אני הולך מאחור אל פנינג לתוך שאטו מרמונט של לוס אנג'לס - לא בצורה מצמררת - והדבר הראשון שאני מבחין הוא עד כמה היא מושלמת, ובכן, אל פנינג. היא לובשת מינידרס פסטל משובצת וחמודה ומגלשות גוצ'י שמנמנות, ושיערה למעלה בקשר. הכל מלוטש על ידי זוג עגילי חיננית וינטג 'מתנדנדים. היא גם מוקדמת 10 דקות. מה שמנצח כל כך בפנינג - מלבד חינניות ודייקנות - הוא הפתיחות שהיא מקרינה בכל מקום אליו היא מגיעה. רצון לא ציני לנסות דברים, להופיע, להעיף את עצמה אל העולם. וכמובן, חיבוקה השופע של האופנה הוא הסיבה לכך שהיא על שער הגיליון המתלבש הזה. פאנינג לבשה שמלות כדור נסיכות (שגם היא תשתתף בהן פילגש רע של הרוע, החודש), רודארטה נוצצת, הנערה האומנית מיו מיו, וההכתרה שהייתה מראה חדש של דיור מחדש בפסטיבל קאן במאי.

על פאנינג, עם זאת, כל מבט חדש.

לורה בראון: כל מה שאתה עושה, אל, אתה מחבק. אני זוכר כשבאת ל בסטייל פרסים [בשנת 2017] לבושים בשמלת ורסאצ'ה מלאה וצחקקו כאילו היית בת 6.

ELLE FANNING: [צוחק] אלוהים אדירים, כל כך שנאתי את הפוני המזויף שלבשתי באותו לילה. אבל, היי, זו הייתה תחפושת. זה היה הדפס של וורהול עם מרילין מונרו, ואני אוהב אותה, אז ברור שלבשתי את השמלה הזאת.

click fraud protection

EF: כן, תמיד הייתי סקרן ושובב. כמו כשצפיתי חברים, אהבתי את פיבי. אהבתי שהיא מגעילה. היה לי שלב ממש מביך. גידלתי 12 אינץ 'בשנה. לא רציתי להיות כמו כולם בבית הספר. היה ביטחון מסוים שיש לי, שאני כאילו, "אני רוצה שתצחיק אותי כי זה גורם לי להרגיש מגניב".

LB: אה, הזקן "מביך ומלוטש, עכשיו אני אלילה".

EF: בְּדִיוּק! יש בזה היבט אגדות, כך שזה תמיד היה בי. וכבר עשיתי סרטים ודברים כאלה.

EF: הלכתי לאולם קמפבל, שנמצא בעמק [סן פרננדו]. אבל למדתי בבית עד כיתה ג '. ואז אמא שלי הבינה, "בסדר, אתה צריך להיות ליד ילדים אחרים." [צוחק] למדתי בכיתה ד ', והייתי שם עד השנה האחרונה. הלכתי לכל הנשפים שלי.

EF: הנשף הראשון היה בכיתה ט '. לבשתי שמלה לבנה של ראלף לורן שמצאנו בקניון. הוא היה ארוך וזורם עם מיכל צווארון V. לנשף השני הלכתי לנסיכת תיק הנייר [בלוס אנג'לס] וקיבלתי שמלת ג'ון גליאנו בצבע ורוד בגזרת וינטג '.

EF: הו כן! לא לבשתי אותו מאז. אני צריך ללבוש אותו על שטיח אדום. אתה יודע, תמיד התעניינתי באופנה. אני אוהב להתחפש ולשחק דמויות. גדלתי, אחותי, דקוטה, והייתי עושה סצנות אבל רק זו לזו. היה הרבה מירנדה כוהן מ השטן לובש פראדה והרבה עבודות שולחן.

EF: אהבתי את סמנתה מ מְכוּשָׁף. הייתי לובשת מדים של בראוניז משום מה ומכינה תה. זה אני ששיחקתי בסמנתה. אהבתי גם את אלקסה צ'ונג ואת סגנון הטומבוי שלה משנות ה -60. אמא שלי הייתה לוקחת אותי כל הזמן לטקס הפתיחה של [חנות הבגדים]. זה היה עניין גדול.

EF: כן, זה היה לראשונה רשלני. זה היה רגע חשוב מאוד מכיוון שהוא כלל סיור עיתונאים ענק. אז למדתי איך לבטא את עצמי באמצעות בגדים.

