כולנו נפלנו קורבן לתשוקה לפיצה שאינה יודעת שובע, אך לפני שתבצע את ההזמנה הבאה שלך ללא תפר, קחו בחשבון את הסיפוק הקיצוני - שלא לדבר על שאריות רבות - שתקבלו מהכנת פשטידה משלכם בית. ואיזה הזדמנות טובה יותר לעשות זאת מיום הפיצה הלאומי? לכבוד חג המזון הקדוש ביותר, הקשנו על המפרק הפיצה הברוקליני המועדף על פולחן של רוברטה עבור הביקור שלהם על מרגריטה הקלאסית (שעבור הלא יזומים מורכבת מעגבנייה, מוצרלה ובזיליקום). לדברי השף והבעלים המשותף קרלו מירארצ'י, הסוד ברוטב: "מבושל עד שחם רק בתוך התנור, הוא מלא בחומציות יפה היוצרת ניגוד מקסים למוצרלה הקרמית ולקרום הלעוס ", הוא אומר. כן, גם אנחנו מפרקים. המשך לקרוא למתכון המלא.

1 (12 אינץ ') בצק פיצה
3 כפות רוטב עגבניות (ראה מתכון להלן)
קצת שמן זית טוב
4 או 5 עלי בזיליקום, קרועים לחתיכות
2 3/4 עוז מוצרלה טרייה

1. מחממים את התנור לטמפרטורה הגבוהה ביותר האפשרית. מניחים אבן פיצה או בן אריח את המדף האמצעי של התנור ונותנים לו להתחמם למשך שעה.
2. שמים את הרוטב במרכז הבצק עגול ומשתמשים בחלק האחורי של הכף לפזר אותו באופן שווה על הפיצה, ועוצרים כחצי סנטימטר מהקצה. מזלפים מעט שמן זית על הרוטב ומפזרים מעל את הבזיליקום. (רוברטה שמה את הבזיליקום מתחת לגבינה כדי שהחום מהתנור העצים לא ישרף אותה).


3. שוברים את המוצרלה לכמה נתחים גדולים ומחלקים אותה על הפיצה. אופים את הפיצה עד שהקרום מזהיב ומבעבע.

1. מסננים את העגבניות וזורקים את המיץ (או משתמשים בו עבור בלאדי מרי). השתמש בבלנדר טבילה או בבלנדר רגיל למחית העגבניות עד לקבלת מרקם חלק כמעט.
2. מוסיפים כף שמן זית וקורט מלח, מערבבים עד לקבלת תערובת חלקה וטעם. הוסיפו עוד שמן זית ומלח לפי הטעם, אם יש צורך, אך קחו בחשבון שהרוטב יצמצם מעט כאשר הוא נאפה על פיצה, כך שהוא רק יהפוך למלוח יותר. הרוטב יישמר במקרר עד שבוע, ועד 6 חודשים במקפיא.