מניעת הריון לא גורמת לסרטן

אם שמתם לב לדיון בנושא שירותי הבריאות בארה"ב ולדרך שבה משתנה הביטוח עלול להשפיע על בריאות האישה, אתה בטח יודע שה חֶברְמַן הממשל אינו אוהד של אמצעי מניעה בחסות המעסיק. הנשיא חתם על צו ביצוע בחודש מאי המבקש להחזיר את ה אובמהדרישת עידן שרוב פוליסות הביטוח מכסות עלויות אמצעי מניעה, והנושא נותר בגדר שאלה מתמשכת כאשר הרפובליקנים בסנאט עובדים כדי להעביר תחליף לחוק טיפול במחיר סביר (ACA).

ישנן סיבות רבות לכך שקבוצות רפואיות מובילות ומומחי בריאות הציבור תומכים במנדט ACA שביטל את עלויות הכיס למניעת הריון. אבל בואו נסתכל, לרגע, על טיעון אחד שהועלה נגדו: קייטי טלנטו, המיוחדת של הנשיא טראמפ עוזר למדיניות בריאות, התייחס בעבר לאמצעי מניעה דרך הפה כ"חבורה של חומרים מסרטנים" וכאל “כימיקלים מסוכנים ומסרטנים" כמו ה ניו יורק טיימס דווח השבוע.

Talento - בעל תואר שני מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד, ועבד בתור מומחה למחלות זיהומיות ובילה זמן כנזירה - קישר גם גלולות למניעת הריון לאי פוריות ו הַפָּלָה. בשנת 2015, היא כתבה כי "ככל שאתה נשאר עם הגלולה, כך גדל הסיכוי שתהרוס את הרחם שלך לאירוח תינוקות לחלוטין".

אלו האשמות די חמורות, במיוחד ממי שמעצב מדיניות שתשפיע על נשים ומשפחות בכל רחבי הארץ. אז האם הטענות של טלנטו מחזיקות מעמד? האם אמצעי מניעה אכן יכולים לגרום לסרטן, או לתרום לבעיות בריאות אחרות אלו? הנה מה שאתה צריך לדעת.

לא ברור למה בדיוק מתכוונת טלנטו כשהיא מתארת ​​אמצעי מניעה כמסרטנים. אבל כמה מחקרים יש קשר שימוש באמצעי מניעה אוראלי לסיכון מוגבר זמני לסרטן השד וצוואר הרחם. המחקר המצוטט ביותר, מאמר משנת 2014 שפורסם ב מחקר הסרטן, מצאו שנשים שהשתמשו לאחרונה באמצעי מניעה פומיים עם מינון גבוה של אסטרוגן היו בסיכון גבוה יותר לסרטן השד מאשר לאלה שהשתמשו בגרסאות אחרות או בכלל לא.

אבל מחברי המחקר כתבו כי הממצאים שלהם "צריכים להתפרש בזהירות". למרות שהתוצאות מצביעות על סיכון מוגבר לסרטן השד, הן הסבירו במאמרם, "היתרונות הבריאותיים הרבים הקשורים לשימוש ב[אמצעי מניעה פומי]... והפחתת הסיכון למחלות שד שפירות, חייבות גם יש לקחת בחשבון בעת ​​ביצוע בחירות אינדיבידואליות." (היתרונות המבוססים הללו כוללים ויסות מחזור הווסת, ירידה ב-PMS, וכמובן, רבייה תִכנוּן.)

לורה מקאייזק, ד"ר, פרופסור חבר למיילדות, גינקולוגיה ומדעי הרבייה בבית הספר לרפואה איקאן בהר סיני, אומרת שיש אזהרות נוספות שכדאי לקחת בחשבון גם לגבי הממצאים הללו: מחקרים שמראים עלייה בסיכון לסרטן בזמן שמטופלת במניעת הריון, כנראה קולטים את מה שנקרא "הטיית מעקב", היא אומרת בְּרִיאוּת.

"כאשר חולים נוטלים גלולות, הם צריכים להגיע לרופא הנשים שלהם או לרופא המשפחה שלהם בתדירות גבוהה יותר כדי להיבדק ולקבל יותר מילוי מרשם", אומר ד"ר MacIsaac, הממלא גם תפקיד מנהיגותי בקונגרס האמריקאי של מיילדות גינקולוגים. "אז הם עוברים יותר בדיקות שד, מריחות פאפ, ויכולות לדווח על דברים לרופא שלהם בתדירות גבוהה יותר."

במילים אחרות, רופאים לאסוף יותר מקרי סרטן בקרב משתמשי גלולות מאשר אצל נשים שאינן צריכות לראות את הרופא שלהן בתדירות גבוהה - כמו אלה שקשרו להן צינורות, שיש להן IUD או שאינן משתמשות כלל במניעת הריון.

קשורים: 6 טריקים שיעזרו לך להיפטר מנפיחות

ניתוח עדכני יותר - תוך שימוש בנתונים מהמחקר הארוך בעולם על ההשפעות הבריאותיות של אמצעי מניעה - תמך הממצא שמשתמשים נוכחיים או לאחרונה באמצעי מניעה דרך הפה היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנים עם שד וצוואר הרחם סרטן. אבל החוקרים מצאו גם שההבדל הנראה בסיכון נעלם תוך חמש שנים לאחר הפסקת הגלולה.