LB: בנוסף לזה, מתי חישבת לראשונה שחייך הולכים וגדלים, מבחוץ?

EF: ראיתי דברים קורים לאחותי, כך שזה לא היה זר לי לגמרי. אנשים היו מבלבלים אותי איתה כל הזמן. זו הייתה הקלה כשאנשים ראו בי את עצמי. סופר 8 [כתוב וביים ג'יי ג'יי. אברמס, 2011] היה סרט גדול, והלכנו לכמה תוכניות פרסים, וחווינו את כל זה היה חדש ביותר. אני גם אוהב לראות מפורסמים. אני לא מתעצבן מזה בכלל.

EF: פגשתי ביונסה ב- Met Ball בשנה הראשונה שהייתי שם [בשנת 2011, כשהיתה בת 13]. התחרפנתי לגמרי מזה. לאונרדו דיקפריו, גם אני השתגעתי לגמרי עליו.

EF: אתה פשוט צריך לא לחשוב על זה. מעולם לא ניסיתי להפריד את עצמי או רציתי להפריד את עצמי. גם לי מתחשק להיות שחקנית טובה, אתה צריך לטבול את עצמך ולהתנסות בעולם.

EF: זה בהחלט אינסטינקטיבי, וכמובן שיש גורמים אחרים, כמו, אני באמת רוצה לעבוד עם הבמאי הזה או עם השחקן הזה. כאילו, עם ליאו? [צוחק] מעולה! אבל אני לא אדם מאוד מחושב. בגלל זה אני גרוע בראיונות. אני כמובן לא כזה זקן, אבל אני מתחיל להבין שאני יכול להיות מעורב קצת יותר [בפיתוח פרויקטים]. אם יש לי רעיון לסיפור או אם אני קורא ספר שאני באמת אוהב, אני יכול להתחיל לטפח את זה. אני יכול לקחת את העניינים לידיים שלי. אני מפיק תוכנית טלוויזיה בלונדון [הגדול] עבור הולו על קתרין הגדולה שאני עומד לעשות במשך שישה חודשים. וזה עם הכותב המשותף של המועדף, טוני מקנמרה. כולנו החלטנו שעלינו להפוך אותו להופעה במקום לסרט, אז הסתובבנו והצגנו אותו. עשיתי את זה רק כמה פעמים. זה מאוד מוזר ומטריד.

EF: הו, אודישנים, אני לא יכול [לעשות אותם] - אני מתכוון, ברור, בטוח, שאני יכול, אבל הם גורמים לי להיות עצבני כל כך. התעלפתי באודישן פעם. זה היה עם ג'סיקה צ'סטיין. לא קיבלתי את החלק.

EF: הייתי צעיר, אבל כן, נפלתי מול אנשים. זה היה מוזר מאוד. היו אורות בוהקים, והרגשתי כל כך חם. התעלפתי בקאן גם השנה. התעלפות זה משהו שאני עושה. הייתי במחזור. זו הייתה הרגשה כל כך מטורפת. זה באמת קרה ברגע הכי טוב כי לא הייתי על השטיח האדום. האם אתה יכול לדמיין? עם זאת, זה היה די אפי.

LB: היא כל כך לבושה עד שהיא נפלה. חוץ מזה, איך היה חבר השופטים הגדול בקאן? הרגת אותו על השטיח האדום.

EF: הייתי שם כל הזמן, שבועיים. זה היה אינטנסיבי. אתה גם צריך לצפות בסרטים ולהיות רציני לגבי זה. קאן היא השטיח האדום הגדול ביותר בעולם והוא הרגע שבו אתה יכול לשלוף את כל התחנות עם הבגדים. לסטייליסטית שלי [סמנתה מקמילן] ולי לא היה כל כך הרבה זמן לתכנן, כנראה חודש. הלכנו למעצבים שונים, והיה לי הרעיון לגבי הדיור, שלם עם הכובע.

EF: הו! זה היה מטורף! הייתי כל כך עצבני. זה לא היה דבר מתוכנן. בכל זאת השתתפתי, ואז גברת לפראדה היה הרעיון הזה. הצוות שלה אמר, "אתה מתחיל את ההצגה, אז אתה צריך להיות רציני מאוד". כל הנושא היה רוקאבילי-גראנג '. ניסיתי לשמור על פנים ישרות, אבל זה לא העניין שלי. הייתי מתפוצצת.

LB: אתה צעיר וגלוי, אז איך אתה מתמודד כאשר אנשים מבקשים ממך להיות מעורב פוליטית בפומבי?

