בואו נדבר על מדיה חברתית.
בין אם אתה באינסטגרם, Snapchat או טיק טוק, רוב הסיכויים שהתעסקת במשחק עם המסננים באפליקציות האלה. מסננים יכולים להיות מהנים, במיוחד כאלה שהופכים אותך לדמויות של פיקסאר או נותנים לך פנים חדשות לגמרי. לפעמים הם אפילו יכולים לגרום לנו להרגיש נראים ויפים, כמו מסנן בל ב- TikTok, שהדגיש aegyo-sal or נפיחות מתחת לעיניים, שהיא תכונה שיש בעיקר לנשים אסייתיות. סרטונים של משתמשי TikTok חוגגים שסוף סוף היה להם מסנן ששיפר את התכונות הטבעיות שלהם הפך לוויראלי.
עם זאת, למרבה הצער, לעתים קרובות יותר זמן המושקע במדיה חברתית באמצעות מסננים אלה יכול להזיק יותר מתועלת על ידי שינוי הציפיות שלנו. מסנני יופי באפליקציות חברתיות ידועים לשמצה בהדגשת תכונות יופי ממוקדות אירו, כמו עיניים בהירות יותר, אף קטן יותר ולחיים סמוקות. ואחרות משנות לחלוטין את הפנים על ידי החלקת כל נקבובית, שיפור גודל השפתיים ושינוי צורת העיניים. נראה שבכל פעם שאנו קופצים לאפליקציה אנו מוצאים עוד פילטר שהופך אותנו לגרסאות שונות לחלוטין של עצמנו.
התוצאה? משתמשי מדיה חברתית שאינם מרוצים מהתכונות שלהם, במיוחד נשים. נתקלנו בכמה סרטונים של נשים נסערות מכמה שהפילטרים האלה משנים את פניהן באפליקציות הללו.
@@alicia_perrillo
על פי דיווח של וול סטריט ג'ורנל, ההשפעה הזו אמיתית והיא לא סוד. במסמך פנימי שנחשף, היא קבעה שפייסבוק מודעת להשפעות המזיקות שיש לאפליקציות הללו על נשים. המסמך דיווח, "שלושים ושניים אחוז מבנות העשרה אמרו שכשהן מרגישות רע עם הגוף שלהן, אינסטגרם גרמה להן להרגיש גרוע יותר" ו"בין בני נוער שדיווחו על מחשבות אובדניות, 13% מהמשתמשים הבריטיים ו-6% מהמשתמשים האמריקאים עקבו אחר הבעיה אינסטגרם."
עם זאת, נושא זה משתרע מעבר לבני נוער. "ילדים ומבוגרים בכל הגילאים סומכים עליי ושיתפו שהם מתביישים לפרסם תמונות שלהם ללא שימוש בפילטרים", אומר ד"ר לילה ר. מגאווי, פסיכיאטר שהוכשר בהופקינס ומנהל רפואי אזורי עבור פסיכיאטריה קהילתית ו מרכזי טיפול MindPath. "הערכתי כמה בני נוער, גברים ונשים שדנו ברעיון לעבור ניתוח פלסטי להיראות יותר כמו הגרסה המסוננת של עצמם", היא אומרת.
והמחקר מסכים. מחקרים מראים זֶה המדיה החברתית משפיעה באופן משמעותי על מגמות הניתוחים הפלסטיים, ואנשים מביאים תמונות של האני המסונן שלהם כתמונות ההשראה שלהם.
קָשׁוּר: ההשראה הפופולרית ביותר לניתוחים פלסטיים היא עצמך
בנוסף להליכים קוסמטיים, מומחים אומרים שיש קשר ישיר בין מסנני מדיה חברתית לבין הערכה עצמית נמוכה יותר, ביטחון עצמי ומקרים גבוהים יותר של דיסמורפיה בגוף. "אני בהחלט רואה נושא חדש לדאגות דיסמורפיות בגוף", אומר ד"ר ג'וזי הווארד, פסיכיאטר מוסמך, המתמחה בפסיכודרמטולוגיה ונמצא בוועדה המייעצת המדעית של פרואקטיב.
"אנשים מתחילים לצפות מעצמם להיראות כמו האני המסונן שלהם ויכולים להיות אובססיביים להשיג זאת בעולם האמיתי, מה שמותיר אותם מדוכאים, חרדים, בודדים ומאוכזבים", היא אומר.
