אותה צפון אמריקה הדיסטופית שראתה את Mockingjay של קטניס מסייעת למרד משמשת כרקע לסרט הקרוב של הזכיינית, משחקי הרעב: הבלדה על ציפורי שיר ונחשים. ההבדל? הסיפור החדש מתרחש 65 שנים לפני אירועי הטרילוגיה המקורית, קפיצת זמן שאפשרה הבמאי פרנסיס לורנס לדמיין אסתטיקה של רטרו - תחושה של שנות הארבעים המוצגת דרך האופנה והאופנה של הסרט יוֹפִי.
"העתיד הדיסטופי של [הסרט] פירושו שאוכל ליצור את המראה התקופתי אבל עם הטירוף המשהו של אחרי המלחמה ולדחוף אותו עם קצת יותר אקסצנטריות תחושה מעט עצבנית, במיוחד על תלמידי האקדמיה והקהל בקפיטול", אומר ניקי גולי, שעמד בראש מחלקת השיער, שכללה צוות של עד 25 סטייליסטים. "היה לנו הכל בסרט הזה: פאות, שחייה עם פאות, אקונומיקה לקרקפת, כובעים קרחים, פאות חתוכות באז, חתכים, צבעים!"
"ציפור השיר" המטאפורית של הסרט היא לוסי גריי ביירד (בגילומה של רייצ'ל זגלר), דמות המגלמת חזותית את חינוכה. "עבור הדמות של לוסי, היא חלק מהקבוצה הזו שנקראת Covey - זו סוג של להקה של מוזיקאים ומבצעים נודדים", אומר מעצבת התלבושות טריש זומרוויל, שיצרה יופי אקסצנטרי באמצעות טול מדורג, חולצות מעוטרות וצביעה ביד מחוכים. "היא קצת וודווילית, אז מאוד אהבתי לעשות אותה שונה לחלוטין ממה שאנחנו רואים בקפיטול." יחד עם רכות ועבודת יד כדי להצמיד את הקפיטול צורות משולבות, סומרוויל שילבה ביצי פסחא לעצמה ולמעריצים: תסתכל מקרוב על המחוך של לוסי, ותמצא פרחים המוכרים למחוז 12, כולל נר הרקפת וקטניס.
צוותי השיער, האיפור והתחפושות עבדו בשיתוף פעולה הדוק כדי ליצור מספר עצום של רגעים בעלי משמעות דומה המשקפים את אישיות הדמות וגם את הנסיבות. מראות אופי פותחו על ידי מחלקת התלבושות - בראשות זומרוויל - שסיפקה התייחסויות לשיער ואיפור. המורכבויות של כל מחוז שולבו במראה היופי למטרות תועלתניות והן למטרות חזותיות. "כל מחוז ידוע במיומנות אחרת באספקה או בייצור ובמצבים פיננסיים שונים", מסביר גולי. "מחוז 8 של Tribute Wovey ידוע בבגדים, אז שזרנו סרטים וכפתורים בשיער שלה."
מצד שני, כורי הפחם של מחוז 12 קיבלו השראה מאזור האפלצ'ים של שנות ה-30. "אתה רואה את זה משתקף באיפור עם שיער פנים תקופתי, לכלוך ופיח מהמכרות ותחושה כללית של המאבקים והקשיים שספגו אנשי מחוז 12", אומרת ראש מחלקת האיפור, שרי ברמן לורנס. לעומת זאת, לורנס מציינת שלוסי ושאר בני הזוג Covey, שמוצאים עבודה בהופעה במחוז 12 בר ה-HOB ולא מהמכרות, תהנו מאסתטיקה בוהמית וטבעי - אם כי לפעמים מוגבהת.
"אנחנו צריכים להיות ממש שובבים עם [מראה ההופעה]", אומר לורנס. "אחד ממראה ה-HOB שלה הזכיר כוכבת קולנוע הוליוודית ותיקה עם שפה אדומה ארגמן, תוחם ירוק הולוגרפי וכחול כנפיים, והדגשות יפות על העור שלה." (גולי מוסיף כי התפריט של לוסי של פאות בסגנון צועני העסיק את הצוות באופן יצירתי לאורך הצילומים.) "ה-HOB היה גם מקום שבו האנשים של רובע 12 הלך לרקוד וליהנות מהלילה, כך שהשחקנים בסצינות האלה יהיו נקיים יותר, חלקם בעלי מראה יותר אופייני, דמוי קרנבל", אומר לורנס. "בהיותי כל כך מוכה עוני, לא הייתה הרבה גישה לאיפור, אז הייתי יוצר סיפורי רקע איפה האיפור יגיע משימוש באלמנטים טבעיים כמו גרגרי בר, חיפושיות מרוסקות ופחם. מְעַטִים."
בינתיים, הקפיטול רואה דמויות זכיינית ידועות כמו טיגריס (בגילומו של האנטר שפר) בצעירותן, כל אחת מהן מוציאה חזותית את העושר והמעמד הנתפסים שהם כל כך מסתמכים עליהם. "בגלל שהיא כן מייצרת בגדים, ואנחנו יודעים שבסופו של דבר יש לה אטליה משלה, עשיתי אותה פחות או יותר האופנתית ביותר אדם בסרט שלנו עם צורות קיצוניות, אבל גם לובשת את הבגדים שלה כדי להראות שהם בתיקון", אומר זומרוויל. "היא מנסה לשמור על התדמית ולקיים את הנרטיב הזה שעדיין יש להם כסף ושהם עדיין משפחה יוקרתית". לורנס זוכרת את שפתי האומברה והגבות המולבנות המחודדות של הדמות, בעוד שגולי מצטטת את שיערה ההוליוודי היוקרתי והישן כמיוחד בולט רֶגַע. ולגבי עיקריות חדשות, כמו ד"ר גאול הנבל של ויולה דייויס? "היא סוג של המדען המשוגע שלנו/ד"ר. דמות פרנקנשטיין, אז דאגנו שיהיה לה הרבה מרקם", מסביר זומרוויל, שעבדה עם לורנס וגולי כדי להמשיג את הנוכחות המשעשעת והמפחידה שלה, יחד איתה שְׂרִיטָה. "הבדים שלה כנראה מיוצרים בתוך הקפיטול שבו היא גרה ועובדת, והיא מביאה איתה הרבה צבע".
צוותי היופי והתלבושות של הסרט נלהבים מהזיכיון בדיוק כמו המעריצים - וזה ניכר. "הסרט הזה התמודד עם מראה איפור, תסרוקות ותלבושות", אומרת לורנס. "יצא לנו לחיות בכל כך הרבה עולמות, והמעבר הלוך ושוב ביניהם היה מתגמל ומאתגר להפליא."