EF: לפעמים אני מרגיש שאני לא יודע את כל המידע. כאילו, האם אני מוסמך לדבר בנושא זה? אבל אני גם חושב שזה בסדר שאנשים יגידו שהם לא יודעים או לא בטוחים עדיין. אנג'לינה ג'ולי] אמר לי את זה אחרי ראיון שעשינו לאחרונה Maleficent 2. היא אמרה, "אתה יודע מה? זה בסדר לא לענות על דברים. "כלומר, אני עדיין לומד.

EF: אני חושב שזה היה מרטיני אצל קרייג [בלוס אנג'לס]. אהבתי את זה, אלא שהם לא נתנו לי את הזיתים שלי. אני אוהב זיתים. אכלנו שם ארוחת ערב. אחר כך הלכנו לקריוקי בקוריאטאון ושתינו הרבה.

EF: הו, בנאדם, אני שאפתן להרבה דברים. אני אוהב תוכניות משחק ורוצה ליצור אחת. כל מה שאני צופה בו הוא רשת גיים שואו. אני אוהב אמריקה אומרת, הכי אידיוטי, תגובת שרשרת, סכסוך משפחתי. אני לא יודע בדיוק מה תהיה ההופעה שלי, אבל אני באמת רוצה לעשות את זה. אני רוצה לביים משהו, אולי לשיר אלבום קאנטרי. אני אוהב את ג'וני קאש, אז אולי אוכל לעשות אלבום כיסוי. וקו בגדים.

EF: אמי, אחותי, סבתי ואני, כולנו חיים יחד. אז, יש תחושה חזקה של העצמה נשית שתמיד הייתה לי בחיי. חשוב לדעת שיש כל כך הרבה סוגים של נשים. אני שונא שכדי להיות חזק אתה צריך להיראות ככה או להיות רך אתה צריך להיראות ככה. הסטריאוטיפים האלה פשוט לא נכונים. הערך שלי הוא לדעת שאני יכול להיות כל דבר. ב רשלני אני משחקת נסיכה [אורורה] החזקה בהיותה נשית לחלוטין ולא מפחדת מהתחושה הזו. זו גם איכות שיש לי. וברור שגירסה זו שונה מהגרסה הראשונה. אני לא נלחם בחרב רק כדי שאוכל להיות חזק יותר.

EF: זה בא ממישהו שעשה חיפוש על Ancestry.com עלי ועל אחותי, אבל לא. [צוחק] מעולם לא פגשתי אף אחד מהם. היא כנראה אפילו לא יודעת מי אני.

EF: אני בלונדון הרבה, אז אני מרגיש שאני בקיא ואני קורא את דואר יומי. [צוחק]

EF: כששמעתי שמישל הולכת להיות בסרט, הבנתי שהסרט השני הולך להיות על כוח. מדובר בשלושה דורות של נשים בשלטון וכיצד הן מייצגות אותו בדרכים שונות. וגם, עם אנג'לינה, הייתי כל כך צעירה כשעשיתי איתה את הסרט הראשון. הייתי אז עצבני מאוד. אמא שלי הייתה איתי. עכשיו, כשהתבגרתי, היא רואה אותי בצורה אחרת. דיברנו על דברים שונים. הלכנו בפיינטבול.

EF: הו, היא תוקפנית. [צוחק] היינו עושים טיולים כי הילדים שלה היו שם, אז היא ניסתה לתאם פעילויות בסופי שבוע. מעולם לא הלכתי לפיינטבול. היינו בשריון מלא. היינו האנשים היחידים במקום, עם כל הילדים שלה. היא ואני לא היינו באותה קבוצה. הייתי כל כך גרוע. פגעתי בצוואר של המאבטח שלו, והוא היה בצוות שלי! [צוחקת] אנג'לינה ממש טובה.

צולם על ידי פמלה הנסון. סטיילינג: סמנתה מקמילן. שיער: ג'נדה אלקורן. איפור: ארין אייאניאן מונרו לרימיקס של קלוטייר. מניקור: מל שנגאריס לאמנים קדימה. עיצוב אביזר: דניאל הורוביץ לג'ונס מגמט. הפקה: Kelsey Stevens Productions.

לעוד סיפורים כאלה, קח את הגיליון של נובמבר בסטייל, זמין בדוכני עיתונים, באמזון וב- הורדה דיגיטלית אוקטובר 18.