אחרי חמישה פרקים לא אחידים למדי, אני שמח לדווח על כך זה אנחנו חוזר לשורשיו המרופדים להפליא.
השבוע, "קמסחמנידה" נתן לנו את כל מה שרצינו (קרא: אני) מאז תחילת העונה בחודש שעבר. במקום להתמקד בעבר הטרום משפחתי של ג'ק (יותר מדי, בכל מקרה), לָנוּ דבקה בחליפותיה החזקות עם קשר טוב בין אחים טובים, מלב אל לב וגורם לדמעות, כן, למרות האקלים הפוליטי הנוכחי שלנו וכל דרמה אישית מתישה שעשויה להגיע אלינו, לחיים יש דרך להמשיך עַל. לא הכל אבדון וקדרות - לרנדל יש את ההצבעה הדרום קוריאנית!
אני יודע שכן התבאס על המשך מעורבותו של ג'ק בסדרה, אבל אם עלינו להשאיר אותו בסביבה, אני חושב שהוא צריך לפעול באותה תפקיד כמו בפרק הזה: כמו דמות אב מלמדת שיעורים שהשיחות המשפיעות עמוקות עם ילדיו הצעירים סייעו להם לנווט בַּגרוּת. #אבא של המאה.
בכל מקרה, שיא ההורות בשנות ה -90 בצד, הפרק הזה באמת איפשר לדמויות הפחות מוקדיות שלו לזרוח. לבת '(סוזן קלצ'י ווטסון) הייתה ההזדמנות להתחרפן כראוי על אובדן עבודתה, ולהביע דבר נדיר רגע של אמא לא מושלמת כאשר היא מתמודדת עם התמוטטות עוגיות של צופים, היא אומרת לבכור שלה "שתוק! שתוק! שתוק!" זה מרענן לראות את האישה המגניבה והמצחיקה והאימא העובדת שמפילה את הכדור בדיוק ככה פעם אחת, ואף יותר מכך לראות את החכמים שמעבר לשנים שלה, דג'ה אוספת את החלקים עם ראנדל ראוי נְאוּם.
עוד דמות מוזנחת שסוף סוף מוצאת את הרגע שלה? קייט. אף על פי שהיא מובילה כמובילה, בתם של ג'ק ורבקה ניצבה כל עונה בצל סיפור הדיכאון הדרמטי שלא לצורך של טובי. כעת, כשקייט אובססיבית לתינוקות סוף סוף בהריון, היא יכולה להתמקד בבעלה ולהבטיח לו בנאום (אחר!) של ג'ק/רנדל הראוי שהיא איתו "במחלות ובבריאות".
קשורים: סליחה, מילו ונטימיגליה - זה אנחנו האם למעשה הרבה יותר טוב בלי ג'ק
אה, הקרם דה לה קרם... רנדל משתף פעולה עם קווין (שהסיטקום הקודם שלו מני הוא מספר 1 בדרום קוריאה) כדי לסכסך את הבוחרים הדרום קוריאנים בפילדלפיה. לא רק שהוא מתחבר לאחיו ', הוא גם מעניק לעצמו מנהל קמפיינים.
הכל מסתדר, בדיוק כמו שצריך בטלוויזיה ברשת! תודה לך, NBC (אנא אל תחזיר אותנו ל- Nam בשבוע הבא).