "אנחנו גורמים לאמהות לבנות את השריר הזה של נקיטת פעולה בנושא הזה ואני חושב שזה באמת קריטי", מסביר סוג'אני. "אנחנו הרוב המכריע של המטפלים. אנחנו ננצל את [בחירות 2024] ונפגיש אמהות משני צדי המעבר הפוליטי ונשים את [האמהות] לפני המפלגה".
Getty Images
סוג'אני רגילה לקחת על עצמה את מה שנראה כבלתי אפשרי, מהובלת מצעד נגד דעות קדומות גזעיות בבית ספרה בגיל 13 ועד לרוץ לקונגרס ב-2010 ללא רקע פוליטי. היא חיה חיים עמוסים בעוצמה, אבל ההישג הכי גאה שלה היה להפוך לאמא לשני בניה - והיא לא מתביישת לומר זאת. "יש לנו בושה סביב הרצון לאמא וזה קשור מאוד לזהות שלנו כפמיניסטיות", אומרת סוג'אני. "אני רוצה למחוץ את זה בעבודה שלי ולרסק את זה בתור אמא. ואני מחויב לחלוטין לבנות עולם שיאפשר לי לעשות את זה".
סוג'אני אומרת שכאן הפמיניזם הכשיל את הנשים. לאורך המאבק לשוויון, הפמיניזם לא הביא בחשבון אמהות עובדות. "כל כך הרבה מהתנועה הפמיניסטית לא התמקדה באימהות, אלא התמקדה בעבודה".
סוג'אני מקווה שבאמצעות Moms First היא תוכל לבנות מחדש את החברה כך שהדור הבא של נשים לא יצטרך לבחור בין אמהות לקריירה. "לאמהות צריך להיות החופש להיכנס ולצאת מכוח העבודה ללא קנס".
