מזלנו: אתמול בסטייל הוזמנה לשבת סביב השולחן עם שחקנית ויזמית דרו ברימור ב אוכל ויין קלאסי באספן. היא הייתה בעיר כדי לדבר על החדש שלה יין ברימור שיתוף פעולה עם ג'קסון פמילי ויניארדס, וכמו כל צ'אט טוב על כוס מעולה של פינו גריג'יו פריך, השיחה הובילה ל כל מיני נושאים מרחיקי לכת, מהאתגרים של אמא מוח ועד מדוע פריצה לקונספט המסורתי של מרשם חתונות היא חד-משמעית מַברִיק.
יין הוא כמו ספר טוב: אני חושב שאני מאוד עצבני, ורוצה שכולם ידעו שאין לי שום כוונה להפוך למומחית לסגנון חיים, כי אני לא! בין אם את אישה עובדת, או אמא עובדת, כולנו אוהבים לשתות כוס יין בסוף היום. יין מזכיר לי ספרות - לעולם לא אוכל לקרוא כל ספר לפני מותי, ולעולם לא אזכה לשתות כל יין. אבל כשאתה שותה או כשאתה קורא, אתה מובל. זוהי חוויה עולמית והיא פותחת את דעתך. זה תענוג בלי יומרה.
קרדיט: באדיבות
חשיבה מחודשת על מרשם החתונות: כשהתחתנתי, עשיתי חצי רישום בבית יין. אנשים יכלו לקבל בקבוק יין שהם בחרו, בכל מחיר, בכל זן. ואז החנות שמה תג על הצוואר שאומר, "זה מהגולדברגים". וכשאתה מוציא את זה, אתה אומר, "אנחנו הולכים לסעוד עם משפחת גולדברג הלילה!" זה כל כך נפלא. זו הייתה סוג של בחירה לא שגרתית מוזרה ואני חושב שבעלי היה קצת מהסס, וחשב שאנחנו צריכים ללכת גם בדרך המסורתית. אבל בסופו של יום, הוא היה כל כך שמח בכל פעם שהיינו שולפים בקבוק יין ומכניסים את האדם הזה לחיים ולערב שלנו.
קשורים: דרו ברימור משיקה קו משקפיים משלה
אסטרטגיה לשליטה בבישול: באמת למדתי לבשל עם הילדים שלי. כשגיליתי שאני בהריון עם בתי הראשונה, הייתי האישה שלא יכלה להרתיח מים, והייתי בוכה בניסיון לעשות זאת. התחלתי עם ארוחות בסיר אחד. קיבלתי ספר מדהים על בישול סיר חרס והכנתי את הטאקו הטובים ביותר של צלעות חזיר צלעות באורך שלושה ימים. עבדתי על דבר אחד בכל פעם: איך להכין נתח סלמון טוב; איך לצלות סטייק; נכנסתי לזה. אבל אל תטעו - אני לא רוצה להצטלם ולהגיד: "אני קונה רק אורגני ואני מבשל הכל ואני מבריק!" יש ימים שאני מגיעה הביתה וזה מקלות דגים ואפונה קפואה. זה איזון ואף אחד לא מושלם.
האימהות והמוח קופאים: למישהו יש ילדים? אתה פשוט טיפש לצמיתות. אני ציפור חדה. ובכל זאת, ישנם ימים שבהם מישהו שואל אותי מה שלומי, ואני כמו, "אני חושב שאני בסדר, אבל אני לא יודע!" זה לא אמיתי. התינוק יוצא והמוח שלך עושה איתו. נעלם. ואז יש לך התפרצויות. אתה כמו, "אהה, אני שוב חכם! זה מדהים." ואז לחתוך לשעה מאוחר יותר - שוב מטומטם. אוף!
מגבונים לתינוקות והצלחה במסעדה: כשאנחנו מביאים את הילדים ללכת למסעדה זה רק לארוחת בוקר או בראנץ'. ואני זה שמתחת לשולחן שמנגב הכל. יש לי מערכת מיוחדת: אני עושה טיפי של מגבונים ואני עושה את זה בדיוק כך. אני מוצא את זה כחוויה מלחיצה להפליא, אבל אני עושה את זה כי אוכל הוא חלק מהחיים שלי, ואני לא רוצה אותם להיות כמו, "מה זאת אמא, מסעדה?", כשהם בני שבע רק כי לא היה לי האומץ לעשות זה. יש רגעים שכולם יושבים ואוכלים ואני מרגישה שזה מדהים ואני כל כך שמחה שהתמודדנו עם זה!
תמונות: המראה המשתנה של דרו ברימור