א מחקר קנדי שפורסם ב-2019 הראה שזמן השהייה במדיה החברתית עלול להחמיר או לעורר חששות בדימוי הגוף, מסביר ד"ר מגבי. "מחקר זה טען כי רק חמש דקות שהושקעו בפייסבוק או באינסטגרם יכולות לעורר את התגובה השלילית הזו." מחקרים אחרים טבעו "דיסמורפיה של Snapchat" או "דיסמורפיה של סלפי" כמונחים לתיאור תופעה זו.
בנוסף להערכה עצמית נמוכה, מסננים אלו יכולים גם להנציח תחושות של בדידות ובידוד. "באותו הזמן שאנו רואים את ההערכה העצמית של אנשים נשחקת כתוצאה מחשיפה לרשתות חברתיות, אנו רואים גם תחושת בידוד גוברת מכיוון שהמסננים הללו יוצרים לולאת משוב מחזקת את עצמה שמובילה לאנשים לבלות יותר זמן במדיה חברתית, לחפש אימות וירטואלי ופחות זמן להתחבר לאחרים בעולם האמיתי", מסביר ד"ר הווארד.
אבל מה אם אתה מישהו שיכול להודות שהפילטרים של המדיה החברתית שמשנים לחלוטין את פניך הם מזויפים ועדיין משתמשים בהם כי אתה לא מרגיש במפורש אף אחד מהרגשות השליליים האלה? ובכן, באופן לא מודע, מסננים אלה יכולים להיות בעלי אותה השפעה. "יותר ממשחק, האפליקציות האלה משתילות באופן לא מודע את הרעיון של חוסר שלמות וכיעור שיוצרים אובדן ביטחון", אומר הפסיכודרמטולוג של LOUM ד"ר פרנסיסקו טאוסק.
"באופן לא מודע, מדיה חברתית ומסננים יכולים גם להזכיר לאנשים תקופות כואבות בחייהם או להדגיש את חוסר הביטחון שלהם, וכתוצאה מכך, להגביר את הסימפטומים של דיכאון וחרדה", אומר ד"ר. מגאווי. "זמן מוגזם בהסתכלות על גרסאות מסוננות של עצמם עלול להשפיע לרעה על מצב הרוח, השינה והרווחה הנפשית והפיזית הכללית של אנשים".
אפילו מי שלא מבלה הרבה זמן באפליקציות האלה עדיין יכול להרגיש את ההשלכות של המסננים האלה מכיוון שיש להם דרך להשפיע על החברה כולה.
"למרות שההשפעות עשויות להיראות לראשונה בקרב משתמשי המדיה החברתית, הן מדממות במהירות ומחלחלות לסטנדרטים הכלליים של היופי והציפיות האסתטיות של כולנו", אומר ד"ר הווארד. "לכן, גם אם מישהו לא מבלה שעות במדיה החברתית, הוא עדיין חשוף לתמונות ולמוצרים שמונעים על ידי תופעת הציפיות המוגברות מסנן".
סרטון: ליזו שיתפה סלפי עירום לא ערוך מהסיבה החשובה הזו
אז איך נוכל להילחם בספירלות ההערכה העצמית היורדת ובבור השליליות מהשימוש במסננים באפליקציות האלה? הצעד הראשון הוא מודעות, אומר ד"ר הווארד. "אני חושב שלתגר באופן קוגניטיבי ומודע ולהזכיר לעצמנו שהתמונות האלה אינן אמיתיות זה צעד ראשון טוב. כמו כן, חשוב שתהיה קצת מודעות מתי מדיה חברתית עשויה להוביל לדיכאון, חרדה או בידוד".
מודעות לסימני אזהרה מוקדמים כלשהם יכולה לעזור לך להישאר פרואקטיבית ולאותת מתי אתה צריך לקחת הפסקה ולקרקע את עצמך מחוץ למסך. בנוסף, ד"ר מגאווי ממליץ לאצור את העדכונים החברתיים שלך כדי להיות תחום של חיוביות, השראה וחמלה עצמית. אפליקציות מדיה חברתית הן תאי הד, מה שאומר שהאלגוריתמים נועדו להאכיל אותך כל הזמן בפרספקטיבה אחת והשקפה אחת על העולם בהתבסס על מי אתה עוקב, עם מה אתה עוסק ואוהב.
עם זאת, אם אתה מתחיל לעקוב אחר אלה שהם חיוביים לגוף, אנשים שלא משתמשים בפילטרים האלה כל כך, ו חשבונות שמקדמים אותנטיות, אז סביר יותר שתקיף את עצמך ותאמין בדעות האלה, גַם.