יתרה מכך, המחקר מצא כי בטווח הארוך, נראה כי אמצעי מניעה למעשה שומרים מול מספר סוגים של סרטן. עבור 46,000 משתתפי המחקר, השימוש בגלולה היה קשור בסיכון מופחת של כ-33% לפתח סרטן רירית הרחם והשחלות, וכ-20% סיכון מופחת לפתח המעי הגס מחלת הסרטן.

נראה כי הסיכונים המופחתים הללו נמשכים שנים רבות גם לאחר שנשים נוטלות את הגלולה האחרונה שלהן - אולי עד 35 שנים או יותר לסרטן המעי הגס והשחלות. "תוצאות אלו מספקות ראיות חזקות לכך שרוב הנשים אינן חושפות את עצמן לנזק סרטן ארוך טווח אם הן בוחרות להשתמש באמצעי מניעה אוראלי", כתבו המחברים ב- כתב העת האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה; "אכן, סביר להניח שרבים יהיו מוגנים."

קשורים: מריה מנונוס ברגע קורע הלב שהיא סיפרה להוריה על גידול המוח שלה

מעט מאוד מחקרים בדקו קשרים לסרטן עם צורות אחרות של אמצעי מניעה הורמונליים, כמו התקנים תוך רחמיים (IUDs) ושתלים. אבל עדויות מוגבלות (קשורות למחקר על אמצעי מניעה וקרישי דם) מצביעות על כך שלצורות לא אוראליות יש "סיכון דומה או מעט גבוה יותר" מאשר גלולות, כתבו המחברים.

ד"ר MacIsaac אומר שהעלייה באבחון של סרטן שד וצוואר הרחם בקרב משתמשי גלולות "אינה שווה להשפעות המגן על סרטן הרחם, השחלות וסרטן המעי הגס - שנמשכים כל החיים ויוצרים אפקט עצום". למעשה, היא אומרת, הרופאים אפילו מתפקדים קליניים ניסיונות ל טיפול סרטן רירית הרחם עם אמצעי מניעה הורמונליים, "מכיוון שאנו יודעים שמינונים גבוהים של פרוגסטין ברחם מונעים, עוצרים, אפילו הופכים סרטן מוקדם של רירית הרחם."

סרטון: 5 סלבריטאים שהפכו אמיתיים למניעת הריון

גם הרעיונות של טלנטו לגבי אמצעי מניעה המשפיעים על הפוריות וגורמים להפלות אינם מחזיקים מעמד, אומר ד"ר מקאייזק. רוב הנשים חוזרות לביוץ תקין תוך חודש או חודשיים מהפסקת רוב צורות אמצעי מניעה, ויש אין ראיות המצביעות על כך שחשיפה ארוכת טווח למניעת הריון יכולה להפחית את סיכוייה של אישה לקבל בְּהֵרָיוֹן.

"נשים שנוטלות גלולות במשך זמן רב עשויות להפחית את הפוריות כשהן מנותקות את הגלולה", היא אומרת, "אבל לא בגלל השפעות כימיות כלשהן. של הגלולה לאורך זמן". במקום זאת, היא אומרת, זה יכול להיות בגלל שהם (והשחלות והביציות שלהם) הזדקנו, במיוחד אם הם מבוגרים יותר מ- 35. נשים שיש להן בעיות פוריות בסיסיות עשויות גם לא לגלות אותן עד שהן פוסלות מהגלולה ורוצות להיכנס להריון, היא מוסיפה.

לגבי הרעיון שאמצעי מניעה יכולים לגרום לאישה לאבד הריון? "הפלות טבעיות מאוד נפוצות באופן טבעי", אומר ד"ר מקאייזק. "אנחנו יודעים באיזו קלות נשים יכולות להיכנס להריון וללדת תינוקות בריאים נורמליים כשהן ניסו למניעת הריון עם הגלולה, ואולי החמיצו גלולה או שתיים. הגלולה אינה גורמת להריון זה להפלה; אנחנו בטוחים בזה לחלוטין".

אמצעי מניעה הורמונליים בהחלט אינם מושלמת. זה יכול להגביר את הסיכון לקרישי דם, זה נקשר לשינויים במצב הרוח ו איכות חיים נמוכה יותר עבור חלק מהנשים, ובשיטות מסוימות יש שיעורי כישלון גבוהים יותר מאחרות.

קשורים: המדיניות הפמיניסטית החדשה של סקוטלנד משתנה ברצינות

אבל לקרוא להם "מסוכנים" זה לא מועיל, אומר ד"ר MacIsaac - ולקשר אותם לסרטן או לבעיות פוריות לא הגיוני בכלל. "יש סכנות לאסטרוגן באופן טבעי, או סינתטי", היא אומרת, "אבל יש לקחת את זה בהקשר של כל הצרכים והיתרונות האחרים שההורמונים, באופן טבעי או אקסוגני, מספקים."

השורה התחתונה שלה? היא מספרת למטופלות שלה שגלולות למניעת הריון "הן גרסאות סינתטיות של ההורמונים הטבעיים שלהן" שנמצאות בשימוש כבר 50 שנה, בכל העולם. "אנחנו יודעים מהן הסכנות, ואנחנו יודעים מהן היתרונות", אומר ד"ר מקאייזק, "ועלינו לאזן את אלה עבור כל מטופל בנפרד".