מתי האלי ברי עזבה את מדינת אוהיו בסוף שנות השמונים עם תקווה להמשיך לשחק בניו יורק, כוונתה לעולם לא הייתה לעשות היסטוריה או להיות "הראשונה". היא פשוט רצתה להיות.
"[ניסיתי] להיות בעל סוכנות, ולמצוא איכות, ולמצוא מקום שבו אוכל להשמיע קול ואפשר לשמוע אותי," היא אומרת לי בטלפון.
עם זאת, ברי כבר הטביעה את חותמה כשהפכה לאישה השחורה הראשונה שייצגה את ארצות הברית אי פעם בתחרות מיס וורלד 1986.
למרות שכבר שברה תקרת זכוכית אחת, ההזדמנויות על המסך לא בהכרח היו קלות לכוכבת כשנחתה לראשונה בעיר הגדולה-היא שיתפה שפעם גרה מחסה לחסרי בית - אולי כי היא נועדה לשבור עוד כמה.
בכל פעם שבארי אכן הזמינה הופעה חדשה, היא השלימה אותה בעקביות, מתפקיד הפריצה הגדול הראשון שלה כנטלי ב -1991 עסקים למהדרין לשחק את הדמות המסובכת של Leticia Musgrove הכדור של המפלצת עוד בתחילת דרכו, תפקיד שיוכיח את הקריירה שלה לשלב הבא.
כשאני חושב אחורה על מר. 24, 2002, עדיין יש לי זיכרונות חיים מאותו לילה. אמי (המעריצה מספר אחת של השחקנית, תרתי משמע) דאגה לארוחת ערב מבושלת, נאכלת והמטבח ינוקה לפני תחילת סיקור השטיח האדום של פרסי האוסקר ה -74. הסלבריטאי האהוב עליה היה מועמד לפרס באותו לילה אחרי הכל, והיא פשוט ידע ברי עומד לנצח.
ברגע שהשחקנית יצאה בשמלת אלי סאאב הבלתי נשכחת, אמי כמעט נפלה מהמגירה הספה, כשהיא ממשיכה וממשיכה בפטואה ג'מייקנית על כמה שנחמדה ברי אחרי המיוחד הִזדַמְנוּת.
כשדמעות מציפות את עיניה, ברי עמדה על במת האוסקר כשהיא עשתה היסטוריה, שוב, כאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שאי פעם לקחה הביתה את הפרס לשחקנית הטובה ביותר. גם אמא שלי הייתה בהיסטריה.
השחקנית צוחקת ברכות כשאני מספרת לה את הסיפור, ומתרגשת בבירור מהמסירות של אמי. "אני מרגישה שנגעתי במישהו שאפילו לא הכרתי בצורה כה עמוקה", היא אומרת לי. "אלה הרגעים שבהם באמת מדובר, לשמוע סיפורים נפלאים כאלה."
עם זאת, היא לא כל כך בטוחה שזה יצר את השינוי ההוליוודי הדרוש כל כך בתחילת שנות האלפיים - ועדיין צריך כמעט 20 שנה מאוחר יותר. ובכל זאת, ברי נשאר אופטימי.
"שברון הלב בשבילי הוא שאני עדיין היחיד", היא אומרת. "אבל אני חושב שהשנה אני מרגיש כמו ויולה דיוויס יעמוד לידי - היא צריכה להיות לעזאזל - אז אני כבר לא אהיה לבד, ובתקווה שזה יפתח עוד את הדלת הזו ".
ברי לא מחכה שהתעשייה תעשה את המהלכים הנכונים - היא לוקחת את הדברים לידיים כדי להבטיח שיש דרך להצלחה לנשים שבאות אחריה. לכן היא נרשמה להיות חלק מ- ג'יין ווקר מאת קמפיין הנשים הראשון של ג'וני ווקר, לצד נשים כמו קייטי קוריק וסולט-נ-פפה, להעניק מימון של 10,000 דולר ל -15 עסקים פורצי נשים בבעלות ברחבי הארץ.
"זה כבוד עצום, כי אני כן יודע מה צריך בשביל להיות הראשון ואני יודע את סוג המסירות והמיקוד והעקשנות שצריך להיות", היא מסבירה. "אתה בדרך כלל מפרק מחסום כלשהו, ואני יודע מה נדרש כדי לעשות זאת."
כשזה מגיע לנשים איתה היא חולקת את הבמה לפרויקט הזה, ברי לא משדרת כלום אלא אושר כשמדברים על עמיתיה. "קייטי קוריק היא אחד הגיבורים שלי", היא אומרת לי וקורנת בבירור דרך הטלפון. "רציתי להיות עיתונאית לפני שאהפוך לשחקנית, והיא מישהי שאני מאוד מעריכה".
באשר לצמד הראפ, ברי משתפת שהם מחזירים אותה לשורשיה. "גדלתי עם Salt-N-Pepa, הן היו נשים שהסתכלתי אליהן כשהייתי בערך בגילן וגדלתי", היא אומרת. "ראיתי נשים במשחק הראפ, בתעשיית המוזיקה, ממש מוצאות את הקול שלהן ומגיעות לשלהן, וזה היה ממש ממש מעורר השראה".
בעוד ברי שיחקה במספר תפקידים איקוניים מול המצלמה, היא משתפת אותי בהתפתחותה הבאה בתעשיית הקולנוע תתמקד בעבודה שמאחוריה. היא עוברת לתפקיד הבמאית, השלב ההגיוני הבא במשימתה לפנות מקום לכישרונות נוספים שימריאו.
"עלינו לביים, עלינו לכתוב, עלינו לייצר, יש לנו אולפנים", היא משתפת. "מדובר בהבנה שאנו מתפתחים כחברה, והסרטים והאמנות שלנו שאנו מייצרים צריכים לשקף את העולם בו אנו חיים. הדרך היחידה שאנחנו עושים זאת היא לאפשר לאנשים - גברים ונשים צבעוניים - להיות בעמדות אלה ליצור את הסיפורים החשובים לפלח גדול באוכלוסייה ".
כמעט שני עשורים מאז זכייתו באוסקר של ברי, והיא לא מפעילה שום לחץ על עצמה בכל הנוגע לאיסוף גביע שני.
המיקוד היחיד של הכוכבת כרגע, מלבד הוספת "במאי" לרפרטואר שלה, הוא להמשיך לגדול בתנאים שלה ולדחוף את עצמה לקחת תפקידים שעוד לא תכבוש - מול או מאחורי מַצלֵמָה.
"אני מנסה להזכיר לעצמי שבכל שנה, אם אני לא זוכה באוסקר זה לא אומר שאני לֹא מוכשרת ", היא משתפת. "זה לא אומר שאני צריך להפעיל לחץ מיותר על עצמי כדי לשחזר את הרגע הזה. חלק מהרגעים האלה הם רגעים של פעם בחיים, אי אפשר לשחזר אותם ".
עם זאת היא מודה שהניצחון ההיסטורי שלה עזר לה להמשיך ולכוון גבוה, בין אם אם לא יהיו שבחים ופרסים.
"המטרה היא פשוט להמשיך לעבוד על דברים שאני אוהב שמעוררים בי השראה ולוקחים את הסיכונים האלה", היא אומרת. "כך מגיעים לרגעים הגדולים האלה."
הקריירה יוצאת הדופן שלה, שנפרשה על פני שלושה עשורים, היא אינדיקציה ברורה בדיוק לזה.