מדי פעם אני מפעיל סרט משנות ה -90 בתקווה להרגיש את אותה מנה של שמחה והתרגשות שהרגשתי בילדותי - רק כדי לנתח מחדש כל פרט קטן. אני אתכווץ לקווים הפוגעניים, אמצא חורים עלילתיים שנפתרים בקלות, ואאבד את עצמי בספירלה אם עבודות הדמויות הן אפילו קצת מציאותיות (כתזכורת, קייט הדסון בת 23 אינץ ' איך לאבד בחו...
המשך לקרוא